דעת תבונות - סדרת מסות

עורכי הסדרה

פרופ' אבי אלקיים

פרופ' אבי אלקיים, עמד בראש המחלקה לפילוסופיה יהודית, הפקולטה למדעי היהדות, אוניברסיטת בר־אילן. הוא מכהן כראש מרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה באוניברסיטת בר־אילן.

 תחומי המחקר הראשיים הם: תורת הקבלה בימי הביניים ובראשית העת החדשה, חקר הזרמים הקבליים בצפת במאה השש-עשרה, מחקר המשיחיות השבתאית וגלגוליה באסלאם, חקר יחסי הגומלין בין המיסטיקה היהודית והמיסטיקה האסלאמית. עומד בראש קבוצת 'דרך אברהם' לדיאלוג רוחני לשלום בין יהודים ומוסלמים. מתרגם חיבורים פילוסופיים ומיסטיים מערבית קלסית לעברית בת-ימינו, כמו גם שירה מודרנית מערבית לעברית. הקים את הוצאת אדרא עם ד"ר דפנא לוין ועורך ראשי של הסדרות בהוצאה זה. 

ד״ר שועי רז

ד"ר ׁשועי רז חוקר ומלמד פילוסופיה והיסטוריה של הרעיונות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בסימן עולמות הרוח האסלאמי, הערבי, היהודי והערבי- יהודי בימי הביניים ובתקופה הקדם- מודרנית למן המאה התשיעית ועד לשלהי המאה השבע עשרה: ספרות ואמנות, פילוסופיה, מדעים, אתיקה והארה. יוצר, מתרגם, עורך (ספרי מחקר וקטלוגים לתערוכות) ובלוגר. מסות, קטעי פרוזה ושירים פרי עטו או בתרגומו ראו אור במבחר כתבי־עת ס פ ר ו ת י י ם , ב א ל ב ו מ י מ ו ס י ק ה ובעיתונות. מאז ספטמבר ,2008 כותב את הבלוג פרא אדם חושב הנסוב על ספרות, פילוסופיה ואמנות, ומאז ספטמבר 2022 – את הטור הדו־שבועי מבט פילוסופי במוסף התרבות של גלובס.  

מיתר מורן

מיתר מורן היא משוררת ויוצרת רב־תחומית. ספר ביכוריה לשירה ואמנות ׳פֶּסע פֶּגע פֶּצע׳ (בעריכת שי שניידר־אילת, הוצאת עירובין, 2022) זכה בפרסים והוצג בירידי אמנות בארץ ובעולם. עובדת עם טקסט, תמונה, וידאו, סאונד ומיצב, ברצפים הנעים בין האישי לציבורי. בעבודותיה עולים נרטיבים הנוגעים לטבע הבסיסי של הקיום האנושי בהצטלבות עם טכנולוגיה, ואת ההשלכות האסוציאטיביות של הלבשת משמעויות כדרך להתמודדות עם הלא נודע. בעלת תואר MFA (בהצטיינות) בצילום מבית הספר לאמנות חזותית, ניו יורק (מאי, 17׳) ותואר BFA (בהצטיינות) בצילום (יולי, 13') מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים. מורן גרה בניו-יורק מספר שנים בהם התמחתה בסטודיו של האמן הצרפתי פייר וויג (Pierre Huyghe) וכן אצל צמד האמנים האיטלקים אווה ופרנקו מאטס (Eva & Franco Mattes). מאוחר יותר הקימה וניהלה חברה בתחום המציאות המדומה (VR). זוכת פרס האמן.ית המבטיח.ה של יריד ספרי האמן IPABF In-Print לשנת 2023 על ספר ביכוריה ׳פֶּסע פֶּגע פֶּצע׳ , זוכת מלגת קרן רבינוביץ׳ לשנת 2022, זוכת מלגת אמנים מצטיינים מטעם איגוד האמנים הפלסטיים, 2021. מורן חברת גרעין בקולקטיב השירה האילוצית ׳אוליפֹּה׳, חברת מערכת בכתב העת המקוון ׳רֶסֶן׳ (בהקמה).

עודד מימון

פרופ' עודד מימון שימש כראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת תל אביב וכיום עומד בראש קתדרת אורקל, העוסקת בביצוע מחקרים פורצי דרך בתחומים חדשים בעולם הסייבר והתודעה. לאחרונה הקים את המעבדה לתודעה ולוגיקה רכה באוניברסיטת תל אביב. החזון של המעבדה לחקר התודעה ולוגיקה רכה הוא לגשר בין העולם המדעי החומרי לעולם הרוחני באמצעות פיתוח שפה מתמטית חדשה, והרחבת העולם המדעי למרחבים שלא נידונו בו עד כה. זאת באמצעות המתמטיקה שנמצאת בשני העולמות – משתייכת למדע אך חורגת מעולם החומר. יחד עם דרכו האקדמית, עודד פעיל ומתנדב בעמותות ציבוריות (למשל כמנטור בקידום מנהיגות אתיופית בקרב צעירים), וחוקר במסעותיו להכרת העולם והים (שימש כמציל, מלח באנייה בצים, וסקיפר של סירת מפרש קטנה בחציית האוקיינוס, מבוסטון לתל אביב). עודד מימון הקים גם חברת הזנק ופיתח טכנולוגיה ייחודית של הבנת קול וטקסט, שהוטמעה בחברת ורינט. הוא סייע וייעץ לחברות וארגונים בינלאומיים במגזר העסקי והציבורי, ושימש כחבר ויו"ר דירקטוריון של חברות פרטיות וציבוריות בארץ ובעולם. מימון סייע שנים רבות לארגוני המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושירות הביטחון הכללי וב-2008 קיבל ציון לשבח מראש המוסד.

על הישגיו הייחודיים ועל מנהיגותו המדעית יוצאת הדופן ותכונותיו האישיות כעמית ואיש אשכולות הוענק לפרופסור עודד מימון פרס מפעל חיים מטעם האקדמיה ב 2021.

על השתיקה

דב שוורץ

הריאליזם בציור

יגאל ורדי

ד״ר יגאל ורדי, יליד 1953, קיבוץ משמר הנגב. סיים לימודי פסיכולוגיה קלינית ודוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. מומחה בפסיכו-דיאגנוסטיקה גרפולוגית. פרסם ספרים הגותיים בתחומים שונים כגון: פסיכולוגיה, פילוסופיה, אמנות וניהול. עוסק שנים רבות באמנות הציור.

התעלומה של האורות

שועי רז

התעלומה של האורות, הוא מארג פוליפוני, רב-תרבותי ורב-דורי, האוצר בחובו שפע התבוננויות מקוריות, מעמיקות, ומרחיבות-לב בתרבות האנושית על פניה השונים, מתוך שימת-דגש על ריבוי, שוני ומגוון יצירתי והגותי מתקופות שונות, תרבויות רבות-פנים ואזורי-עולם מגוונים. כך, מציע המחבר דיון ביצירתה של המשוררת טלי לטוביצקי בזיקה למשוררת ספפו מלסבוס, ביצירתן של הפילוסופית סימון וייל והפעילה החברתית, הקרימינולוגית והמשוררת, ויקי שירן, בהשוואה לשיר מאת המשורר הניגרי זוכה פרס נובל, וולה סויינקה; סוקר את סוגיית קדושת ירושלים בשחר ימי האסלאם, עובר אל משוררים בני שושלת טאנג בסין, מבקר אצל משורר איראני בבגדאד של המאה התשיעית, מתבונן באלמנטים שטרם הוער עליהם בשירה היהודית בספרד המוסלמית והנוצרית; עומד על יחסם של הרמב"ם לבעלי החיים, עוסק בריטואלים של שתיית תה ביפן ובריטואלים של שתיית יין באסיה ובאירופה; דן במושג "האדם החופשי" באתיקה לשפינוזה; מרחיב על מרחב ההתגלות העליון בכתבי מקובלים יהודיים, מצאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל; קורא בשיר הלאדינו "ארבולס" בזיקה למקורות קבליים ולשירתו של פדריקו גרסיה לורקה; מהרהר בתודעתם הקיומית של כמה וכמה הוגים ויוצרים יהודיים טרם מלחמת העולם השניה ואחריה (מסלוניקי, פריז, וינה וברלין,) אשר השואה (או עליית-הנאצים) חתומה במחשבתם, ומגיע עד לדיונים מרתקים ביצירה אמנותית בישראל בתחילת המאה העשרים-ואחת, כשבתווך עולה מכתיבתו קול אישי בלתי-משתמע בגנות אלימות, תודעה היררכית, שיעבוד ואי-שוויון; ובזכות עולם רחום וחרותני, המעמיק את יסודות השיוויון בין בני-האדם, את תפיסת החיים-ביחד, הנכונה לקבל את כל המגלמים שונות וחריגה מתרבות הרוב – דווקא משום שא ֵחרותם מרחיבה את התרבות, את הנפש והתודעה, את חיי העיּון והמעשה.

 

מהתעלומה של האורות קורנת אהבתו של רז לכל גילוי של פילוסופיה, מדע, שירה, מוסיקה אמנות פלסטית וזיכרון רב-תרבותי; ואמירה אופטימית ולבבית בזכות הומניזם חוצה גבולות ותרבויות. רובם המכריע של פרקי החיבור ראו אור בכתבי עת ספרותיים ואקדמיים וכמאמרים שליוו דיסקים חדשים (אהוד בנאי וברי סחרוף) או צורפו כאחרית-דבר לספרים – במהלך השנים האחרונות.



עידו אנג׳ל

אנו רגילים לתאר את היקום שלנו כמורכב מ״דברים״, ואת חוקי היקום ככלים המסבירים לנו כיצד​ הדברים משפיעים זה על זה. אלא שאם הדברים משפיעים זה על זה, הם מצויים בשינוי מתמיד, ואז​ כיצד אפשר לקרוא ל״דבר״ ״דבר״? מתי בלוט הופך ל״עץ״? מתי העץ הופך ל״שולחן״? מתי השולחן​ יהפוך ל״אבק״? האם השיום של הדברים אינו רק החלטה שאנו עושים במוחנו להקפיא את הזמן​ ולהתעלם באופן מכוון מכל מה שאינו בהישג חושינו, וע״י כך גם מטבעה האמיתי של המציאות?​ הפיזיקאי קרלו רוולי אמר: ״המציאות אינה מורכבת מדברים; היא מורכבת מאינטראקציות.״ אך מהי​ אינטראקציה אם לא ההשפעה של דבר על דבר? ואם אין דברים – מה מהותה של האינטראקציה הזו?​ בין מה למה היא מתרחשת?

הספר ״תשומת לב: האטום של התודעה״ מציע את המונח ״תשומת לב״ כאבן היסוד לתשתית המציאות​ כולה. בניגוד למונח ״קשב״, תשומת לב אינה פעולה רצונית או מודעת (self aware), ואינה בלעדית​ ליצורים בעלי תודעה. זוהי פעולה של עיבוד נתונים – הפיכת דטא מופשטת לכדי מידע קונקרטי,​ ומתקיימת גם בחלקיקים הקטנים ביותר, גם בחוקי היקום עצמם וכפועל יוצא מכך – ביקום כולו.​ בספר נבין לעומק מהי תשומת לב, כיצד היא פועלת – ולבסוף כיצד אנחנו, בני האדם, יכולים להשתמש​ בה בחיי היומיום כדי להבין את היקום שלנו טוב יותר.

עידו אנג'ל בוהדנה הוא סופר, משורר ויזם. כתב וביים לטלוויזיה, לימד קולנוע במדרשה לאמנות, הקים את "מיזנטרופ", שהיה מחללי העבודה החלוציים בעולם. זהו ספרו ה־12.

יגאל ורדי

חשיבה דתית היא תנאי הכרחי לכל תהליך אפיסטמולוגי בהכרת המציאות. חשיבה זו מתאפיינת בחיפוש אחר סיבת-הסיבות לכל המתרחש בעולם, תוך ניסיון להתחקות אחר פעולת "היד-הנעלמה" המשפיעה על עולם התופעות הנגלה לעין. לכן, כאשר הפילוסוף תלס אמר "הכל מים", הוא למעשה הציג אמירה מטפיזית-דתית בחיפוש אחר החוק הקוסמי. 

האם חשיבה דתית מושתתת על חשיבה רציונלית, או שמא אנו נדרשים לקטגוריה אפיסטמולוגית אחרת ואף אי-רציונלית. לעיתים אנו נדרשים לעבור קונברסיה רוחנית לעבר חוויה מיסטית, ורק לאחר מכן לנסות לתרגם חוויה אינפבילית זאת למושגים מובנים ברשות הרבים. ידיעת המציאות איננה רק שכלתנית, אלא היא טעונה ביצרים וברגשות, וכפי שכינה זאת זיגמונד פרויד הידיעה טעונה בקתקסיס ליבידינלי. 

דת ממוסדת לא יכולה להפציע ולהתגבש, אם אין תשתית אפריורית מראש. אי-אפשר להבין את אופן הפצעתן והתמסדותן של דתות שונות, בזמנים ובמקומות היסטוריים, מבלי להציג קלסיפיקציה ארכיטיפית של דתות המתקיימות בפוטנציה בתודעה האנושית. הקלסיפיקציה הארכיטיפית מבוססת על פרויקציה של מיתוסים דתיים שהאדם יצר. לכן, המסקנה המתבקשת הינה שהפסיכולוגיה של הדת מטרימה לסוציולוגיה של הדת. 



משה חלמיש

המחבר מתחקה באופן עמוק אחר היחס המורכב שבין ממשות ורוח, בעיקר בשאלת הצורך של האדם בזיקה אל העליונים, ובשאלת הזיקה של העליונים לתחתונים. הוא בוחן מורכבות זאת כפי שהיא מתגלגלת ברחבי הספרות הקבלית ובמקורותיה, בהתגלמותה בשיח האנושי ובריטואל הדתי. בין הנושאים הנדונים במסה זו: טרנסצנדנטיות והאצלה; כוחה של מוּדעוּת; דיוקן והתקשרות הדדית; על עבודה בגשמיות; כיוונים של מורכבות קוסמית ומשמעויות; מורכבותה של השכינה ומשמעויות; מורכבויות ומשמעויות; מגוון גילויים של זיקה בין רוחני וגשמי; א-סימטריה בעולם הרע; מרחב וזמן; ממד הזמן במסגרות חיים ומות, מיתוס, לימוד תורה; מימוש כוונות, רצונות ומחשבות באמצעים גשמיים; מילים וערכים, פשט והרחנה;  מציאות ומשמעות; גלגולם של יסודות  רוחניים.