בקרוב באדרא - תיאולוגיה בין-דתית , ערכה ועגינתה בפילוסופיה היהודית המודרנית

אפרים מאיר

ספר זה מבקש להציג תיאולוגיה בין־דתית מנקודת ראות יהודית; תיאולוגיה חדשה המקדמת את האינטראקציה בין הדתות לקראת חברה דיאלוגית יותר. לבניית תיאולוגיה, שמטרתה ושיטתה היא דיאלוגית, מתבסס המחבר פרופסור אפרים מאיר על כתבי פילוסופים יהודים מודרניים ומעגן את הערכים של התיאולוגיה הבין־דתית בכתביהם. הספר דן במפגשים בין אנשים מתרבויות ומדתות שונות ומתאר כיצד ייחודיות ויצירת עולם משותף הולכות יד ביד. ההכרה באחר, הכנסת אורחים, היכולת לתרגם והנכונות להקשיב וללמוד, הם אלו שמקרבים אנשים שונים המודים בענווה כי האחר אף הוא מארגן את חייו באופן מיוחד סביב המוחלט הבלתי ניתן להיגוי.

אפרים מאיר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר אילן. בין השנים 2017-2009 שימש כפרופסור אורח באקדמיה לדתות העולם באוניברסיטת המבורג, שם פיתח את התאולוגיה הבין־דתית שלו.

בקרוב באדרא - מיומנו של מתפלל

ברוך ברנר

"באחת משיחותינו הוא אמר: 'להיות אדם מתפלל פירושו להיות אדם קשוב המאזין מתוך ענווה לבקשה המבקשת להתהוות ולעתיד־לבוא המבקש להופיע. האדם המתפלל הוא האדם המוכן ליצור את עצמו כמשכן לנביעה ואז לאפשֵר לכוחות העשייה להתרקם מתוך המוּרכבוּת אל העולם'. היה זה איש פלא שחי בעולם כתפילה מהלכת…".

במהלך חייו פוגש המחבר איש פלא נסתר אשר חונך אותו בעולמה של התפילה. את  המונח "תפילה" מכיר לכאורה כל אדם מתוך חייו, אלא שבמסע הנפרשׂ לפנינו מתברר כי מושג זה מכיל עולמות רבים ומפתיעים הדורשים – נוסף על לימוד ותרגול – גם חניכה. זהו ספר ייחודי הפותח צוהר לעולמם של חכמי עבודה נסתרים, אנשי סוד שכונו לעיתים "חכמי ההתבודדות" או "חכמי הלב" ולימדו את תורתם בשתיקה, ברמז או בסוד – לאדם חכם המבין מדעתו. ספר זה פורש בפני הקורא את עולם התפילה לרבדיו ומשמש בית שער למהפכת התפילה המתחוללת בדורנו.

אין זה ספר הסב על אודות התפילה בלבד. לפנינו סיפור אישי שבו שוזר המחבר הדרכות עדינות ורבות משמעות המאפשרות לכל אדם להעמיק את חייו ומנסח בצורה עדינה וצלולה עמדות פנימיות המאפשרות לאדם לכוון את ליבו למקום. אלו אבחנות יקרות ערך הן למבקש להעמיק את התנועות הפנימיות בתפילתו, הן למבקש שערים לגילוי נשמתו. זהו ספר שהוא גופו תפילה זכה על התפילה.

על המחבר. ברוך ברנר הוא אומן ומוסמך לרבנות, ממקימי ישיבת "מקור חיים" ומתלמידיו הקרובים של הרב שג"ר; מנהלם לשעבר של "מעבדתרבות ורטיגו" והמרכז למחקר ויצירה וממקימי אנסמבל האומן ח"י, אנסמבל תהלים ועוד. ברנר יצר יצירות רבות סביב טקסטים ייחודיים (סיפורי ר' נחמן, ברונו שולץ, אתי הילסום ועוד) ושר והופיע בהרכבים שונים. הוא הקדיש שלושים שנים מחייו למחקר עולם ה"גוף" כמרכבת החיים, עולם ההכרה, שפת הדמיון, דרכי העלייה בשיר ואופני העבודה עם טקסטים פואטיים בשדה האומנות. הוא ממקימי מכון "על שפת היש" העוסק בפיתוחן והוראתן של פרקטיקות התמקדות וחשיבה בקצה הידיעה ומורה את אומנות התפילה – בארץ ומחוצה לה.

ראובן אוריה הכהן

הספר בוחן באופן מקורי את חידת משיחיות הרממ״ש ואת בשורתה. הוא מראה כי משיחיותו ונביאותו הציבורית-היסטורית הנה פועל יוצר של התודעה המיסטית- חב״דית שלו. תודעה, שתורת האלוקות שלה מרוכזת באינסוף האחדותי הנקרא ׳עצמות ומהות׳ ועומד ביסוד הקביעה: ״קוב״ה, ישראל ואורייתא – כולא חד!״

הספר מוכיח כי תפיסת האלוהות האחדותית של הרממ״ש מחלצת מתוכה בשל הגיונה הפנימי, תהליכים נטורליסטיים ואימננטיים בתיאור של התפתחות וגאולה. ואכן משיחיותו היא תהליך רציונלי, רוחני וטבעי מתחילה ועד גמירא. תהליך, שבו מתבטלים היסודות האפוקליפטיים-ניסיים לכל אורך הדרך. לדידו, זוהי הגאולה האחת המובטחת ואין בלתה. היא היוצרת שינוי איכותי בהוויה ההיסטורית-חברתית והתרבותית-לאומית. כל הגותו ומפעלו של רממ״ש היו מתוך תודעה זו, ולשם זיהויו כמשיח בעיני העם והעולם בכללו. ודאותו זו חסרה אך את הסכמת העם וקבלתו, לשם מימושה המלא.

התפיסה האחדותית מביאה לשינוי של המבנים, הדפוסים, והמנגנונים שנבנו מדימויים פרסונליים וטרסצנדנטיים החוצצים בין תודעתנו לבין העצמות. בכל הדימויים הפרטיקולריים וההתגלותיים-אפוקליפטיים, וכן בכל אלה שיוצרים היררכיה מהותנית שבין קודש לחול ובין חומר לרוח וכדומה, יחול שינוי ההולם אימננטית את הכוליות האינסופית. שינויים אלה אף מטהרים את האדם והאנושות מהאחיזה האגוצנטרית במציאות ומניעה אותם ליחס חומל וזולתני. כך תיגאל האנושות מהרוע האנושי. בכך ביקש הרממ״ש לגאול את עם ישראל ואחר את העולם כולו מהשפות המעכבות את גאולתו.

אהרן ז׳אן-מארי לוסטיגר

הקרדינל אהרן ז'אן-מארי לוסטיגר שאף כל ימיו לבנות גשר בין יהודים לנוצרים ולתרום להבנה הדדית ולהתמודדות עם פצעי העבר, כך שיהיה "מפגש היהודים והנוצרים בשירות האנושות מקור השראה לשלום וברכה עבור כולם". הוא מוסיף ואומר כי "הקבלה של הנוצרים את העם היהודי והיהדות כברכה יכולה להביא להכרה של היהודים בנוצרים ובמציאות הנוצרית. העתיד יגיד והאלוהים יודע, אך לא ניתן לקוות שתהליך כזה יתרחש לפני שנתגבר על משקלן של מאות שנות הרדיפה". אחת התמות המרכזיות בספר זה הוא דרישתו הנחרצת של הקרדינל להעמיק את ההיכרות העצמית דרך המפגש עם הזולת, קרי דיאלוג בין יהודים לנוצרים: "מפגשם של מנהיגי הכנסייה הקתולית והיהדות יכול על בסיס אמון הדדי לעזור במיתון ההתפרצויות חסרות ההיגיון של שנאה, טינה או נקמה, ואם ירצה ה', לכונן דו־שיח המבוסס על כבוד הדדי ומפגשים נושאי פרי".

הקרדינל אהרן ז'אן-מרי לוסטיגר (2007-1926) נולד בפריז להורים יהודים שהיגרו לצרפת מפולין. בגיל 14 הוא נטבל כנוצרי, והוסיף את השמות ז'אן ומארי לשמו אהרן. אימו ג'יזל נספתה באושוויץ. הוא הוסמך לכהן בכנסייה הקתולית, שימש כרועה קהילה בפריז (1979-1969), וכהגמון העיר אורליאן (1981-1979). בשנת 1981 הוא מונה לארכיהגמון של פריז וב-1983 לקרדינל. במעמדו כקרדינל וכארכיהגמון של בירת צרפת, ובשל זהותו היהודית וקשרי הידידות שיצר עם יהודים, תרם הקרדינל לוסיטגר רבות לדו-שיח יהודי-נוצרי בצרפת ומעבר לגבולותיה.