קטלוג אדרא
הנזירות הנוצרית במזרח בשלהי העת העתיקה / פרקים בהיסטוריה דתית-חברתית
ברוריה ביטון -אשקלוני | אריה קופסקי
ראשיתה של הנזירות הנוצרית במגמות אסקטיות שהתפתחו בקהילות נוצריות במזרח האימפריה הרומית בשלהי העת העתיקה. בשונה מהרושם שנוצר לעיתים של תנועה מתבודדת ומסתגרת, תנועת הנזירות צמחה כחלק אינטגרלי של החברה הנוצרית והשתלבה במהירות בפוליטיקה הכנסייתית והאימפריאלית. הספר נועד להציג בפני הקוראים רקע פנורמי לנושאים ומקורות מרכזיים להבנת התפתחותה ההיסטורית־דתית של הנזירות במזרח האימפריה, ולנתח את המאפיינים הייחודיים לה בתקופתה המכוננת, ובכך למלא, ולו במידה מסוימת, את החלל הקיים בתחום זה בעברית.
בספר זה כונסו יחדיו פרקים על הנזירות במזרח ובארץ־ישראל, ומבחר מקורות שנכתבו ביוונית ובסורית, מתוך השפע הרב של ספרות הנזירות בעת העתיקה. החיבורים עוסקים בעיצוב אורח החיים והאתוס הנזירי, ונכתבו בידי מחברים רבי השפעה שעצבו את דרכה של התנועה במרכזי הנזירות הגדולים במצרים, בסוריה, בארץ־ישראל, ובאסיה הקטנה.
הפשוט / סיפורים חסידיים באספקלריה צופית
אורי מור מלאך
ספר זה מציע לקורא אסופה שובת לב של סיפורים מתוך חטיבת הסיפור החסידי, הידועה בכינוי: 'סיפורי האיש הפשוט' החסידיים או 'סיפורי התמים'. לצד אסופת הסיפורים, מובא ניתוח ספרותי של מספר סיפורים נבחרים מתוך חטיבת סיפורים זו. בניתוח הסיפורים מבקש המחבר לחשוף בפני הקורא היבטים סמויים מן העין, המצויים בכוח בסיפורים, בתקווה לתרום להנאה ולהעמקה שבקריאתם.
תשומת לב מיוחדת תינתן לבחינת הסיפור החסידי באספקלריה של העולם הצוּפי. השוואה זו, תשאף מחד גיסא להעמיק ולגלות את ייחודו של הסיפור בעולם המחשבה של החסידות, ומאידך גיסא לעמוד על דמות משותפת לחסידות ולצוּפיות, אותה כינינו בגרסתה החסידית: 'הצדיק הפשוט'.
Gandhi and Jewish Philosophers / Trans-different Encounters
Ephraim Meir
In previous books, Ephraim Meir developed an interreligious theology that promotes deep communication and dialogue without neglecting the particularities of each religion or culture. In this present book he proposes a pre-eminent example of his dialogical theology in which “trans-difference” is central. Through a series of virtual encounters, he brings Mahatma Gandhi into conversation with a variety of Jewish philosophers. Focusing on the realization of a peaceful and just society, and on the challenge of active nonviolence, he compares Gandhi's views with those of Buber, Levinas and Heschel. Recontextualizing Gandhi, he points to the potential of Gandhi's transformational praxis for Israelis and Palestinians.
קץ הפלאות / פנטזיה בתנ״ך
חגי דגן
את התנ"ך כבר קראו כתורת אמת, כסודות אלוהיים גנוזים, כטאבו וקושאן, כאידאולוגיה, כמיתוס עתיק יומין וכספרות. כאן, לראשונה בעברית, מוצג התנ"ך כספר פנטזיה. חגי דגן, מחבר "המיתולוגיה היהודית" ו"שדים יהודים", מציע לקרוא חלקים נרחבים מן המקרא לאור מחקרים בתחום התיאוריה של הפנטזיה. ברוח זו לא נבחנים כאן רק סיפורים ידועים כמו עלילות שמשון או קריעת ים סוף, אלא גם מעשים הנוגעים לעצם קיום האל והבחירה בעם, כמו מתן תורה. דיון נרחב מוקדש גם להתגלויות לנביאים. ישעיהו ויחזקאל, משה ויהושע, אבל בראש ובראשונה אלוהים עצמו, מתגלים כאן כגיבורי פנטזיה קדומים.
הספר מצביע על קשר הדוק בין פנטזיה לבין תמונות יסוד הנוגעות לתפיסת הזהות הקולקטיבית שלנו. הזהות שלנו היא בראש ובראשונה הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על עצמנו, ובסיפור הזה יש לא מעט פנטזיה. פנטזיה היא, אם כן, עסק רציני ביותר.
הספר כתוב בשפה קולחת ועשירה והוא משיב לסיפורי התנ"ך את התנופה והססגוניות שנגזלו מהם במהלך אלפי שנים של פלפול רבני ושל נוקדנות אקדמית מודרנית. דווקא קריאת הסיפורים כפנטזיה מחזירה להם את קסמם האבוד, את העוצמה והיופי שכמעט הצלחנו להשכיח ולשכוח.
*
חגי דגן הוא סופר ומרצה. הוא פרסם עד היום ארבעה ספרי עיון, שישה רומנים למבוגרים, רומן נוער אחד וספר שירה אחד. גם כתיבתו העיונית וגם הפרוזה שלו סובבות סביב מיתולוגיה, פנטזיה, דמונולוגיה ואפוקליפסה, וסביב סוגיות של זהות ותרבות. בין ספרי העיון הקודמים שלו: המיתולוגיה היהודית (מפה 2003), האל האחר (עם עובד 2016), שדים יהודים (אוניברסיטת תל אביב 2019). דגן מכהן כיום כראש החטיבה לספרות ולתרבות ישראלית במכללת ספיר.
הריאליזם בציור
יגאל ורדי
בספרי "הריאליזם בציור, הריאליזם כהיפותזה בפילוסופיה ובציור", אני מציג ארבעה ארכיטיפים של ציור ריאליסטי בהקבלה למקורות הראייה שיש באמתחתנו: העין הצופה בתופעות המציאות, המוח המפרש ומארגן את תופעות המציאות, היד המציירת את המציאות באופן התהוותי והאינטגרציה ביניהם. בהקבלה לכך, אני מציג ארבעה ארכיטיפים ריאליסטיים: ריאליזם אימפרסיוניסטי (העין), ריאליזם סטרוקטורלי (המוח), ריאליזם אקספרסיבי (היד) וריאליזם מדעי אשר מטרתו לייצג את המציאות ברזולוציה מקסימלית של איזון אסתטי. טענתי הינה שיתר סגנונות הריאליזם במהלך תולדות האמנות הם תרכובות היברידיות של ארבעת הארכיטיפים הללו.
בספר זה מוצג מונח חדש השאול משדה הפיזיקה ומכונה בפי "עקרון אי-הוודאות האופטי" הגורס שהעין לא יכולה לתפוס את הפיקסל של נקודת הצבע, איננה יכולה לתפוס את הצורה וגם לא את הארגון הקומפוזיציוני. נקודת הפיקסל מרצדת לעבר הצבע המשלים לה, הצורה מרצדת בין עמימות למובחנות, והקומפוזיציה מרצדת בין הגיאומטרי לריתמי. לכן, המסקנה לי הינה שהריאליזם הוא רק היפותזה, אחת מיני רבות, בלכידת המציאות ובניסיון לייצג אותה בשפת הציור.
*
ד״ר יגאל ורדי, יליד 1953, קיבוץ משמר הנגב. סיים לימודי פסיכולוגיה קלינית ודוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. מומחה בפסיכו-דיאגנוסטיקה גרפולוגית. פרסם ספרים הגותיים בתחומים שונים כגון: פסיכולוגיה, פילוסופיה, אמנות וניהול. עוסק שנים רבות באמנות הציור.
השפעת רבי חסדאי קרשׂקשׂ על תורת העצם של ברוך שפינוזה
אבישי גלילי
בספר זה מתחקה המחבר בצורה אנליטית על אודות ההשפעה של תפיסותיו התיאולוגיות, המטפיזיות והפיזיקליות של רבי חסדאי קרשׂקשׂ (1340–1410) על תורת העצם של ברוך שפינוזה (1632–1677). חוקרים רבים שעסקו בהגותם של פילוסופים אלו הצביעו על הכיוון הכללי של קרבה זו בין השניים, אולם מעולם לא נעשה ניסיון אנליטי מקיף לבחון את מהות הקשר ואת מידת ההשפעה המדויקת של קרשׂקשׂ על שפינוזה. מחקר זה מתמקד בשני היבטים מוגדרים ומרכזיים בהגותם של ההוגים: הראשון, ביחס בין הוכחת האל של קרשׂקשׂ לזו של שפינוזה. השני, בקשר בין אבני היסוד המטפיזיות של שפינוזה אל המטפיזיקה והפיזיקה של קרשׂקשׂ.
מסקנותיו של מחקר זה מראות נקודות רבות של השפעה אשר מגיעות לעיתים לכדי זהות תוכן ומבנה שבין שפינוזה לקרשׂקשׂ — תחת הנושאים שנחקרו. חלק מנקודות אלו היו ידועות לחוקרים השונים לאורך השנים, אולם תוכנן המדויק, הקשרן, יחסן לתורות פילוסופיות אחרות ומובהקותן לא הייתה ידועה. תרומתו הייחודית של מחקר זה נעוצה בהבהרתם המעמיקה של נקודות אלו.
*
ד"ר אבישי גלילי, בעל תואר ראשון בחינוך גופני, תואר שני בפילוסופיה, ודוקטורט בפילוסופיה יהודית. הוא מורה בתיכון ומרצה במכללת תל חי. ד"ר גלילי חוקר את תחומי הפילוסופיה היהודית הרציונליסטית של ימי הביניים, את הרציונליזם של העת החדשה בדגש על תורת שפינוזה, ואת תורותיהם של עמנואל קאנט ושלמה מימון. הוא עוסק כיום בפיתוח מודל מטפיזי במסגרת פוסט־דוקטורט במעבדה לחקר התודעה ולוגיקה רכה שבאוניברסיטת תל אביב בראשותו של פרופ׳ עודד מימון.
בשביל המהותיות / תפיסת האדם בהגותו ובמשנתו החינוכית של יוסף שכטר
שרית שוסהיים
קולה של שרית שוסהיים המהדהד את רעיונותיו של יוסף שכטר מפנה את תשומת הלב לחשיבות השיבה אל ה"מהותיות". שכטר הוא אחד ההוגים של הצמיחה מתוך משבר, של ההתפתחות מתוך קושי, של האמונה בכוחו של האדם לצאת משגרת הקיום ולפגוש את היסודות העמוקים ביותר שבנפשו. שכטר קורא למסע רוחני ופנימי, שחשוב שיישמע בכל עת, אולם בעת הזאת חשיבותו יקרה כפל כפליים. זוהי קריאה להעמיק בחקר המשבר שבו אנו נתונים, להבין את המסע אל פנים הנפש כדי לחפש את דרכנו, להבין מחדש את המציאות שסביבנו דרך השיבה אל המהות האנושית של האדם.
פרופ' חנוך בן פזי, אוני' בר אילן
במחקרה פורץ הדרך מצביעה שרית שוסהיים על ציר מרכזי שקושר את רעיונותיו זה בזה וחושף את השיטתיות החבויה בכתביו הרבים. בכוחה של המהותיות להציל את האדם המודרני מאובדן המשמעות הפנימית של החיים הדתיים הן כאשר הוא ממשיך לקיים אותם קיום חיצוני בלבד ולא פחות מכך לאחר שנטש אותם, אולם חש באובדנו של מפתח שיכול לשוב ולהעניק משמעות מחודשת לחייו.
פרופ' רון מרגולין, אוני' תל אביב
יוסף שכטר הקדים את זמנו. כבר בשנות החמישים הוא הציע תודעה יהודית מתחדשת, תורות רוחניות מהמזרח וחזרה אל הטבע. למעט קומץ מחסידיו שהקימו את היישוב יודפת קולו היה בודד למדי. המפגש האישי שלי עם שכטר התרחש בתקופה של חיפוש, כשהייתי על צומת דרכים וחיפשתי את דרכי. מצאתי בכתביו ובהגותו עושר רוחני גדול לצד עצות מעשיות לבניית גשר בין היהדות לעולמי הפנימי. ספרה של שרית שוסהיים עושה חסד גדול עם הגותו של שכטר. הוא יוצא לאור בזמן הנכון, כשכל כך חשוב וחיוני לשמוע את קולו המהדהד, ומזכיר לנו לשים לב אל הנשמה.
אהוד בנאי, אמן ומוסיקאי
–
ד"ר שרית שוסהיים מרצה בחוג לחינוך במכללה האקדמית הרצוג ועוסקת במחקר ובכתיבה הגותית המשלבת חינוך, פסיכולוגיה ופילוסופיה. היא מכהנת כראש יחידת ההתמחות במכללה, שותפה בצוות מו"פ ומובילה את פורום הכניסה להוראה במכון מופ"ת. שרית מלווה צוותים בתהליכי צמיחה ויועצת ביוגרפית בקליניקה פרטית.
תרשיש ב / מחקרים נוספים ביהדות תוניסיה ומורשתה
עורכים: אפרים חזן, חיים סעדון
תרשיש ב, המוגש בזה לקורא, הוא קובץ חלוצי וייחודי העוסק כולו, כקודמו, ביהדות תוניסיה ומורשתה. בקובץ משתתפים חוקרים מובהקים של יהדות תוניסיה, מקצתם מבני הקהילה ומקצתם מחוצה לה, והוא משלב חוקרים ותיקים ובעלי שם עם חוקרים צעירים ומבטיחים. המאמרים ותחומיהם מרתקים ומגוונים במיוחד. הם פורשים בפני הקוראים יריעה היסטורית ותרבותית רחבה, מימי הביניים וראשוני החכמים ועד לעת החדשה על כל מרכיביה.
קובץ זה כולל חמישה שערים: שער ראשון יצירה ומשמעה; שער שני הגות ופרשנות; שער שלישי ציונות והשכלה; שער רביעי עיתונות; שער חמישי חינוך הוראה לשון. קובץ עתיר תובנות זה תורם תרומה משמעותית להעשרת מורשתה ותרבותה של יהדות תוניסיה.
אל־חַלַּאג֗ / כִּתַאבּ אל־טַּוַאסִין- מחשבות על דת, מטפיזיקה ומיסטיקה
תרגום, מבואות וביאורים: אבי אלקיים
כִּתַאבּ אל־טַּוַאסִין הוא חיבור קטן הכמות ורב האיכות, פרי יצירתו בשנותיו האחרונות של הצלוּב חֻסַיִן בֶּן מַנְצוּר אל־חַלַּאג֗ (מ' 922). חיבור זה הוא אוסף של פרגמנטים נדירים, שבקעו מתוך עולמו של אני גדוש חוויות, התנסויות וסערת רגשות, שנתערטל מִלבושים הרבה,
דברים חידתיים ועמוקים, סָתִים דִּסְתִימוּ, כתובים בדיו של סתרים, הכותבת ומסתירה, המגלה ומכסה שביבי אור נחשׁך, הפותחים צוהר מואר לתוך קדרוּת הקיום ומקימים לתחייה נופים נעלמים של החיים הנשגבים.
הפרגמנטים הללו, שנכתבו במרתפי הקיום של אל־חַלַּאג֗, בכלא חייו, והרעידו את אמות הסִפים בעולם האסלאם, כוללים תובנות פנימיות אינטואיטיביות, דקות ומקוריות במניפת נושאים רחבה שפרשׂ אל־חַלַּאג֗ בקציר האומר, בהן