קטלוג אדרא
משה חלמיש ואורה שורצולד
פִרסם ספרים ומחקרים רבים בתחומי: קבלה, חסידות, קבלה בארצות המזרח, ובעיקר באשר לאינטראקציה בין הקבלה לבין עולם התפילה, ההלכה והמנהג, כדי להכיר מקרוב את עולם התרבות ואורח החײם היהודײם ומקורות יניקתם. כחלק מפעילות מדעית זו גם ההדיר כתבי־יד של חיבורים קבלײם מן הפזורה היהודית. למעלה משלושה עשורים ערך את 'דעת', כתב־עת לפילוסופיה יהודית ולקבלה. החזיק בקתדרה לחקר הקבלה ע"ש הרב ד"ר שפרן עד פרישתו לגמלאות.
פרופסור אמריטה אורה שורצולד היא בלשנית באוניברסיטת בר־אילן, שלימדה במחלקה ללשון העברית וללשונות שמיות ובמרכז סלטי לחקר הלאדינו. היא חוקרת ידועה בעברית החדשה ובלאדינו, ופרסמה ספרים ומאמרים רבים בנושאים אלו. היא ערכה ספרים
אחדים, והייתה בין עורכות האנציקלופדיה על לשון ובלשנות עברית (EHLL). היא ערכה את כתב העת "בלשנות עברית" שנים רבות, ועורכת עתה את כתב העת "לאדינאר". היא זכתה בפרס לנדאו על מחקריה בלאדינו ב־2015, הייתה נשיאת החוג הישראלי לבלשנות בשנים 2007-2001, ונשיאת האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה בשנים 2007-2004 היא חברה באקדמיה ללשון העברית משנת 2005, חברה מכותבת של האקדמיה המלכותית הספרדית (RAE) משנת 2015, ומאז 2020 היא נשיאת האקדמיה הלאומית ללאדינו בישראל.
יואב אבטליון
המיסטיקה הצוּפית מרתקת את דמיונם של מיליוני אנשים בני כל הדתות ברחבי העולם; היא נוגעת בנימי נפשו של האדם בדרך אנושית-אוניברסלית ומעניקה משמעות לקיום האנושי על פני האדמה. המיסטיקה הצוּפית ריתקה גם את דמיונו של רבי אברהם, בנו של הרמב״ם, שראה בצוּפים המוסלמים שחיו סביבו במצרים במאה השלוש עשרה כמי שמשמרים את אורחות חייהם של נביאי ישראל. מורה דרכו של ראב"ם בצוּפיות היה אבו חאמד אלע֗זאלי, מענקי הרוח באסלאם בכל הדורות.
הצוּפיות שמה במרכזה את הלב ואת הדרך שהאדם הולך בה, שבאמצעותם הוא יכול להפוך לאדם שלם, לחוות את האיחוד והאחדות עם האל, לדעת את עצמו ולהבין את מקומו במציאות האלוהית. הספר דרך הלב מתבונן בתורה הצוּפית באמצעות שני ענקים, האחד מוסלמי והשני יהודי, שעולמותיהם נשזרים זה בזה.
הספר מזמין את הקוראים, יהודים ומוסלמים כאחד, להתבונן במהלכיהם של שני גיבורי הספר, ולחפש את דרך הלב שלהם אל השלום, אל האמת ואל האהבה.
גבריאל שטרנגר
יהודי דתי, מורה לקבלה וחסידות, יוצא למסע עיוני בספרות החכמה המוסלמית ומגלה עולם קסום. המסע הניב מסה זה, רוחניות ודבקות מיסטית במפגש יהודי-מוסלמי, הפותח בעקרונות הרוחניים וההלכתיים של האסלאם, אנו פוגשים את אל-ע֗זאלי, המגשר בין המיסטיקה לאורתודוקסיה המוסלמית במאה השלוש-עשרה, שהטביע חותם גם על הגותם של חכמי היהדות בימי הביניים. המסע עובר בעולמם הקסום של הצוּפים, וביניהם "גדול המורים" אבן ערבי, שתובנותיו לגבי חכמת הנביאים או האדם השלם נושאות את רשמי מקור החכמה העלום שממנו שאב ספר הזוהר את תורת הספירות. אנו פוגשים גם במשורר מַווְלָאנַא רוּמי חולה האהבה, המלמד אותנו איך להמיר ייסורי הפרידה מאהוב לאהבת אלוהים יוקדת, רעיון המופיע במשל "יושב הקרנות והנסיכה" של המקובל רבי יצחק דמן עכו, ולאחר מכן בספר ראשית חכמה של חוג מקובלי צפת. המסע מגיע אל דמותו המרתקת של רבי אברהם בן הרמב"ם, ששילב מנהגי התבוננות צוּפיים בבית הכנסת שלו בקהיר ואל דמויות ססגוניות נוספות בנוף היהודי והמוסלמי.
האפילוג מתחקה אחרי התהליכים הנפשיים והרוחניים המלווים את המפגש עם ספרות החכמה של אחרת, ומציג מודל פסיכואנליטי להבנת המתרחש במפגשים בין-דתיים.
רוברטו ארביב
הדרך הצוּפית הינה הדרך המיסטית באסלאם אשר העשירה את החוויה הדתית לסוגיה לא רק באסלאם אלא גם ביהדות, ועדות לכך ניתן למצוא בכתבי היהודים בימי הביניים, בשירה, בהגות ובמיסטיקה. זרמיה השונים השפיעו רבות על דרכי החשיבה היהודית בקרב הקהילות היהודיות בארצות אסיה ואפריקה.
הספר הסוד בגבולות התבונה במשנתו של רבי אברהם בן הרמב"ם מנתח את תפיסת הסוד הייחודית לרבי אברהם בן מימון (1237-1186), וחושף את שיטתו הייחודית לחידוש הרוח היהודית בשילוב מרתק בין עולם המסורת היהודית לבין חכמי הלב באסלאם.
רבי אברהם פיתח דרך חדשה, הצומחת מתוך פרדס החכמה המסורתית, המדעית והצוּפית מיסטית, ורואה בנביאי ישראל את הדגם האידיאלי, שתכליתו לייצר אדם שלם. עולמם של הנביאים מזה, ודרך הלב בצוּפיות מזה, מהווים השראה בעבורו ובעבור קבוצת החסידים בני חוגו במצרים.
יוסף יצחק ליפשיץ
תורת חכמי אשכנז בימי הביניים ידועה בהיקפה ובהשפעתה, ומנהג קהילות אשכנז אף הוא נודע בייחודו. לא מעט ממנהגים אלה מנוגדים להלכה התלמודית, מנהגים המעידים על מסורת קדם תלמודית. קיום של מסורת זו מצביע על יהדות עצמאית שאיננה נסמכת על יהדות בבל או על מסורת ארץ ישראל. המפגש של יהדות זו עם המסורת הבבלית ארע רק במאה העשירית או מעט לפניה, ויצר שינוי רב הן בהלכה באשכנז, הן בתודעה העצמית של חכמיה.
הספר התפתחות ההלכה האשכנזית: מסורת, הטקסט התלמודי והחיים בעיר של ימי הביניים מתאר את ההלכה האשכנזית בימי הביניים ככזו המצויה בתהליך של הטמעת ההלכה התלמודית מתוך מאבק או תחרות עם מסורת קדומה. מסורת זו לא נשענה בהכרח על טקסטים, לא תלמודיים ולא אחרים, ואף לא היו לה בהכרח הצדקות משפטיות עקביות. היא נשענה על מנהג אבות, על המקרא, על מיתוס ואף על השפעות של החברה הנוצרית, תרבותה ודתה. בתוך תהליך הטמעה זה ניתן לזהות את התהליך שעברו החכמים מפסיקה המציבה את ידו העליונה של המנהג לצד פרשנות תיאורטית של הטקסט התלמודי, אל פסיקה הנשענת בעיקר על פרשנות התלמוד וגישתה למנהג ביקורתית.
רינה מזוז פיצ׳ון
בתור ילדים קטנים וסקרנים שרוצים לגלות את העולם, לא פעם ולא פעמיים עלתה בדעתנו השאלה "מי הוא אלוהים?" "האם הוא קיים?"
שאלות על דמוּת האל הינן שאלות אוניברסליות, אך מעניין לבחון כיצד תפיסה זו מתקיימת במדינת ישראל שהיא מדינה ריבונית, בה הדת והמדינה שזורות זו בזה, וכיצד תפיסת דמוּת האל אצל הילד יכולה לעזור בהבנת עולמו הפנימי והרגשי.
הספר אלוהים שלי, יצירת דמוּת האל אצל הילד בגיל הרך הוא מחקר חדשני המציג את תפיסת דמוּת האל אצל ילדים בגילאי 6-4 שלומדים בגנים שונים במדינת ישראל ומשלושה מגזרים שונים: חילוני, דתי וחרדי, באמצעות ציורים ושיח. הספר מוצג דרך תחומי דעת שונים: פילוסופיה יהודית, פסיכואנליזה ופסיכולוגיית המעמקים של הילד, שהיא ייחודית לאסכולה היונגיאנית.
*
עידו אנג׳ל
עידו אנג'ל בוהדנה הוא סופר, משורר ויזם. כתב וביים לטלוויזיה, לימד קולנוע במדרשה לאמנות, הקים את "מיזנטרופ", שהיה מחללי העבודה החלוציים בעולם. זהו ספרו ה־12.
סיגלית חכם
בשנת 1492 בשלהי תקופת הסולטנות הממלוכית הצ'רקסית, ערך המיסטיקן הצופי שִׁהַאבּ אלדִּין אלקַסְטַלַאנִי (נפ' 1517) את מסע העלייה לרגל האחרון שלו מקהיר בירת מצרים למכה לקיום מצוות החג֗. בדרכו חזרה מהמסע הוא ביקר בקבר הנביא מחמד שבאלמדינה, ושם חווה חוויה מיסטית מטלטלת שהטביעה את חותמה בגופו, ברוחו ובמשנתו. עם חזרתו מהמסע לביתו שבקהיר החל בכתיבת חיבור מיסטי המדגיש את אהבת הנביא שנקרא בשם אלמַוַאהִבּ אללַדֻּנִּיַּה בִּאלמִנַח אלמֻחַמַּדִיַּה (המתנות האלוהיות [הניתנות] על ידי ההענקות של הנביא מחמד). ספר זה לוקח אותנו הקוראים למסע להשגת אותן מתנות. עיקר הדברים הוא שהדרך להשיגן היא אהבת הנביא ללא סייגים וללא הרף. הספר מוקדש לתהליך שעל המאמין לעבור, כיצד עליו לנהוג, מה עליו לעשות, ובעיקר, כיצד עליו לחוש כדי להגיע לאהבה זו, ומתוך כך לזכות במתנות הנכספות מידי הנביא.
ד"ר סיגלית חכם חוקרת עצמאית המתמחה בתאולוגיה מוסלמית ובצופיות בתקופת ימי הביניים המאוחרים, בשילוב תיאוריות מתחום חקר הרגשות והדת ותיאוריות מודרניות לביקורת הספרות.
יגאל ורדי
חשיבה דתית היא תנאי הכרחי לכל תהליך אפיסטמולוגי בהכרת המציאות. חשיבה זו מתאפיינת בחיפוש אחר סיבת-הסיבות לכל המתרחש בעולם, תוך ניסיון להתחקות אחר פעולת "היד-הנעלמה" המשפיעה על עולם התופעות הנגלה לעין. לכן, כאשר הפילוסוף תלס אמר "הכל מים", הוא למעשה הציג אמירה מטפיזית-דתית בחיפוש אחר החוק הקוסמי.
האם חשיבה דתית מושתתת על חשיבה רציונלית, או שמא אנו נדרשים לקטגוריה אפיסטמולוגית אחרת ואף אי-רציונלית. לעיתים אנו נדרשים לעבור קונברסיה רוחנית לעבר חוויה מיסטית, ורק לאחר מכן לנסות לתרגם חוויה אינפבילית זאת למושגים מובנים ברשות הרבים. ידיעת המציאות איננה רק שכלתנית, אלא היא טעונה ביצרים וברגשות, וכפי שכינה זאת זיגמונד פרויד הידיעה טעונה בקתקסיס ליבידינלי.
דת ממוסדת לא יכולה להפציע ולהתגבש, אם אין תשתית אפריורית מראש. אי-אפשר להבין את אופן הפצעתן והתמסדותן של דתות שונות, בזמנים ובמקומות היסטוריים, מבלי להציג קלסיפיקציה ארכיטיפית של דתות המתקיימות בפוטנציה בתודעה האנושית. הקלסיפיקציה הארכיטיפית מבוססת על פרויקציה של מיתוסים דתיים שהאדם יצר. לכן, המסקנה המתבקשת הינה שהפסיכולוגיה של הדת מטרימה לסוציולוגיה של הדת.
אריך נוימן
"המשימה שבפניה עומדת האישה בתרבותנו הינה לפתח את הגבריות ואת ההיבטים הפטריארכליים של הנפש ללא ויתור על מהותה הנשית, ומשימה זו קשה במיוחד הודות לטבעה…".
בספר הפחד מהנשי ארבעה חיבורים מאת הפסיכולוג האנליטי ד"ר אריך נוימן המתורגמים לראשונה לעברית: השלבים הפסיכולוגיים של התפתחות האישה, הירח והתודעה המטריארכלית, על "חליל הקסם" של מוצרט והפחד מהנשי, החיבור שנתן לספר את שמו. נוימן מתאר בחיבוריו את התפתחות הנפש הנשית, השונה מאוד מדרכו ההרואית של הגבר. לתפיסתו, בעוד שהתודעה הפטריארכלית מסתמכת על היגיון והפשטה ומושבה בראש, מרכז התודעה המטריארכלית הינו הלב. עם זאת, התפתחותם של גברים, כמו גם של נשים, מושתתת על גורם יסודי בנפשם שנוימן מכנה "הפחד מהנשי". פחד זה בא לידי ביטוי בעיקר במעבר הכרחי של הנפש משלב התפתחותי אחד לשלב הבא; בכל מעבר לשלב חדש יש תמיד צורך להתמודד עם התנגדות עוינת האופיינית לשלב שיש להתגבר עליו, התנגדות הנקבעת על ידי האינרציה של הנפש. הבנת הנשי היא הכרחית לא רק כדי להבין את הפרט היחיד, אלא גם כדי לרפא את החברה.
משה חלמיש
חנוך בן פזי
הדיון בדבר היחס שבין ההומניזם ובין היהדות חייב להתקיים, והוא אכן מתקיים, אך במעגלי שיח מצומצמים מדי. במובנים עמוקים ביותר, הדיון אודות היחס שבין היהדות וההומניזם הוא אחד מן האתגרים הגדולים ביותר של היהדות במאתיים השנים האחרונות. לדיון הזה יש היבטים שונים וכמה מישורים של דיון, וכמובן שאין הוא דיון תיאורטי בלבד. דומה, כי ביסודן של מחלוקות פוליטיות וחברתיות רבות המעסיקות את הציבור בישראל, עומדת שאלת היחס שבין היהדות להומניזם, ולעתים בין המחויבות ליהדות כדת או כלאום ולמחויבות להומניזם כעמדה אתית כלל אנושית.
ביסודו של הספר מצויה ההכרה במחויבות ההומניסטית ובמחויבות היהודית כשתי מערכות ערכיות והכרתיות שונות, אשר יכולות להיות שותפות זו לזו, משלימות זו את זו, ולעתים מתחרות זו בזו. חיבור זה מציג מגוון של גישות וביקורות אודות הגשר המחבר, או החומה המפרידה, החוטים הקושרים, או הסערה המאיימת בכל מפגש שבין שני העולמות. הספר כולו הוא בבחינת הזמנה להתמודד עם סדרה של שאלות המתעוררות במרחב הנפתח בין שני העולמות. ואולי, הוא מבקש להיות קריאה לעצב מחדש את הזהות היהודית במונחים של "הומניות עברית"
ח'אלד אבו ראס
ד"ר ח'אלד אבו ראס מציג בספרו מחקר יצירתי, חדשני ומעמיק שעניינו חקר הצופיות הפלסטינית המודרנית במאה ה־02 ודרכי התחדשותה. המחבר משרטטּ ּ קווים דקיקים של התבוננות חודרת באישיותו המיסטית של איש הדת השיח' מחַמד האשם אלבּﬠְ'דאדי (מ׳ 1995) ועיון מעמיק בכתביו. השיח' אלבע'דאדי לא הסתגר בדלת אמות של מיסטיקה ועיון הגותי אלא גם שימש כראש אלטריקה אלקַ אדריה בירושלים בין השנים 1995-1935 ובכך השפיע באופן מכריע על לימודי הצוּפיוּת בפלסטין ובישראל ובדרכי הנחלתה. במחקר זה מנתח ד"ר אבו ראס לראשונה את הגותו הצוּפית, ואת תרומתו הדתית, החברתית והתרבותית של השיח' אלבע'דאדי למוסלמים בפלסטין ובישראל. חשוב לציין כי אלבע'דאדי אינו רק תיאורטיקן צוּפי אלא גם מיסטיקן נדיר שתיעד את חוויותיו המיסטיות בלשון ספרותית גבוהה ובשפה מרומזת. על קשרי הגומלין שבין שני המעגלים הללו, מעגל החוויות המיסטיות ומעגל הגותו התיאורטית הצוּפית מתמקד מחקר זה.
בעריכת דב שוורץ
דמותו החידתית של ר' אברהם אבן עזרא שבתה את לב הפרשנים, הלומדים, המשכילים והחוקרים שבכל דור. דמות זו, שצמחה בתרבות הספרדית, ספגה בנדודיה את האוויר הגשמי והרוחני של מרכזים יהודיים מגוונים. אבן עזרא היה המשכיל האולטימטיבי: פרשן מקרא, לשונאי, משורר, פילוסוף, מדען, מתמטיקאי, אסטרונום ואסטרולוג. אבן עזרא הותיר בכתביו מצבור אדיר של ידע. אולם מסירת הידע שבכתביו איננה אחידה. למשל, הכתבים האסטרונומיים והאסטרולוגיים שלו נמסרו בלשון צחה, שיטתית ובהירה. פירושי המקרא לעומת זאת, התנסחו לעתים ככתב חידה. לאחר שהקורא עובר בין בתרי הספר המונח לפניו מראשיתו ועד סופו, הוא נותר בתחושה שרק התחיל להכיר את אורחותיו של אבן עזרא. מאמין? ספקן? שכלתן? מיסטיקאי? דבר אחד ברור: אבן עזרא היה מהדמויות הייחודיות של היצירה היהודית. המחקרים המוצעים לקורא, שנכתבו בידי חוקרים מוליכים בחקר ההגות היהודית, נועד לגלות טפח מיצירתו של ר' אברהם אבן עזרא.
תרגום, מבואות וביאורים: אבי אלקיים
דִיוַאן אל־חַלַּאג֗ הוא קובץ שירה דתית מונומנטלית. זוהי יצירה מיסטית אקסטטית מהפכנית פרי עטו של המיסטיקן הצלוּב אל־חֻסַיִן בֶּן מַנְצוּר אל־חַלַּאג֗ (מ' 922). אל־חַלַּאג֗, שהתפרסם בעולם בקריאתו המיסטית האקסטטית אַנַא אל־חַקּ (=אני אלוהים), היה אחד מענקי הרוח בתולדות המיסטיקה במין האנושי, כפי שלימדנו חוקר המיסטיקה הצרפתי הדגול לואי מסיניון שהקדיש עשרות שנים מחייו לחקר חייו ויצירתו של אלחלאג֗. מפגשו המיסטי הֲרֵה הגּוֹרָל עם אהובו האלוהי הוביל אותו להרהורים יוצאי דופן במקוריותם על מהות הקיום האנושי, ועל מצבו הנשגב והטראגי של המיסטיקן. אל־חַלַּאג֗ היה כנראה המשורר הצוּפי האהוב ביותר בקרב הקהילות היהודיות בארצות האסלאם בימי הביניים ובראשית העת החדשה, כפי שעולה בין היתר מחיבורים שנתגלו בגניזות קהיר.
ספר זה פורש מהדורה דו־לשונית מנוקדת של דִיוַאן אל־חַלַּאג֗, המקור בשפה ערבית ולצדו התרגום לעברית בת־זמננו. מטרת הספר היא לפתוח שער להתוודעות מעמיקה ומרתקת של קוראי ערבית ועברית לתולדות השירה המיסטית לסוגיה, להעמקתה של הרוחניות הישראלית בכלל, ולהתחדשותו ולהתגוונותו של הזרם הצוּפי המוסלמי והיהודי בארץ הקדוש בפרט.
תרגם מערבית, הקדים מבואות והוסיף ביאורים: אבי אלקיים
מֻחְיִי אל־דִּין אִבְּן אל־עַרַבִּי (1240-1165), מגדולי ענקי הרוח שקמו במין האנושי, כתב למעלה מ־350 חיבורים, שהרחיבו והעמיקו את התודעה הפילוסופית, התיאולוגית והמיסטית של בני אנוש ושינו פניה לבלי הכר מאז ולעולם. בין מפעלותיו הספרותיים הכבירים גם התקין תפילות: כִּתַאבּ אַוְרַאד אל־אֻסְבּוּע: תפילות לב אישיות ואינטימיות לשבעת ימי השבוע, ארבע עשרה תפילות, לילה ויום, שבהם שפך צקון לחשו לפני קונו. הוא גם התקין תפילה שמיוחסות לה סגולות מאגיות להגנה ולשמירה, בשם חִזְבּ אל־וִקַאיַהֿ. לראשונה מופיעות תפילותיו אלו של אִבְּן אל־עַרַבִּי במהדורה דו־לשונית מנוקדת, בשפת המקור בערבית ובשפת התרגום לעברית בת־זמננו.
תפילותיו של אִבְּן אל־עַרַבִּי מיועדות לכל מי שיש לו עניין בהבנת הפלא הגדול של 'האדם המתפלל' במין האנושי, ולמי שעבודת הלב יקרה לו, ללא הבדל דת, גזע, מין ומגדר; אלה שיודעים לפני מי הם מתפללים, שאינם עושים תפילתם קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום, תפילה זכה וטהורה, שהגיון לבם כוסף לשׂיג ושׂיח אישי ואינטימי עם ריבונם, עד כלות נשמתם באהובם.
תרגם מערבית והוסיף מבוא והערות: יאיר שיפמן
עוז בלומן
הסופר, הפובליציסט והמיסטיקן ר' הלל צייטלין (תרל"א–תש"ב; 1871–1942) היה מעמודי התווך של יהדות פולין בעשורים שקדמו להכחדתה. טוריו הופיעו פעמיים ושלוש פעמים בשבוע בעיתונות היומית המרכזית בוורשה; ביתו היה סלון ספרותי פופולרי ובית ועד לצעירים ולזקנים; הרצאותיו משכו קהל רב; והליכתו ברחוב לוותה בשובל של מעריצים.
חזותו הייתה ייחודית – גבה קומה, בעל זקן מתבדר ושיער שופע, עטוף מעיל ארוך ועבה – וכמוה גם תחנות חייו. בשנותיו המוקדמות קיבל חינוך דתי; ולדבריו, בהיותו כבן אחת עשרה אף נתפרסם כעילוי. בתקופת הנערות גברו עליו "תאוות נוער ותסיסות שונות, ביניהן תסיסת ההשכלה", ואמונתו הפכה מסופקת. בשנות העשרים לחייו נשא צייטלין אישה והתיישב בעיירה הומל; שם התרועע עם קבוצת צעירים יהודיים שפנו עורף לאורח החיים הדתי – ביניהם מי שיהיו לימים סופרים עבריים ידועים דוגמת יוסף חיים ברנר ואורי ניסן גנסין. אך בניגוד אליהם, כמה שנים לאחר מכן החל צייטלין לכתוב בצורה נלהבת על חיי הדת הפנימיים, החסידות והקבלה. בערב ראש השנה תש"ג (1942) נרצח צייטלין בגטו ורשה, עטור טלית ותפילין, כשספר הזֹהר בידו.
מה היו הגורמים לשינוי זה? על פני כמה זמן נפרשׂ? אילו מוטיבים נוספו לכתיבתו או נחסרו הימנה? ובעיקר – האם קיימת 'הגות צייטלינית' ייחודית?
ספר זה יוצא בעקבות חיפושיו של צייטלין אחר האלוהים ואחר הטוב והרע שבאדם. זהו מסע מחכים ומשתלם, בפרט למי שתהיות על אודות מוסר, דת, מיסטיקה והקיום היהודי טורדות את מנוחתו. בין הדפים והשיטין מבצבצת גם תמונה מיניאטורית מרהיבה של אותו יקום מזרח־אירופי נשכח, שהתמיד באהדתו את צייטלין לאורך כל אותם תקופות ושינויים.
אלעד פילר
מן המפורסמות הוא שפילון האלכסנדרוני – הפרשן הראשון של כתבי הקודש שרוב כתביו הגיעו לידינו – היה חדור השפעות פילוסופיות. השפעת הפילוסופיה הניאופיתגוראית על פרשנות פילון, למשל, אף הכתירה אותו בשם 'פילון הפיתגוראי'. לעומת המחקר המתמקד בניסיון לזהות את השפעות ההגות הפילוסופית על פילון בענייני פיסיקה ואתיקה, עוסק ספר זה ביחסו של פילון לדיאלקטיקה. ניתוח יחסו של פילון ל'סופיסטים' של ימיו, שהאמת 'בכיסם', מעלה שביסוד יחסו של פילון לעיסוק הדיאלקטי עומדת גישה אידיאולוגית. לדידו של פילון רעיונות פילוסופיים יכולים לשמש כ'רקחות וטבחות' לפירוש התורה ותו לא. האמת הנתונה לתורת משה בלבד והצפונה בה תתגלה בשקיעת המאור השכלי שבאדם המפנה בהסתלקותו מקום לזריחת רוח־הקודש.
*
ד"ר אלעד פילר עוסק בחקר הפילוסופיה היהודית ההלניסטית ומתמחה בהגותו של פילון האלכסנדרוני. מחקריו מתמקדים בפרשנות המקרא הקדומה ובמקורותיה הפילוסופיים של ההגות היהודית ההלניסטית. ד"ר פילר לימד, בין היתר, באוניברסיטאות בר־אילן ובן־גוריון בנגב ומשמש יו"ר יחידת היודאיקה של ה־Society of Biblical Literature.
רות נצר
בעקבות קרע בשנת 1913 בינו לפרויד עבר הפסיכיאטר הידוע ק.ג. יונג משבר נפשי חריף. בתקופה זו הוא התמסר לבדו למסע ריפוי יחודי של דמיונות הזויים בעמקי עולמו הפנימי. מסע זה הוליד את הציורים והטקסט של 'הספר האדום' שהם דיאלוגים שערך יונג עם דמויות דמיוניות בניסיון להבין את התת־מודע שלו ואת הלא־מודע הקולקטיבי. התהליך שתועד בשנים 1930–1913 ב'ספר האדום' הניב תובנות שהן הבסיס העיקרי לתורתו ולשיטת הטיפול של 'דמיון אקטיבי'. יונג, מהוגי הדעות הגדולים של המאה העשרים, ראה ב'ספר האדום' את עבודתו החשובה ביותר. בעת הופעת הספר באוקטובר 2009 הכריז ה'ניו־יורק טיימס' כי הוא "הגביע הקדוש של הלא מודע". הספר תורגם לשפות רבות, ועתיד לראות אור בתרגום מגרמנית לעברית בהוצאת אדרא, קיבל תהודה ענקית בכל העולם, והוכר כבעל ערך פסיכולוגי, אמנותי, מיתולוגי, תאולוגי והיסטורי.
ספרה של רות נצר מתווך בין הקורא העברי לבין הטקסט המיתי־סימבולי־מטפורי של 'הספר האדום' ומבאר את המשמעות הסמלית של ציוריו החידתיים ואת הקשר לסגנונות האמנותיים של תקופתו.
הספר עוסק בדילמות שנתקל בהן הקורא — האם יונג היה משוגע? או גאון מעמקים יצירתי? אמן אוטסיידר? ממי הושפע? מי היו הדמויות שיונג פוגש במסעו? האם יונג היה גנוסטי? האם יצר תורה דתית או תורת נפש של פסיכותרפיה? מדוע לא סיים את ספרו?
תיאולוגיה בין-דתית - ערכה ועגינתה בפילוסופיה היהודית המודרנית
אפרים מאיר
ספר זה מבקש להציג תיאולוגיה בין־דתית מנקודת ראות יהודית; תיאולוגיה חדשה המקדמת את האינטראקציה בין הדתות לקראת חברה דיאלוגית יותר. לבניית תיאולוגיה, שמטרתה ושיטתה היא דיאלוגית, מתבסס המחבר פרופסור אפרים מאיר על כתבי פילוסופים יהודים מודרניים ומעגן את הערכים של התיאולוגיה הבין־דתית בכתביהם. הספר דן במפגשים בין אנשים מתרבויות ומדתות שונות ומתאר כיצד ייחודיות ויצירת עולם משותף הולכות יד ביד. ההכרה באחר, הכנסת אורחים, היכולת לתרגם והנכונות להקשיב וללמוד, הם אלו שמקרבים אנשים שונים המודים בענווה כי האחר אף הוא מארגן את חייו באופן מיוחד סביב המוחלט הבלתי ניתן להיגוי.
אפרים מאיר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר אילן. בין השנים 2017-2009 שימש כפרופסור אורח באקדמיה לדתות העולם באוניברסיטת המבורג, שם פיתח את התאולוגיה הבין־דתית שלו.
מיומנו של מתפלל
ברוך ברנר
"באחת משיחותינו הוא אמר: 'להיות אדם מתפלל פירושו להיות אדם קשוב המאזין מתוך ענווה לבקשה המבקשת להתהוות ולעתיד־לבוא המבקש להופיע. האדם המתפלל הוא האדם המוכן ליצור את עצמו כמשכן לנביעה ואז לאפשֵר לכוחות העשייה להתרקם מתוך המוּרכבוּת אל העולם'. היה זה איש פלא שחי בעולם כתפילה מהלכת…".
במהלך חייו פוגש המחבר איש פלא נסתר אשר חונך אותו בעולמה של התפילה. את המונח "תפילה" מכיר לכאורה כל אדם מתוך חייו, אלא שבמסע הנפרשׂ לפנינו מתברר כי מושג זה מכיל עולמות רבים ומפתיעים הדורשים – נוסף על לימוד ותרגול – גם חניכה. זהו ספר ייחודי הפותח צוהר לעולמם של חכמי עבודה נסתרים, אנשי סוד שכונו לעיתים "חכמי ההתבודדות" או "חכמי הלב" ולימדו את תורתם בשתיקה, ברמז או בסוד – לאדם חכם המבין מדעתו. ספר זה פורש בפני הקורא את עולם התפילה לרבדיו ומשמש בית שער למהפכת התפילה המתחוללת בדורנו.
אין זה ספר הסב על אודות התפילה בלבד. לפנינו סיפור אישי שבו שוזר המחבר הדרכות עדינות ורבות משמעות המאפשרות לכל אדם להעמיק את חייו ומנסח בצורה עדינה וצלולה עמדות פנימיות המאפשרות לאדם לכוון את ליבו למקום. אלו אבחנות יקרות ערך הן למבקש להעמיק את התנועות הפנימיות בתפילתו, הן למבקש שערים לגילוי נשמתו. זהו ספר שהוא גופו תפילה זכה על התפילה.
על המחבר. ברוך ברנר הוא אומן ומוסמך לרבנות, ממקימי ישיבת "מקור חיים" ומתלמידיו הקרובים של הרב שג"ר; מנהלם לשעבר של "מעבדתרבות ורטיגו" והמרכז למחקר ויצירה וממקימי אנסמבל האומן ח"י, אנסמבל תהלים ועוד. ברנר יצר יצירות רבות סביב טקסטים ייחודיים (סיפורי ר' נחמן, ברונו שולץ, אתי הילסום ועוד) ושר והופיע בהרכבים שונים. הוא הקדיש שלושים שנים מחייו למחקר עולם ה"גוף" כמרכבת החיים, עולם ההכרה, שפת הדמיון, דרכי העלייה בשיר ואופני העבודה עם טקסטים פואטיים בשדה האומנות. הוא ממקימי מכון "על שפת היש" העוסק בפיתוחן והוראתן של פרקטיקות התמקדות וחשיבה בקצה הידיעה ומורה את אומנות התפילה – בארץ ומחוצה לה.
מכרם משירקי
ישוע מנצרת, ישו בשפת חז"ל, או בכינויו הערבי עיסא אבן־מרים, נתפס באסלאם כנביא יוצא דופן שנולד באורח פלאי, לימד וחולל נסים ואף הקים מתים לתחייה. ספר חדשני זה עוסק בדמותו של ישוע במחשבההמוסלמית במאות ה-7 עד ה-11. הספר מציג תמונה פנורמית של התפתחות הנרטיב אודות חיי ישוע בעיני המוסלמים בתקופה הקדומה, וסוקר את הדרכים שבהן התייחסו לנושאים רגישים ושנויים במחלוקת, דוגמת האינקרנציה, הצליבה, אלוהותו של ישוע והשילוש.
המחבר מפתח תיזה שלפנינו היסטוריוגרפיה חלופית מגמתית, שלעתים מושפעת מתחושת כוח דתי או חברתי, ולעתים היא תוצר של התמודדות עם דחייה. לפי תפיסה זו, ישוע שימש מעין מסווה שסייע להגן על קבוצות מוחלשות ודיסידנטיות, והוגים שחששו להציג את הגותם בשמם. הוגים מעין אלה בחרו להתבטא בשמו של ישוע, תוך שהם בוחרים את דמות ישוע ההולמת את הגותם: הנביא, הפילוסוף, הסגפן,האידיאולוג ואפילו המצביא של אחרית הימים.
ד"ר מכרם משירקי הוא מרצה, סופר ומשורר שנולד ומתגורר בכפר ראמה שבגליל. הוא מתמחה בספרות חז"ל, בנצרות ובאסלאם, וכתב מספר ספרים בתחומים אלה. ספרו האחרון בערבית, "ירושלים לאורך ההיסטוריה" יצא לאור בקהיר. בעברית יצא לאור מפרי עטו הספר "יומנו של פנדירא", רומן היסטורי שעלילתו מתרחשת בימי בית שני. ספרו "ישוע בספרות היהודית הקדומה" יצא לאור בקרוב בעברית.
ראובן אוריה הכהן
הספר בוחן באופן מקורי את חידת משיחיות הרממ״ש ואת בשורתה. הוא מראה כי משיחיותו ונביאותו הציבורית-היסטורית הנה פועל יוצר של התודעה המיסטית- חב״דית שלו. תודעה, שתורת האלוקות שלה מרוכזת באינסוף האחדותי הנקרא ׳עצמות ומהות׳ ועומד ביסוד הקביעה: ״קוב״ה, ישראל ואורייתא – כולא חד!״
הספר מוכיח כי תפיסת האלוהות האחדותית של הרממ״ש מחלצת מתוכה בשל הגיונה הפנימי, תהליכים נטורליסטיים ואימננטיים בתיאור של התפתחות וגאולה. ואכן משיחיותו היא תהליך רציונלי, רוחני וטבעי מתחילה ועד גמירא. תהליך, שבו מתבטלים היסודות האפוקליפטיים-ניסיים לכל אורך הדרך. לדידו, זוהי הגאולה האחת המובטחת ואין בלתה. היא היוצרת שינוי איכותי בהוויה ההיסטורית-חברתית והתרבותית-לאומית. כל הגותו ומפעלו של רממ״ש היו מתוך תודעה זו, ולשם זיהויו כמשיח בעיני העם והעולם בכללו. ודאותו זו חסרה אך את הסכמת העם וקבלתו, לשם מימושה המלא.
התפיסה האחדותית מביאה לשינוי של המבנים, הדפוסים, והמנגנונים שנבנו מדימויים פרסונליים וטרסצנדנטיים החוצצים בין תודעתנו לבין העצמות. בכל הדימויים הפרטיקולריים וההתגלותיים-אפוקליפטיים, וכן בכל אלה שיוצרים היררכיה מהותנית שבין קודש לחול ובין חומר לרוח וכדומה, יחול שינוי ההולם אימננטית את הכוליות האינסופית. שינויים אלה אף מטהרים את האדם והאנושות מהאחיזה האגוצנטרית במציאות ומניעה אותם ליחס חומל וזולתני. כך תיגאל האנושות מהרוע האנושי. בכך ביקש הרממ״ש לגאול את עם ישראל ואחר את העולם כולו מהשפות המעכבות את גאולתו.
אהרן ז׳אן-מארי לוסטיגר
הקרדינל אהרן ז'אן-מארי לוסטיגר שאף כל ימיו לבנות גשר בין יהודים לנוצרים ולתרום להבנה הדדית ולהתמודדות עם פצעי העבר, כך שיהיה "מפגש היהודים והנוצרים בשירות האנושות מקור השראה לשלום וברכה עבור כולם". הוא מוסיף ואומר כי "הקבלה של הנוצרים את העם היהודי והיהדות כברכה יכולה להביא להכרה של היהודים בנוצרים ובמציאות הנוצרית. העתיד יגיד והאלוהים יודע, אך לא ניתן לקוות שתהליך כזה יתרחש לפני שנתגבר על משקלן של מאות שנות הרדיפה". אחת התמות המרכזיות בספר זה הוא דרישתו הנחרצת של הקרדינל להעמיק את ההיכרות העצמית דרך המפגש עם הזולת, קרי דיאלוג בין יהודים לנוצרים: "מפגשם של מנהיגי הכנסייה הקתולית והיהדות יכול על בסיס אמון הדדי לעזור במיתון ההתפרצויות חסרות ההיגיון של שנאה, טינה או נקמה, ואם ירצה ה', לכונן דו־שיח המבוסס על כבוד הדדי ומפגשים נושאי פרי".
הקרדינל אהרן ז'אן-מרי לוסטיגר (2007-1926) נולד בפריז להורים יהודים שהיגרו לצרפת מפולין. בגיל 14 הוא נטבל כנוצרי, והוסיף את השמות ז'אן ומארי לשמו אהרן. אימו ג'יזל נספתה באושוויץ. הוא הוסמך לכהן בכנסייה הקתולית, שימש כרועה קהילה בפריז (1979-1969), וכהגמון העיר אורליאן (1981-1979). בשנת 1981 הוא מונה לארכיהגמון של פריז וב-1983 לקרדינל. במעמדו כקרדינל וכארכיהגמון של בירת צרפת, ובשל זהותו היהודית וקשרי הידידות שיצר עם יהודים, תרם הקרדינל לוסיטגר רבות לדו-שיח יהודי-נוצרי בצרפת ומעבר לגבולותיה.
פירוש אבן רשד לספר המדינה לאפלטון
תרגם מחדש והוסיף מבואות והערות: יאיר שיפמן
אבן רשד (1198-1126), הפרשן בהא הידיעה של כתבי אריסטו, הוא אחד מגדולי המחשבה בימי הביניים. את פירושו ל"המדינה" כתב כנראה ב־1177. בחיבור זה רבה השפעתו של אלפאראבי על אבן רשד. ענינו של אבן רשד, כמנהיג אשר לקח חלק בפעילות ציבורית, בספרו של אפלטון היה תיאורטי ומעשי כאחד.
כפרשנו של אריסטו, הממקם את המדינה המוסלמית על פי קנה המידה הפילוסופי, אין אבן רשד מקבל את התיזה שלשריעה עליונות על המדינה המעולה האפלטונית. המדינה האידיאלית היא המדינה האפלטונית. גם אם ניתן למצוא דמיון בין המדינה המוסלמית בראשיתה ובין המדינה המעולה, והוא הדין אף לגבי מדינת המֻרַאבִּטוּן והמֻוַחִּדוּן, הרי שזה חיקוי בלבד.
אבן רשד מקבל את השקפת אפלטון שהקמת המדינה היא תוצאה של צורך כלכלי ולא של מוטיבציה דתית. ההצלחה במלחמה נובעת מצרכי האדם ואין מדובר כאן כלל על מניע דתי. כמוסלמי הרואה באסלאם דת כלל עולמית והיוצא מנקודת השקפה שכל בני האדם ניתנים לחינוך לא יקבל אבן רשד את גישת אפלטון שלא ניתן לתַרְבֵּת את הלא־יוונים והוא הדין באשר להשפלת העמים הנכבשים. מבחינה זו יוצר הוא שינוי בתפיסה המוסלמית המדברת על השפלת הנכבשים עד אשר יקבלו עליהם את דת האסלאם.
ספרדים, אשכנזים, מערבים - לתולדות היישוב הישן במאות ה-18-19
יעקב ברנאי
שמונה עשרה המחקרים הנכללים בספר זה עוסקים בהיסטוריה החברתית של היישוב הישן, הוותיק בארץ ישראל, בעיקר בירושלים, במאות ה־19-18, על עדותיו המרכזיות: הספרדים, הקהילה המרכזית והגדולה, הזהה בעצם לקהילת ירושלים בתקופה העות'מאנית, ולצידה האשכנזים, יוצאי מרכז ומזרח אירופה בארץ, והמערבים, יוצאי צפון אפריקה. המחקרים מתמקדים בארגון הקהילות וניהולן, בהנהגותיהן, בניהולן הכספי ובקשריהן עם התפוצות.
רוב המחקרים פורסמו במשך עשרות בשנים בכתבי עת שונים ונוספו עליהן כאן כמה חדשים. כל פרקי הספר זכו לעדכון ולהאחדה. כמה מהמחקרים שימשו את המחבר לספריו הראשונים בנושא. כמה מן המחקרים בספר מבוססים על מחקרי המחבר המוקדמים על המערבים וטרם זכו לגיבוש. נוספו עליהם מחקרים המבוססים על מקורות שנחשפו על ידי המחבר, בעיקר פנקסי החשבונות של קהילת ירושלים.
*
יעקב ברנאי, חוקר יהודי האימפריה העות'מאנית, הוא פרופ' (אמריטוס) בחוגים לתולדות עם ישראל ולימודי ישראל באוניברסיטת חיפה. תחומי מחקריו העיקריים הם: תולדות יהודי האימפריה העות'מאנית, השבתאות והיסטוריוגרפיה יהודית. ספרו האחרון הוא שבתאות: היבטים היסטוריוגרפיים ראה אור השנה אף הוא בהוצאת אדרא.
חבורות וחיבורים
מעיונים בספרות המוסר הקבלית של חכמי צפת במאה הט״ז
מרדכי פכטר
העיונים המקובצים בספר זה באים להאיר אחדים מן ההיבטים הספרותיים, הביוגרפיים והביבליוגרפיים, כמו גם העיוניים של ספרות המוסר הקבלית שהיא ללא ספק אחד מחידושיו המובהקים של המרכז הרוחני הגדול בצפת במאה הט"ז. ככזאת היא אף היוותה אחד הגורמים העיקריים אשר פילסו את הדרך עבור קבלת צפת במסעה של זו אל ההשפעה המכרעת שנודעה לה על תולדותיה של היהדות למן אותה מאה ועד ימינו אלה.
הטיעון המרכזי של העיונים הללו הוא שחבורות החסידים והמקובלים של צפת היו בית היוצר של הספרות הזאת. בתוככי החבורות הללו נהֶגו ונתחברו ספרי המופת שלה, אשר על כן נקרא שמו של הספר שלפנינו – חבורות וחיבורים. מדובר בחיבורים המשקפים נאמנה את אורחות החיים, ההתנסויות והחוויות המיסטיות של מחבריהם שעמדו בראש החבורות האמורות, אשר בתוכן ומתוכן הם פעלו וביקשו להשפיע על המוני בית ישראל.
המשיחיות היהודית בעידן האמנציפציה
ממלכות בית דוד לסוציאליזם של אחרית הימים
יעקב קולר
מחקר חדשני זה מפריך את הדעה הרװחת שעל פיה הרמן כהן (1918-1842) הוא המבשר את תחילתה של תורת המשיח היהודית המודרנית. ברם, כל הרעיונות המרכזײם של כהן בנוגע לתורת המשיח – דה־פרסוניפיקציה של המשיח, האוניברסלים האתי של התורה הזו, הקשר הפנימי עם המונותאיזם היהודי הרדיקלי, ױותר מכל הצגת סבלותיו ההיסטורײם של עם ישראל כסוכנות משיחית – כל האלמנטים האלו מופיעים כבר אצל ההוגים מהמחצית הראשונה של המאה ה־19 שכתביהם מרוכזים במחקר זה. במרבית המקרים מדובר ברבנים גרמנים בעלי נטיות ליברליות, שפיתחו בהקשרים שונים רעיונות משלהם בנוגע לטרנספורמציה מודרנית של תפיסת המשיח המסורתית ביהדות. מן הרעיונות הללו צמחה לכל המאוחר בשנת 1870 תיאוריה מיסיונרית סדורה שעוצבה מחדש על ידי הרמן כהן לכדי פילוסופיה דתית שיטתית ואידיאליסטית. חלקו הראשון של חיבור זה מוקדש להקדמה לתכנים ולהערות נרחבות על המקורות השונים. חלקו השני כולל פרקים מספרים פילוסופים, מאמרים תאולוגים ודרשות בית הכנסת – כל המקורות בחלק זה מופיעים כאן לראשונה בשפת העברית.
צוּפיוּת ויחסי יהודים-מוסלמיםִ
דרך אברהם - הדרך הצוּפית הישראלית
יפיע קתרין רנדל
דרך אברהם – הדרך הצוּפית הישראלית, היא אחווה צוּפית ישראלית, קבוצה של יהודים ומוסלמים העוסקים ביחד בפעילות צוּפית, ובכך סוללים נתיבים של שלום בין שתי המסורות האמוניות באיזור שסוע סכסוכים. ספר זה חוקר את יסודותיה ומהותה של פעילות צוּפית זו ואת יכולתה לתרום לשלום איזורי. הספר, המבוסס על סדרה של ריאיונות עומק עם חברי דרך אברהם, מציג גישה מקורית לחקר הפיוס, הממקמת את פעולתן של קבוצות שאינן פעילות שלום במובן המסורתי של המילה בתוך ההקשר הרחב יותר של יוזמות שלום מהשטח. כיצד אלו הבאים מדתות שונות אינם רואים סתירה בקבלת פרקטיקה צוּ פית משותפת? המרואיינים רואים במפגשים בין מיסטיקנים מוסלמים ויהודים במזרח התיכון בימי הביניים מסורת משותפת ליהודים ומוסלמים, המאפשרת להתקדם בדרך רוחנית. תיאור עומק ראשון זה של אחוות דרך אברהם – הדרך הצוּפית הישראלית הוא מקור רב ערך לחוקרי צוּפיות, ולכל מי שמעוניין ביחסי יהודים-מוסלמים, וצועד בנתיבות השלום.
אלפאראבי - מבחר מכתביו המדיניים
תרגם מערבית והוסיף מבואות והערות: יאיר שיפמן
אלפאראבי, "המורה השני" אחרי אריסטו, הוא מײסד המחשבה הפוליטית באסלאם שהושפע רבות מכתבי אפלטון. עיקר הגותו היא השגת האידיאל של שלמות האדם ואושרו. אושר זה ניתן להשגה באמצעות מימוש הפוטנציאל השכלי של האדם אשר בשיאו אמור הוא להגיע לידיעת סיבת הסיבות לקיומם של כל הישים עלי אדמות. שלמות זו תושג במדינה המעולה, שבה ישלוט הפילוסוף-המחוקק-הנביא. בצד היותו ניחן בשלמות הגופנית, המוסרית והשכלית יש לו אף היכולת להנחיל את האמת הפילוסופית לכל אדם לפי יכולת תפיסתו. המחוקק הוא בעל מעמד אלוהי, אם כי לא במובן הדתי של המילה, ולחוקיו משמעות מחײבת, אם כי הם ניתנים לשינױ מעת לעת.
שורש האמונה הוא שורש המרי
עיונים בקבלה, חסידות ומשנת הרב קוק
מרדכי פכטר
מגמתם של העיונים בששת פרקי הספר היא הבנה נכונה יותר של סוגיות עיוניות מסױמות בחסידות מחד גיסא ובמתנגדות מאידך גיסא כמו גם במשנתו של הרב קוק, הבנה שכמסתבר לא תיתכן כלל, ללא חשיפת מקורותיהן הקבלײם.
בהבנה זו יוכל הקורא למצוא תשובות לשאלות כגון: הכיצד זה ומדוע חיפשו אנשי האמונה הגדולים, ר' נחמן מברסלב בזמנו והרב קוק בזמנו, מסילות אל ליבותיהם של מי שנחשבו בעיניהם ככופרים הגדולים בתקופתם? היאך הפך הרב קוק את אחת הסוגיות המרכזיות בתורת האלוהות של האר"י, סוגײת עיגולים ױושר, למנוף בחתירתו להציב בפני בני דורו את האידיאל המוסרי של האדם הישר? כיצד הגיעה תנועת המוסר בהתפתחותה הדיאלקטית אל התובנה, שאין להשתית את החינוך המוסרי של האדם על הפסיכולוגיה בלבד אלא יש להוסיף אל זו גם את החכמה, במלוא מובנה של מילה זו, משמע — אף את חכמת הסוד?
דומה ששאלות אלו עשױות להמחיש היטב את העובדה שהבירורים העיונײם שבפרקי הספר אין ענײנם להישאר נעולים במגדל השן האקדמי של חקר תולדות האידיאות בלבד אלא יש להם נגיעה ברורה לבעיות אקטואליות המעסיקות אותנו – חוקרים, כותבים וקוראים כאחד – בחײנו הממשײם כאן ועכשיו.
עיונים חדשים בחקר החסידות
ציפי קויפמן
ספר זה מציג עיונים חדשים בחקר ההגות החסידית. הוא מכנס אל תוכו עשרים ושבעה מאמרים חדשים ופורצי דרך מפרי עטה של חוקרת החסידות ד"ר ציפי קויפמן ז"ל. במחקרים אלו פורשת המחברת את התיאוריות החדשניות שלה בתורת החסידות החל מראשיתה בחקר נסיעתו של הבעש"ט לארץ ישראל ועד חקר דמותה של ימימה אביטל כצדקת חסידית בת זמננו. לצד מחקרים על דמויות חסידיות כמו הבעש"ט, רבי נחמן מברסלב, ר' זושא מאנופולי ור' ברוך ממז'יבוז', ר' שמחה בונים מפשיסחה, ר' אברהם המלאך ור' יצחק הוטנר נמצא בספר זה דיונים חשובים בנושאים עקרוניים כמו טבילה, לידה ונשים בחסידות.
*
"במאמרה על תמריל, גם כאן אפשר להבחין בזהירות גדולה בניתוח ובהסתכלות שהיא רגישה למורכבת שבנושאי מחקרה, מורכבות שיכולה לפרנס מחקר מרתק. כך, למשל, ראייתה את החסידות המוקדמת כבעלת תכונות הנחשבות לנקביות, והיא גם רואה בר' זושא דמות "נקבית" מבחינת סולם הערכים של החסידות או כאשר היא מדגישה את כפל הפנים של תמריל כאישה שיש בה גם תכונות הנחשבות לגבריות בחברה החסידית. גם תיאורה את ימימה אביטל, דמות משל מורה רוחנית מפורסמת בת ימינו, ודרך פעולתה בתבנית של צדקת חסידית, חורגת ממה שמקובל בחברה המסורתית. אולם, גישתה אינה סוציולוגית, כפי שהיא מדגישה במקומות רבים, אלא הגותית, כיוון שעניינה המיוחד היה בצורות של חיים דתיים בזיקתם לאלוהות, ולא במבנים המוסדיים או ריטואליים כשלעצמם, או במבנים תיאולוגיים מופשטים”.
פרופ' משה אידל, החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים
תרגום, מבואות וביאורים: אבי אלקיים
'גן תבונת הלב' לאלחֻסַיְן בֶּן מנְצוּר אלחַלַּאגֺ (922-858), מגדולי המיסטיקנים במין האנושי, הוא חיבור דקיק, מועט המחזיק את המרובה, המכיל תמצית עזה של ידע ומהות על המטפיזיקה, האפיסטמולוגיה והפסיכולוגיה של תבונת הלב. רעיונותיו, כסף צרוּף יטהרו, כתובים באופן בהיר ובדרך מעורפלת. קריאתו החוזרת והנשנית, כמו הקריאה בספר הדאוֹ – 'ספר הדרך והסגולה' של לאוֹ דזה, דורשת מאמץ מחשבתי ונפשי רב, המקיצה את הקוראים מתרדמתם, מאירה את הנקודה הפנימית בלִ בם ומחוללת בהם שינוי ותמורה, עד כי נהפך לִבם ותפעם רוחם.
בֻּסְתַאן אלמַעְרִפַהֿ / גַּן תְּבוּנַת הַלֵּב לאלחֻסַיְן בֶּן מַנְצוּר אלחַלַּאג֗
מקור מול תרגום; המקור בערבית עם תרגום לעברית.
כתב מבואות והוסיף ביאורים: אבי אלקיים.
רפאל שוח״ט
ספר זה חושף לראשונה את דמותו של הר' חײם מװלוז'ין, ראש ישיבת װלוז'ין המיתולוגי, הישיבה שהפכה לאם כל הישיבות בעת החדשה, מתוך שאלותיהם של תלמיד ישיבתו בשנים האחרונות של חײו. השאלות נוגעות כמעט בכל תחום של החײם היהודײם וחושפות אדם שקול ומלומד, איש הלכה ואיש קבלה, עם חוש הומור ובעל השקפת עולם מגװנת ומעמיקה. עד עכשיו דנו בהגותו של ר' חײם מתוך ספרו נפש החײם בלבד, ספר שנועד להנחיל את התפיסה האמונית ותורנית של ר' חײם. ספר זה, שמקורותיו הוסתרו בתוך ספרים שונים ובכתבי יד שאיש לא עמד על מוצאם וחשיבותם עד היום, מוסיף את הפן היומיומי של ראש ישיבה, ומחנך, איש הלכה, ואיש הגות, הדואג לתלמידיו ולעתיד עמו.
משה חלמיש
בן ל"ב פרקים הוא הספר. חלקו הראשון, המקיף בערך שביעית ממנו, הוא אוסף של (קרוב לשש מאות) פתגמים וניבי לשון שנִ קרו בדרך לימודי בספרות המחשבה היהודית ובאחיותיה (למעטַ ספרות חז"ל). למקצתם צורףֹ דיון קצר במקבילות. חלקו השני הוא מבחר ממאמרים שפורסמו במרוצת כיובל שנים, שלא נס ליחם. מרכזם בשדה הקבלה, וברקע עולם הרוח היהודי. השיתוף זורק אור על אורח החײם היהודי, בעיקר בעת החדשה. במאמרים אלה נערכו עתה מקצת שינױים והוספות, ױש מהם שעובדו מחדש וקיבלו 'פנים חדשות'. ילקוט זה מחולק לשערים: נושאים מן הפולחן הדתי, ערכים הגותײם, ענײני ארץ־ישראל, אישים ושיטות. מקצת המאמרים עדײן לא ראו אור הדפוס (הגם שכבר נמסרו לבימות שונות). רצױ אפוא לעײן במאמרים הנדפסים בילקוט זה, בחינת לישנא בתרא.
אלעד פילר
ספר זה מגיש לקורא העברי פירוש מקיף לחיבורו של פילון האלכסנדרוני על שהרע נוהג לארוב לטוב העוסק בפירוש פסוקים ח'-ט"ו של פרק ד' בבראשית הפותחים בהריגת קין את הבל אחיו. צעד אחר צעד עוקב המחבר אחרי היצירה כפי שפילון מגולל אותה לפנינו ומנתח את ההרכב והמבנה של היצירה וכן את האמצעים השונים שבהם פילון משתמש כדי ליצור את הסינתזה בין הטכסט המקראי, הפרשנות האליגורית, והמקורות והרעיונות החוץ מקראײם שהוא מביא לפרשנותו. כפי שעולה מקריאת יצירתו הנוכחית של פילון מעבר לעיסוק בטוב וברע מזמן חיבורו של פילון על שהרע נוהג לארוב לטוב, את הנגיעה בנושאים שונים שעלו על שולחנה של ההגות היהודית לדורותיה לפני פילון ואשר המשיכו להעסיק את הבאים אחריו ולחֵם לא נס עד ימינו. תהיות תיאולוגיות באשר למציאות האל, מהותו ותפיסתו כמו־גם שאלות פילוסופיות הנוגעות ליחס הראױ שבין השכל והחושים, טבעו של האדם ואושרו אשר לא היו מנת חלקה של המחשבה היהודית בלבד. רבים תהו על קנקנן של סוגיות אלה והעיסוק הרב בהן רלװנטי היום ממש כפי שהיה לפני כאלפײם שנה בימיו של פילון ועוד לפניו.
Ephraim Meir
This book is an invita on to discover the loftiness of a dialogical life, as eminently described by Jewish dialogical thinkers. Dialogue engenders meaningful speech and me, generates common worlds and infuses us with the joy of crea ve inter-being. In populism living speech is repressed, while in interconnectedness it is restored.
Today's emphasis upon the individual and her rights is a remedy against totalitarianism. The I is no longer a mere instance of collec vity. However, is iden ty imaginable without alterity? Can one be oneself without the other? Are self-development and self-realiza on the primal goals of life?
The dialogical exercises presented here are a way to correct the loss of our sense of connectedness. They open a window to a meaningful life of vigilance and care for the other.
נמרים כחולים
סיפורים ועיונים ביצירתו של בורחס
שלומי מועלם
אדם נוטל על עצמו את משימת תיאורו של העולם. ברְבות השנים הוא יוצר מרחב דמיוני ומאכלסו בדמױותיהם של מחוזות, ממלכות, הרים, מפְרצים, ספינות, אײם, דגים, חדרים, מכשירים, כוכבים, סוסים ובני אדם. רגעים אחדים לפני מותו הוא מגלה כי מבוך הקװים הסבלני הזה משרטט את קװי המִתאר של תװי פניו". חורחה לואיס בורחס כתב מילים אלו על עצמו, באחרית הדבר של אחד מספריו. באורח דומה משימתו של קובץ תרגומים ועיונים זה היא כפולה: לתאר בקװים רחבים ודקים נושאי ליבּה ביצירתו המְבוכית של בורחס, ובד בבד להניח לקולו להישמע ולדמותו לבצבץ מבעד למילותיו. בחלק הראשון מוצגים, לראשונה בעברית, תרגומים לארבעת הסיפורים של הקובץ הזיכרון של שײקספיר (1983), ספר הפרוזה האחרון שהוציא בורחס בימי חײו. בחלקו השני מכונסים ארבעה מאמרים פרשנײם רחבי היקף העוסקים באופן רוחבי ובמבט סינופטי ברעיונות ונושאים מרכזײם שהעסיקו את בורחס לאורך כל יצירתו: יחסי תרבױות מזרח ומערב, הפילוסופיה של הזמן ומצב הקיום האנושי בתוך הזמן, עיצובה של הזהות האישית מתוך ובאמצעות מעשה הכתיבה הספרותית, וטבעם האניגמטי של האובײקטים הפנטסטײם.
הדת העלווית - אנתולוגיה
מאיר בר-אשר ואריה קופסקי
הדת העלווית, שברוב תולדותיה הייתה ידועה בשם נציריה, הופיעה בעיראק לפני למעלה מאלף שנים. זוהי דת סודית שבה נמזגו יסודות מדתות שונות. מוצאה של הדת עודנו לוט בערפל, אך מראשיתה הייתה לה זיקה אמיצה לאסלאם השיעי. ליסודות השיעיים נוספו במרוצת הדורות אמונות וריטואלים שמקורם בדתות פגאניות, בדת הזורואסטרית ובנצרות, והם שהקנו לדת את אופייה המיוחד. לאורך כל תולדותיהם היו העלווים מיעוט דתי נרדף. בשנות השבעים של המאה העשרים תפסו בני המיעוט העלווי את כס השלטון בסוריה, ועוצמתם לא התערערה עד לאחרונה. ריכוז גדול נוסף של מאמינים חי במחוז אתאי שבדרום תורכיה.ַ ַ האנתולוגיה המוגשת כאן לקוראים היא פרי עיסוקם רב־השנים של המחברים בדת העלווית, והיא מציגה לראשונה מבחר מכתביה העלומים של הדת. בראש האסופה נוסף מבוא רחב יריעה שבו נפרס הרקע למגוון הנושאים שנקבצו בה: סוד האלוהות של הדת העלווית; פולחן וטקסים; לוח השנה והמועדים; תורת גלגול הנשמות; זהותם של בני הדת והגדרתם העצמית; יחסם לאסלאם ולדתות אחרות; החניכה וההצטרפות למעגל יודעי הסוד.
הנהגת המתבודד/ אבן באג׳ה
תירגם מערבית לעברית, העיר והקדים מבואות: יאיר שיפמן
אבִן בַּאגַ'ה (1138-1085) היה איש אשכולות מוסלמי הנחשב כמיסד הפילוסופיה האריסטוטלית בספרד. הוא עסק בתחומי ידע רבים – פיסיקה, אסטרונומיה, מוסיקה, רפואה ופילוסופיה ואף מילא במשך כ־20 שנה את משרת הוזיר של השליט יחיא אבן אבו בכר. "תדביר אלמתוחד" הוא חיבורו המפורסם ביותר ובו הוא מנסה להנחות את החותר להגיע לשלמות אנושית החי בחברה בלתי מושלמת. מבחינה זו הוא מושפע מאריסטו הרואה את תכלית המדינה בטיפוח החײם התבונײם של אזרחיה, שהרי ללא העיון אין האדם ראױ להיקרא אדם. הפתרון הוא בהתחברות עם בני האדם הבלתי מושלמים לצורך הקיום הפיסי בלבד כאשר עיקר חײו הוא ההתבודדות מהחברה הקלוקלת כדי לדבוק בשכל הפועל ולהשיג את האושר האנושי העליון. זאת מאחר שהאדם הוא בעל חײם הוגה שײעודו הוא הדבקות בשכל הפועל וזו תושג רק לאחר מאמץ אינטלקטואלי מתמיד. אדם כזה אינו בודד, שכן החברה שלו היא החברה הרוחנית עם הפילוסופים אשר אינה כרוכה במפגש פיסי עמהם.
Perspectives, Relationships and Relativity in Ibn al-'Arabi's Thought
Binyamin Abrahamov
In the Middle Ages Muslim scholars from various fields used the system of examining issues from different points of view. Some of them emphasized the relativity of religious values and others explained problems by providing relationships between pairs of principles or entities. However, the Greatest Master Ibn al-'Arabī (d. 1240) took this methodology farther than any other Muslim scholar by employing the devices of perspectives, relationships and relativity in order to discuss religious matters. His profound thoughts regarding metaphysics, mysticism, religious law and theology are imbued with these systems to such an extent that in his view it is inconceivable to know something unless one is aware of all its aspects. According to our author, from the rational perspective God is considered transcendent but from the imaginal perspective He is immanent. Likewise, from the cosmic point of view all religions are equal but from the terrestrial point of view they are different. Moreover, his philosophy includes God, who acts by employing perspectives that pertain to Him, to the Messenger and even to the human beings. Without doubt, his system of thought was revolutionary for his time and comes very close to modern ideas.
יעקב ברנאי
שבתאות: היבטים היסטוריוגרפיים כולל קובץ מחקרים חשוב של ההיסטוריון פרופ' יעקב ברנאי שצירם העיקרי הוא ההיסטוריוגרפיה על השבתאות. נוספו לו מאמרים על ההיסטוריה החברתית של השבתאות, הרצאות בלתי ידועות של גרשם שלום ונספח ספרותי של המחבר על שבתי צבי. אחת המסקנות המרכזיות העולות מתוך ספר זה, היא שמאז הופעתו של שבתי צבי והמרתו במחצית המאה השבע עשרה ועד לימינו, אין כמעט קהילה יהודית, זרם רעיוני או פוליטי יהודי וישראלי, יוצרים בכל התחומים, בתרבות היהודית והישראלית ובמדינות ובשפות רבות: הוגי דעות, סופרים, משוררים, מחזאים, ציירים, פסלים, מנהיגים מדיניים כולל נשיאי מדינת ישראל, התקשורת הישראלית ובמחקר ההיסטורי שהשבתאות לא השאירה עליהם חותם.
דפנא לוין
מזה ארבע מאות שנה שמוצאים עצמם ההוגים והחוקרים במחשבת ישראל מרותקים לדמױותיהם של האר"י הקדוש ותלמידו המובהק ר' חײם ױטאל, מגדולי המקובלים שקמו בעם היהודי. ספר זה מנתח לראשונה בתולדות המחקר את מערכת היחסים יוצאת הדופן אשר נרקמה בין האר"י לר' חײם ױטאל כמערכת בין מורה ותלמיד, מורה החונך את תלמידו לעולמות הרוח והמסתורין ומײעדו לרשת את מקומו. מחקר זה מציע בפתחו ניתוח פנומנולוגי של התהליכים, הרכיבים והנושאים המאפײנים את החניכה אצל המסורות הרוחניות השונות במזרח ובמערב. עם זאת, חניכתו של האר"י הקדוש את תלמידו המובהק ר' חײם ױטאל עומדת במרכזו של חיבור זה כאחד מסיפורי החניכה המופלאים והיותר מפורטים במסורות הרוחניות בעולם בכלל ובמסורת הקבלית בפרט.
בעריכת אבי אלקיים ושלומי מועלם
אורנה רחל וינר
בתוך מכלול הנושאים שכתב עליהם ר' משה קורדובירו בספריו החשובים הוא העמיד במקום של כבוד שערים מיוחדים לסודות הניקוד בקבלה ובתורת הסוד העברית. בפרקים אלו עסקה ד"ר אורנה רחל וינר והנגישה אותם לציבור הרחב כיצירה נפרדת בעלת לכידות והקשרים פנימיים. זאת עשתה בעזרת קיבוץ הטקסטים הנדונים והגשתם מנוקדים בלוויית מבואות וביאורים.
ד"ר וינר היא מובילת המחקר האקדמי בחקר הניקוד בזרמים המרכזיים של הקבלה התיאוסופית בימי הביניים בספרד ובמוצאי ימי הביניים בעיר המקובלים צפת. מחקריה הם מלאכת מחשבת בכך שהם מחקרים בינתחומיים, המשלבים במחקר הקבלה ניתוח בלשני פונולוגי של סודות הניקוד של מקובלי ספרד. סודות הניקוד כתובים בשפת המקובלים בלשון קשה, סבוכה ומורכבת ביותר. אף כי הנושאים קשים ומורכבים מאוד מצליחה ד"ר וינר בכישרונה הספרותי להבהיר הבהר היטב את רעיונותיהם. סגנונה הוא מלאכת מחשבת, דבר דבור על אופניו. אין ספק כי מחקריה של ד"ר וינר הם ציון דרך בתולדות המחקר האקדמי על תורת הניקוד של מקובלי ספרד.
גבריאלה בן שמואל
איך יכול להיות שמבורא מושלם יצאו בריות חסרות ועלובות, ואיך מהטוב המוחלט יצא רוע ענקי כמו זה שאנחנו חװים בהיסטוריה של העולם?
בספר שלפנינו עונה הרב יהודא לאון אשכנזי (מניטו) – מגדולי הוגי הדעות היהודײם בצרפת של המאה העשרים (1922-1996) – על שתי שאלות מפתח אלו של הקבלה באמצעות תמונת עולם ששורשיה טמונים בחביוני השתלשלות אינסוף עולמות רוחנײם שהעולם הגשמי אותו אנחנו מכירים באמצעות חושינו הוא רק קצה הקרחון שלה. הבורא, שהוא הטוב המוחלט, ברא בריאה שתקבל את כל השפע האינסופי שבידו להעניק. אולם טוב אמתי איננו זה המוענק בחינם, אלא זה שמאפשר לצד השני לרכשו בזכות מעשיו. "בנקודה זו אין ספק שהקבלה שונה מכל המסורות האחרות," יסביר הרב אשכנזי, "מאחר שלפיה לא יכול להתקײם מצב של עליה רוחנית הניתנת בחינם. נהפוך הוא: על פי הקבלה, הנשמה חײבת לעבור דרך שלבים והדרגות של עולם התיקון על מנת להפוך את צורת הקיום שמהותה קבלת הישות, לצורת קיום חדשה שמהותה נתינת הישות לאחר. בסופו של דבר, ה"צמצום" והשתלשלות העולמות, הנאצלים והנבראים, כולם מכװנים אך ורק לתכלית אחת: הפיכת הבריאה המקבלת לבריאה מוסרית המחקה את בוראה ולומדת להעניק את השפע האלוהי שהיא מקבלת בחינם ולהעבירו הלאה, שהיא מהות הגאולה״.
העולם הזה הוא מקום התיקון, ולדידו של הרב אשכנזי, המפעל העיקרי בהיסטוריה הוא המאמץ הקולקטיבי של עם ישראל להוליד זהות מוסרית מושלמת שבכוחה לגאול את האנושות כולה. ײחודיותו של הרב אשכנזי טמונה בראײת המסורת היהשודית כמכלול קוהרנטי, תוך יצירת סינתזה בין יסודות קבלײם, פרשנות מקראית וחשיבה מטאפיזית ואתית, אותם גיבש לכלל תורה מתודית שלמה.
ארז כסיף
מאמץ אינטלקטואלי-תרבותי עצום הושקע בחידת פיצוח חוטריה ההיסטורײם של היהדות, שלו היו שותפים – להוציא היסטוריונים של היהדות – חוקרים ממנעד דיסציפלינרי רחב וביניהם סוציולוגים, פילוסופים ופסיכולוגים. שערו הראשון של חיבור זה מציע לקורא הצצה ביקורתית בחלק מנכסי צאן הברזל הספרותײם הללו.
שערו השני שוזר נרטיב חדשני לענײן מקורותיה של היהדות. הוא מציע להבין את משמעותה ההיסטורית של היהדות בפרקטיקה הפולחנית שלה כעבודת גװיל כדת ספר – ופחות מתוך חומרי המשקע הרעיונײם-תיאולוגײם שסיפקה. על פי הטיעון שעומד במרכז הדברים, יהדות הגװיל היא במקורה מיזם אימפריאלי-פרסי אחמני, הקשור בטבורו באתגרים הגיאו-פוליטײם והכלכלײם, שעמדו בפני האימפריה הדריוסית באמצע המאה החמישית לפנה"ס יותר מאשר בתרבות היהודאית העתיקה מתקופת הבית הראשון.
שערו השלישי מבקש להציג לקורא חלק מההשלכות ההיסטוריות לטװח הקצר והארוך של דינמיקה היסטורית זו. בטװח הקצר, הוא מציע להבין את ההיסטוריה של תקופת הבית השני לאור התפקיד הכלכלי שמילא בית המקדש, החל מתקופתם של עזרא ונחמיה 'מקדשי הגװיל' ועד החרבתו במרד הגדול. בטװח הארוך, יהדות הגװיל העזראית היא הפיגום ההיסטורי למופעיה של הקנאות הפונדמנטליסטית לצורותיה ביהדות, בנצרות וביתר שאת באסלאם – והיא מבשר חשוב של לאומיות 'הדם והאדמה' על גלגוליה המודרנײם. כמו כן מציג החיבור בפני הקורא העברי את הרעיון, כי יהדות ההלכה היא במידה רבה תגובה להצלחתה הפנונמנלית של הנצרות החל מהמאה השנײה, כך שהאחרונה השפיעה על היהדות לא פחות משהושפעה ממנה.
דב שוורץ
ככל תנועה חשובה וגורלית בתולדותיו של עם ישראל אף החסידות לא הופיעה בחלל הריק. האדמו"רים הושפעו ממגמות בהגות היהודית, ועיצבו את תורתם המהפכנית מתוך הסתמכות ישירה ועקיפה על תורות שהתפתחו בראשית העת החדשה.
במקביל הייתה ההגות החסידית בעלת השפעה על רעיונות שהתרקמו בהגות היהודית עד היום. חיבור זה דן בהשפעתם של המהר"ל והיש"ר מקנדיה על החסידות וממשיך לדון
בהשפעת החסידות על הגותו הרחבה של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הוא גם עוקב אחר השפעות פנים חסידיות, ועוסק בהשפעת האדמו"ר הזקן על תורת הגאולה של ר' דובער
שניאורסון, בנו, ועל ר' אהרן מסטרושלה, תלמידו. החיבורמאפשר הבנה מלאה יותר של ההגות החסידית בעבר ובהווה, והוא דן במגוון של תורות חסידיות.
אפרים יעקב
אלְגַּדֵּס, מחוז, כפר משפחה ואיש בתימן מאת ד"ר אפרים יעקב מנוחת כבוד (נפטר 2015) הינו פרק בהיסטוריה של דרום תימן. זהו נדבך נוסף חשוב ומרכזי בבניית מסד נתונים לחקר יהדות דרום תימן המבוסס כולו על עבודת שדה, היסטוריה שבעל פה, והוא אינו נשען על חומר כתוב כלשהו. ספר ייחודי זה, פרי עמל רב של איסוף וליקוט, הוא מסמך נדיר לקורותיה של משפחה כפרית אמידה ובעלת השפעה מן הכפר אלגדס – מכפריה הּחשובים של דרום תימן.
דב שוורץ
הטענה המרכזית של חיבור זה היא, שמהר"ל השתמש בתורות ובשיטות חשיבה מדעיות כדי לערער את המדע מתוכו. ככל הוגה חדשן אף מהר"ל סבר שההגות הפילוסופית והמיסטית שקדמה לו היא מיותרת. כל כך מפני שהמקראות ודברי חז"ל מתפרשים מתוך עצמם, ואינם נזקקים לפרשנות חיצונית. מהר"ל דחה תיווך כלשהו בין הלמדן לבין הטקסט שניתן בהתגלות. מחקר מקיף וחדשני זה חושף את מקורותיו של מהר"ל ואת תבניות המחשבה שלו, ומראה כיצד באופן אירוני הוא משתמש בשפה השכלתנית, אך למעשה דוחה את תכניה ואת משמעויותיה. הדיונים שבחיבור זה עוסקים בתפיסת האלוהות של מהר"ל, בסדרו של היקום, בתפיסת הנפש ובתורת הנבואה. לראשונה מתוודע הקורא הזהיר להגות מפורטת שכולה לעומתיות ושלילה.
Ephraim Meir
In a time of religious violence, a dialogical theology of a Jewish cast provides a means for overcoming religious fanaticism. Faith in the Plural presents a deed-centered dialogical theology rooted in Jewish dialogical philosophy. It is suggested that the search for dialogical elements in religious sources and traditions and the lively contact with religious others offer remedies for religious aberrations.
עמירה ערן
ספר זה מתאר את כוחו של אֵרוס, מהשתוקקות לאדם אהוב ועד השתוקקות לקרבת אלוהים, ומן הנהייה אחר ריגוש תכוף ועד הנהייה אחר האמת. הוא משרטט את תהליך הזיכוך והעיקור שעברה האהבה החושנית בכור ההיתוך של המחשבה הפילוסופית והדתית, עד שהופשטה כליל מסיגיִ הבשר, ולהט כיסופיה הופנה לאהוב מושלם.
ההשתוקקות השכלית תוארה על ידי אריסטו כחתירה לאושר. הוא ראה במימושה את מימוש טבע האדם. העונג נתפס כבן לוויה למימוש שעלה יפה, בין אם רוצתה תשוקה גופנית ובין אם הושׂ בעה תשוקה רוחנית. מחמת עוצמתו של העונג הגופני, ובייחוד עוצמתו של העונג המיני, הקבילו הפילוסופים והתיאולוגים בין השניים, שתהום פעורה ביניהם. העונג הגופני מושתת על שיתוף, הזדקקות לאחֵ ר ותלות נואשת בו, ואילו העונג השכלי מושתת על עצמיות הקיום, על אי תלות בזולת ועל בדידותה של הרוח.
הספר מראה כיצד הפך העונג השכלי לבן לוויה ליצירה גברית סוליסטית. הארוס השכלי הוא אולי המאפיין החשוב ביותר של החלופה הגברית לצורת החיים הגופנית. ראשיתו בערגה למימוש המהות הנוסחתית הקבועה שבכל דבר ודבר והמשכו בדבקות השכל במושכליו ובהולדת רעיונות. בכך נתפסה ההולדה הגברית, הולדת הרעיונות כרפואה לתחלואי ההולדה ולחולשת הקיום הגופני וכישועה מן המוות.
Binyamin Abrahamov
The present book examines the Sufis' and mainly Ibn al-̔Arabī's approaches to the five pillars of Islam. A chapter of ritual purity is added, because this precept is a necessary condition for the implementation of some pillars. The Sufis' approaches to these precepts vacillate between acceptance and rejection. Their acceptance of the pillars is expressed in different ways; mystical , theological, philosophical and ethical considerations are introduced to explain the formal rites of the five pillars.
רבקה מצנר
מחקר חדשני ויצירתי זה דן במפגש שבין הקבלה ובין הפסיכואנליזה. האם מפגש בין קבלת האר"י לבין התיאוריה הפסיכואנליטית של ביון יכול להאיר באור חדש את המושגים הקוסמיים והנפשיים? ואם כן האם יש לכך השלכות קליניות ויום־יומיות? קבלת האר"י, מיסודו של רבי יצחק לוריא, שנכתבה במאה ה־16, והתיאוריה של וילפרד ר' ביון, פסיכואנליטיקאי בריטי, שחי במאה ה־20, דנות במספר מושגים מרכזיים דומים מפרספקטיבה שונה, האונטולוגית והאפיסטמולוגית בהתאמה. הספר עורך השוואה בין ארבעה מושגים קבליים ופסיכואנליטיים. מתוך בחינת הדמיון והשוני שביניהם מורחבת הבנת המושגים. הם אינם חופפים, אבל דומים ברוח הדברים או במונחים פסיכואנליטיים ב־ state of mind שלהם. ביון ניסה למנוע ממושגיו להפוך לרוויים. ּ למרות זאת, במהלך השנים הגיעו המושגים לרוויה מסוימת באורח בלתי נמנע. ההסתכלות במושגים אלה מנקודת המבט של קבלת האר"י מגלה בהם פנים נוספות, מעוררת השראה, ומאפשרת ריענון של המושגים וחשיבה חדשה עליהם, על המטופלים שלנו, עלינו כמטפלים ובעיקר עלינו כבני אדם. בד בבד, ההיעזרות בכלים הפסיכואנליטיים מאפשרת התבוננות נוספת במושגים הקבליים.
מי כתבה קערת השבעה?
דורית קידר
מה אפשר לעשות כשהמציאות רוויה בתחושות של חרדה תמידית משדים רוחות וליליות הנמצאים בכל מקום בו זמנית? בתנאים שכאלו, יש לעמוד על המשמר באופן קבוע ובעזרת מבחר קמיעות ולחשים, לדאוג לעתיד טוב יותר. לעיתים חמסה אינה מספיקה ויש להתאמץ ולרכוש קערת השבעה.
אברהם יהושע השל (1972-1907) נחקק בתודעה האמריקנית כגיבור, כפעיל חברתי מפורסם שצעד לצד מרטין לותר קינג בסלמה, וכפילוסוף יהודי-אמריקני שהנשיא אובמה מרבה לצטטו. מרטין לותר קינג אמר על השל: "אני חש שהרב השל הוא אחד האנשים הרלװנטײם לכל הזמנים, שניצבים תמיד בתובנה נבואית להדריך אותנו בימים קשים אלה". ספריו של השל תורגמו לשפות רבות, ומחקרים רבים בכל רחבי העולם הוקדשו להגותו ולפעלו. ואולם מעטים המחקרים שנכתבו על מקורות היהדות של הגותו, ועד לאחרונה לא רבים מספריו תורגמו לעברית. שורש הבעיה הוא בכך שכמעט לאיש מחוקריו של השל בעולם אין גישה ישירה לעושר מקורות היהדות שהשפיע על הגותו. הספר שבידיכם נועד לתקן מצב זה. קובץ זה הוא הזמנה לציבור האינטלקטואלי הרחב בישראל בכלל, ולחוקרי מדעי היהדות בפרט, לעײן בהגותו של אברהם יהושע השל, ולהצטרף לשיח מכונן שיממש את יכולתה של הגות זו לתרום לחברה הישראלית ולהעשירה.
פירוש קבלי לספר תהילים לרבינו יוסף טאיטאצאק
פירוש קבלי לספר תהילים לרבינו יוסף טאיטאצאק בההדרתו של אריה נאמן שהיה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים ועוד. המחבר ר' יוסף טאיטאצאק [רכ"ז–ש"ז] מגדולי חכמי ספרד, נדד לפורטוגל, ומשם לאיטליה ולבסוף קבע את מקום מושבו בשׂאלוניקי עיר הקודש. איש אשכולות היה ר' יוסף טאיטאצאק ותחומי בקיאותו כללו את ההלכה, הקבלה, האסטרונומיה, המוסר, פרשנות המקרא ופילוסופיה סכולסטית. חיבוריו הקבליים מהווים תעודה מופלאה על תורת הסוד העברית בין דור הזוהר לבין דור מקובלי צפת עיר הקודש, השפעתו על מורי הדרך בתנועה המשיחית השבתאית. חוזה מדינת היהודים בנימין זאב הרצל היה מצאצאיו.
חשק שלמה הוא אחד הפירושים היותר חשובים שנכתבו על מגילת שיר השירים בתולדות פרשנות המקרא היהודית, המציע פרשנות מהפכנית להבנת סוד האהבה. הוא נתחבר בשלהי המאה ה־ 15 בידי ר' יוחנן אלימנו באיטליה בתקופת הרנסאנס. משמעותה של האהבה, אחריה הוא מחפש, מהדהדת את רוח תקופתו — האהבה הרנסאנסית.
ר' יוחנן אלימנו היה מלומד רנסאנסי מחונן, מקובל יהודי, פילוסוף, פרשן המקרא ואינטלקטואל קוסמופוליטי. טיפוח המדעים לרבות המדעים האוקולטיים, לצד ידענות מופלגת בפילוסופיה היוונית והערבית, בספרות של תקופתו, בקאנון היהודי לרבות בקבלה, מוצאים את ביטויים בפרשנות שהציע לאהבה, כמין מעשה אלכימאי רב הוד בחינת סינקרטיזם רנסאנסי מובהק.
יהדות ואנתרופוסופיה – מחלוקות עתיקות בלבוש חדש הוא מחקר חדשני, יצירתי ומקורי, שבו דן ד"ר ישראל קורן בתפיסה של היהדות ושל קיומו של העם היהודי במשנת רודולף שטיינר, אבי התורה האנתרופוסופית.
הכרך הראשון כולל מבוא מקיף ביותר לתורה האנתרופוסופית. ניתן לומר כי מונח לפנינו המבוא הביקורתי היחיד והמקיף ביותר לתורה זו בשפה העברית. בכרך זה דן המחבר בתפיסת התפתחות היקום והאנושות של שטיינר, במרכיב הכריסטולוגי במשנתו, בעקרון מדע הרוח שלו ובמחשבתו הפילוסופית.
הכרך השני מתמקד בהשקפותיו של שטיינר על הציונות, על היהודים, ועל פרשנותו ליהדות. בשונה מהמחקרים האחרונים על שטיינר, שהתמקדו בעיקר בסוגיית הגזענות והאנטישמיות שבמשנתו, ספר זה דן בהשקפותיו בסוגיה היהודית כחלק ממחשבתו הכוללת. הספר מציג את מחשבת שטיינר כתורה כריסטולוגית-גנוסטית, שהיא המשך למסורות הקרויות מִסטריוֹת קדומות שתורתן חוללה קונפליקט עם היהדות. הספר מאפשר בחינה השוואתית, בין האופן שבו פירש שטיינר את הקיום היהודי ואת היהדות, לבין אופני פירושם במקורות היהדות עצמם.
עורך: חמי בן נון
דעיכת הרוח הוא מסע מסעיר וקסום בעולם הרוח האנושית, מפגן של אהבת הרוח. כחמישים יוצרים נאספו להם יחדיו: תלמידיו, חבריו ואוהביו של ענק הרוח שלמה גיורא שוהם ביטאו במאמרים, שירים ויצירות את מנחתם לאיש הרנסנס הזה. היצירות מקיפות ארץ עצומה ואינסופית מכל תחומי הדעת והתרבות האנושית: החייאת שפות לצד מערות מסתור, קוסמולוגיה לצד השאלות הלא־פתורות של הפיסיקה, מוזיאוני פשע לצד חתירה אל פסיכולוגיית המעמקים, סוסים טרויאניים לצד קרימינולוגיה יהודית רוחנית, קריאה הרמנויטית בטקסט של צ'ואנג טסה לצד עיון בשירת האהבה המיסטית של אל־חלאג', ברטראנד ראסל לצד דוד בן גוריון, תורות אישיות לצד בית הספר לידידות, ניתוח המרחב הפוליטי לצד הגיגים על חירות הביטוי, אשפוז כפוי לצד דמנציה, הומניזם תנ"כי לצד ענישה, פיוס לצד דעיכת השפעת ההומניזם ברפואה, פרק א’ בספר בראשית כמצע לקוסמולוגיה המודרנית לצד סיזיפוס וטנטלוס, אמן ויצירתו לצד האומץ לטפל ועוד ועוד, כולם ריחות, צלילים, מטעמים ותופינים, כולם מפגן מרהיב של תנועת מטוטלת עזה המתנגדת לדעיכת הרוח, נחשול של אופטימיזם, יצירה שופעת ונוטפת חוכמה ודעת. לשוטט בשביליו של הספר הוא עונג צרוף שכל שוחר דעת ירצה לחוות.
משה חלמיש
סדר יומו של מקובל הוא מחקר חדשני וייחודי המנתח בסדר כרונולוגי את ההנחיות המרובות הפזורות בין דפי הספרות הקבלית לדרך התנהלותו של אדם בשגרה היומית.
המחבר מציג את קווי המתאר של החשיבה הקבלית העומדת לצד ומעבר לעולם ההלכה, אשר הטביעה את חותמה בליטורגיקה ובפרקסיס היומיומי.
המחבר משרטט את סדר יומו של המקובל באמצעות חמישה תחומים:
א) סדר יום – מהלך חייו השוטף של המקובל; ב) בית הכנסת – התופס מקום חשוב בעולמו הדתי של האדם – ואפיוניו; ג) מערכת התפילה לפי סדר תפילות היום והמועדים; ד) עניינים הקשורים במעשה יומיומי-גשמי מובהק כמו אכילה; ה) החיים במסגרת המעגל המשפחתי.
מחקר זה אינו כולל את החיים המיסטיים הממלאים ימיהם של בני עלייה מועטים באמצעים בלתי שגרתיים.
עורך: אבי אלקיים
סהדותא דמהימנותא הוא ספר חזיונות מן היפים ביותר שהתחברו בידי המאמינים השבתאיים. חיברו חכם שלמה לאנייאדו (נפטר 1714), רבה הראשי של קהילת אר"ץ – ארם צובא, היא העיר חלבּ אשר בסוריה, בין השנים 1700-1650. דיין ופוסק גדול היה שרק מעט מתשובותיו שרדו. עם בואו של שבתי צבי לקהילת אר"ץ בח' באב תכ"ה (20.07.1665) דבק בו חכם לאנייאדו והאמין במשיחיותו כל ימי חייו. את חזיונותיו המשיחיים השבתאיים המרהיבים יקרי הערך והאמונה תיעד לרבים. השמים נפתחו לחכם לאנייאדו ויחל לראות מראות אלוהים. הרוחות נשׂאוהו אל מלכות השמים וירא חזיונות על הקב"ה, כיסא הכבוד, שבתי צבי, האבות הקדושים, משה רבינו וארבע ועשרים אלף מלאכי עליון. ציור מסעותיו של שבתי צבי רכוב על אריה בשמי מרומים, יורד לירושלים של מטה, יושב על כיסא הכבוד בבית המקדש, ומפרש את סודה המשיחי של התורה לכל באי העולם הוא מן היפים בתיאורי המשיח בספרי הדמיונות של היהודים. פרופ' אבי אלקיים ההדיר מחדש את החיבור על פי כתבי יד והוסיף מבואות וביאורים המציעים כיוונים חדשים להבנת חיבור יקר ערך זה.
חורחה לואיס בורחס בילה את שנות ילדותו בשיטוטים ובקריאה במעמקי ספרײתו של אביו. היה זה המרחב שבו התפתח פולחן ספרים של חײו ושבו נחרץ גורלו להיות "איש של מילים". אין פלא שדבקה נפשו בכתביהם של המקובלים מיד כאשר נחשף בנעוריו לתורת הסוד של הקבלה, המלמדת על האותיות כמקורו של היקום ועל הספר האלוהי בעל אינסוף רובדי המשמעות.
מלטינית: פאול פיליפ לבר-טוב. מהדיר: יוסי שוויג
וידויי אוגוסטינוס הקדוש, בתרגומו מלטינית של פּאול פיליפּ לֶבֶר־טוֹב, נחשב לאחד מיצירות המופת המשפיעות ביותר בספרות האירופאית, הפילוסופיה המודרנית ותרבות המערב בכללותה. לפנינו אוטוביוגרפיה רוחנית של אוגוסטינוס הנהנתן ורודף התענוגות, שהפך לקדוש בעל־חזון. היא מבטאת אדם מחפש־אלוהים שלא מצא את מבוקשו בעולם הפילוסופיה והאקדמיה. אוגוסטינוס הזר הנודד, המשתוקק למנוחה ונחלה, מוצא לבסוף את מקום מנוחתו באל — לא דרך עיון ביקורתי אלא דרך חוויה מיסטית-קיומית.
יוסף שרביט
**מהדורה שניה**
עבריות ומעבר לה: דיוקן אינטלקטואלי של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) מתחקה אחר מנהיגותו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) (1996-1922) ומתמקד בדמותו ההיסטורית כהוגה דעות, מחנך, מנהיג רוחני ואיש מעשה. משורטט דיוקנו האינטלקטואלי של מי שהיה מורה דרך כריזמטי, שלא היסס לנקוט עמדה בהירה וחדה, באחת התקופות הסבוכות של תולדות ישראל. הרב אשכנזי הילך על ציר דיאלקטי המאפיין תקופות מעבר ועידנים מהפכניים: הוא חי בעידן בו התרבות המערבית הייתה שרויה במשבר זהות, האסלאם הלוחמני החל מתעורר, המזרח הרחוק היה לאבן שואבת, בו העם היהודי שרד משואה איומה ומהתבוללות עמוקה וקם לתחיה על אדמתו. מניטו היה כעין גשר נטוי ממעל לתהומות הזהות השסועה של הזמנים המודרניים – גשר המגשר בין קודש לחול, בין מסורת למודרנה, בין מזרח למערב ובין הזהות האינדיווידואלית, הלאומית והאוניברסאלית.
אלכסנדר ון דר הוון
**מהדורה שניה**
שרה האשכנזיה מלכת השבתאים הוא מחקר יוצא דופן המביא את סיפורה המרתק של שרה האשכנזיה, מלכתו של המשיח שבתי צבי, ושופך אור על תפקידה בתנועה השבתאית. המחקר מתאר כיצד, בשנים שלפני נישואיה לשבתי צבי, רכשה שרה לא רק מוניטין של פריצות אלא גם כישרון ניכר לשכנע אחרים בכישוריה הדתיים, ובכלל זה טענתה כי היא עתידה להינשא למלך המשיח. בחצר המשיחית של שבתי צבי נקלעה שרה למאבקי כוחות עם נביא התנועה הסגפן נתן העזתי וסירבה להסכין עם התפקיד הכנוע שביקשו לייחס לה, רעיה המשמשת כמטאפורה של השכינה לפי תורת הסוד הקבלית. במקום זאת, ובשידוד מערכות רוחני דרמטי שיהדהד כעבור מאות שנים בהגותם של כותבים, כגון דייוויד יום, לודוויג פויירבך וזיגמונד פרויד, מילאה שרה – כך טוען מחקר מרתק זה – תפקיד מכונן באופייה החתרני, האל-מטאפורי, של התנועה
השבתאית המאוחרת.
מנחה לחנה הוא אסופת מאמרים ייחודית של טובי החוקרים בארץ ובעולם במחשבת ישראל לכבודה של פרופ' חנה כשר, חוקרת מובילה בעולם בפילוסופיה היהודית בימי־הביניים באוניברסיטת בר־אילן. באסופה זו נתקבץ לו עושר גדול מעולמה של הפילוסופיה היהודית של ימי־הביניים, הכולל דיונים מרתקים בהגותם של גדולי הפילוסופים הספרדיים שלנו כר' סעדיה גאון, ר' יהודה הלוי, הרמב"ם ושפינוזה. כמו כן מופיעים בה עיונים עמוקים בפילוסופיה היהודית בעת החדשה אצל גאוני עולם ומעצבי דרך, כגון משה מנדלסון, ישעיהו ליבוביץ' ועמנואל לווינס.
זוהר החלומות: פשר החלומות בספר הזוהר
זוהר החלומות: פשר החלומות בספר הזוהר הוא מחקר חדשני ביותר על פשר החלומות בתורת הקבלה ומציג את השיטה הייחודית של הזוהר לביאור חלומות. בין השאלות שנדונות במחקר חשוב זה: מהו מקורו של החלום, האם הוא תולדה של תודעה פנימית של החולם או שמא מקורו חיצוני לאדם, כגון אל, מלאך או שד. היש ערך לחלום, האם חלומות שווא ידברו או שמא טמונים בו רסיסי מידע שיש לאתר ולפרש. במה שונה פרשנות החלום של חכמי העת העתיקה וימי הביניים מפשר החלומות של העידן המודרני. האם ניתן למנוע חלומות או לחילופין לעודד חלימה באמצעות ריטואלים מאגיים. האם רצוי שרק אוהביו של החולם יפענחו את חלומו. במה שונה פרשנות הזוהר את החלום מכל שאר השיטות לביאור החלום שקדמו לו בספרות חז"ל ובפילוסופיה היהודית של ימי הביניים.
The purpose of this book is to arouse the interest of the reader in the great spiritual movements which prevailed in the House of Israel, and even shook it violently from time to time, during the five-hundred years of its recent history, from the expulsion of the Jews from Spain: Lurianic Kabbalah, Shabbatean Messianism, and the Hasidic movement founded by the Baal Shem Tov. These movements are of major importance, not only in the field of abstract contemplation, but also in the arena of historical action.
This book presents Judaism as a special kind of Humanism. It is argued that one does not have to make a choice between Judaism or humanism: the are interconnected, two sides of the same coin. The defense of human rights such as equality and freedom and the respect for the dignity of every human being make up the backbone of Judaism.
Rediscovering the humanistic core in Judaism allows for a critical view on the own religion and forbids shaping one's particular identity on the negative background of other identities that also promote human values.
עליון על כל הגױים: ציוני דרך בפילוסופיה היהודית בסוגײת העם הנבחר – בספר חשוב זה בוחנת פרופ' חנה כשר את אחת הסוגיות המורכבות ביותר בתולדות המחשבה הפילוסופית היהודית לדורותיה, מרב סעדיה גאון ועד עמנואל לװינאס, והיא סוגײת רעיון בחירת עם ישראל ועליונותו על פני כל העמים. האם עם ישראל הוא 'העם הנבחר'? אם אכן עם ישראל מועדף על ידי האל, האם יש לאפליה זאת הצדקה מוסרית? האם רעיון עם ישראל כ’עם סגולה’ מניח תפישׂה גזענית?
ר' שם טוב אִבן שפרוט היה הוגה ספרדי בשלהי המאה הארבע עשרה. הוא היה ער לאירועים של תקופתו כפי שניכר בנושאי חיבוריו. הוא היה מעורב בוויכוח עם הנצרות, בפרשנות המקרא והאגדה וברפואה וכירומנטיה. זה שנים רבות נחשב פירושו למורה הנבוכים "אוצר טוב" לאבוד. כעת התגלתה ראשיתו של הפירוש, והיא מובאת בחיבור זה. כן עסק ר' שם טוב בדרשנות, וקיצר את ספרו של ר' בחיי בן אשר "כד הקמח". לקיצור קרא "מניע הכד". ערכי מועדים מובאים בחיבור זה.
לצבי ולגאון: משבתי צבי אל הגאון מװילנא, כולל קובץ מחקרים ײחודי בסוגו וחדשני פרי יצירתו של פרופ' יהודה ליבס, גדול חוקרי המשיחיות השבתאית בדורנו. חטיבת המאמרים המרכזית בספר שלפנינו ענײנה בזיקה העמוקה שבין הגאון ר' אליהו מװילנא וחוגו לבין העולם השבתאי, זיקה שקודם לכן לא עלתה על דעת החוקרים.
משה חלמיש
**מהדורה שניה**
מחקרים רבים הוקדשו להבנת ערכיה העיונײם של הקבלה החל בעולם האצילות וכלה בעולם העשײה והסטרא אחרא. ברם, מערכת העיון, האידאולוגיה הקבלית, גררה עמה השלכות מעשיות רבות, שהלכו ורבו ביותר למן המאה השש עשרה.
ז'אן-ז'רר בורשטיין
החיבור שלפנינו הוא הצעה לקריאה פסיכואנליטית לאקאניאנית בפרשות השבוע. זהו פרויקט תובעני ומתמשך של הפילוסוף והפסיכואנליטיקאי החשוב ז'אן-ז'ראר בורשטיין, שבו הקריאה בפרשות השבוע מאפשרת, בעיניים מודרניות עכשוויות ומדעיות, לבחון מחדש יסודות של התרבות המערבית ורעיונות הומניסטיים שמתעוררים מתוך השיח המקראי.
פרופ' אבי אלקיים, השיח' ע'סאן מנאסֿרה והרב רוברטו ארבּיבּ
"אדון השלום" הוא סידור תפילות חדש ומיוחד במינו, ראשון מסוגו בעולם, ופורץ דרך בתולדות הדתות הגדולות. זהו ספר תפילות לשלום משלוש הדתות הגדולות: היהדות, הנצרות והאסלאם ובשלוש שפות: עברית, ערבית ואנגלית. את הסידור ערכו בעלי ניסיון רב שנים בדיאלוג בין־דתי לשלום, לאהבה ולסבלנות: פרופ' אבי אלקיים, השיח' ע'סאן מנאסֿרה והרב רוברטו ארבּיבּ.
דפנא לוין
"אין העולם מתקיים אלא בסוד", אמר ר' אבא בזוהר. הצורך לשלוט באמצעות הידע על מנת להתמודד טוב יותר עם הלא ידוע, עם אי־הוודאות, אולי גם עם המוות, הצורך לדעת את עצמך ולהבין, הם המניעים את המסע האינסופי של האדם אל עבר פיצוחו של סוד הנהגתו של הבורא את עולמו. רק הידע מקרב את חשיפת המסתורין ומעניק עוצמה ושחרור של ממש. זהו מסע הנוגע בשולי גלימתו של האל.
דפנא לוין
סודות הגלגול בקבלה ובפסיכולוגיה הטרנספרסונלית פורש בפני הקורא את שני תחומי מחקרה ועיסוקה של ד״ר דפנא לוין: תורות הנפש, תורות הגלגול, תורות הקארמה, ותורת תיקון הנפש וריפוייה בקבלה ובדיסציפלינה הטרנספרסונלית העוסקת ברגרסיה התפתחותית ובחקר גלגוליו של האדם.
אורנה רחל וינר
חיבורי קבלה רבים מהתקופה הזו וכן מתקופות אחרות שמים דגש על האותיות, משמעותן, תפקידן בבריאת העולם, העיצוב שלהן כמכיל סמלים וסודות, משחקי מלים המבוססים על אותיות, שילובים וצירופים. נהוג לומר שהאותיות הן הדי-אנ-איי של העולם וכל אשר בו.
לעומת זאת ר' יוסף ג'יקטילה מעמיד את כל היקום והקיום על הניקוד. בעזרת הניקוד מציג רי"ג' את התיאוריות, הן הפילוסופית והן הקבלית, זו בצד זו. והלוז – הניקוד משתלב במערך הספירות. הניקוד משקף אפוא את התיאוריות על היקום.
