הגשת כתבי יד

אם בכוונתכם להגיש להוצאת  אדרא הצעה להוציא לאור את ספרכם, עיינו בהנחיות שלהלן. הגשת ההצעות בהתאם להנחיות תבטיח כי תהליך הטיפול בכתב היד מעת קבלת ההחלטה על הוצאת הספר עד צאתו לאור יהיה קצר ככל האפשר.

 הגשת כתבי יד ל "אדרא" – הוצאת ספרים אקדמית

הוצאת "אדרא" היא הוצאת הספרים אקדמית ישראלית חדשה המפרסמת ספרים בתחומי ההגות היהודית ומדע הדתות: יהדות: פילוסופיה יהודית לדורותיה, קבלה, שבתאות, חסידות. אסלאם: פילוסופיה ומיסטיקה אסלאמית. נצרות: פילוסופיה ומיסטיקה נוצרית. זן בודהיזם. כמו כן, חיבורים הנוגעים לסובלנות דתית ותחומים הנושקים בין מדע ורוח.

אם בכוונתכם להגיש להוצאת "אדרא" הצעה להוציא לאור את ספרכם, אנא עיינו בהנחיות המופיעות בחלק זה של האתר. הגשת הצעות בהתאם להנחיות שלנו תבטיח שהצעותיכם יכללו את המידע הדרוש לנו לקבלת החלטה, ותזרז את מתן התשובה. אנו עושים כל מאמץ לקצר את משך הזמן מרגע קבלת ההצעה ועד ליציאת הספר לאור ולהעמידו על הסטנדרטים המקובלים בענף המו"לות. זאת מבלי לוותר על איכות הספרים. אנו נשתדל שהמגע שלכם עם הוצאת "אדרא"  יישא אופי של חוויה מהנה.

כיצד לגשת להכנת הצעה להוצאה לאור

על ההצעות המוגשות להוצאת "אדרא" להיות מודפסות בעברית (ובמקרים חריגים – באנגלית) על נייר בגודל  A4, ברווח כפול וביישור הטקסט לצד ימין בלבד. כמו כן יש לצרפן כקובץ Word צרוב על גבי תקליטור ביחד עם קובץ כתב היד לפי ההנחיות שבהמשך.

מה צריכה ההצעה לכלול

על ההצעה לפרוס בפני המועצה המדעית של ההוצאה ואנשי השיווק שלה – אשר מרביתם אינם מומחים בתחומכם – תמונה ברורה ומפורטת של תוכן ספרכם. עליכם להסביר מדוע אתם כותבים את הספר המסוים הזה בעת הזאת דווקא – בקריירה האישית שלכם, וחשוב מזה, בהתפתחות תחום עיסוקכם.

ראשי פרקים מומלצים להצעה להוצאה לאור

עם אילו סוגיות מתמודד הספר וכיצד?

במה שונה הספר מספרים אחרים העוסקים באותו נושא?

למה ולמי הספר חשוב?

האם ספרכם נועד למומחים בתחומכם או בתחום ידע רחב יותר?

האם הוא מיועד לסטודנטים, ואם כן, באיזה שלב בלימודיהם?

האם הספר מיועד לקהל קוראים כללי, ללא ידע עמוק בתחומכם?

תהיה התשובה אשר תהיה, שקלו היטב מהם הגישה, המינוח, רמת ההסבר והמבנה הנדרשים כדי שספרכם ימשוך בצורה הטובה ביותר את הקורא שאליו אתם מייעדים את ספרכם.

את ההצעה ניתן להגיש בצורות שונות, אך הצעות קריאות ומוצלחות, המספקות את מרב המידע כוללות:

תיאור שוטף של נושא החיבור המוצע, הטיעונים, המטרות, מקומו של החיבור בספרות המקצועית וקהל היעד הצפוי; הציגו את טיעוניכם בתמציתיות ובבהירות.

השוואת הספר המוצע לספרים אחרים הנמצאים בשוק המיועדים לאותו הקהל; תנו דעתכם: אם אתם כותבים מונוגרפיה ייחודית, אין טעם להשוות אותה לספר פופולרי באותו נושא.

תוכן עניינים מפורט, בתוספת תיאור קצר של כל אחד מהפרקים.

אורך כתב היד במילים, סימני דפוס ללא רווחים, מספר האיורים (אם בכלל) שתרצו לכלול בו.

מיהו בעל זכויות היוצרים בכתב היד.

קורות חיים ורשימת פרסומים.

ספרים המבוססים על עבודת דוקטור

אם הספר מבוסס על עבודת דוקטור ציינו זאת, והוסיפו לאיזה מוסד אקדמי הוגשה העבודה ומי היו המנחים והשופטים. אם יש בידכם חווֹת דעת השופטים צרפו אותן להצעה. במקרה שהספר הנו עיבוד של עבודת דוקטור אנא וודאו כי עיבדתם את עבודת הדוקטור .הוצאת "אדרא" איננה מביאה לדיון עבודות דוקטור שלא עובדו לספר. 

האם הצעתם את ספרכם להוצאות לאור נוספות?

חובה לציין בהצעה האם כתב היד הוצע גם להוצאות אחרות ואם אכן כך מדוע הנכם מציעים אותו גם להוצאת "אדרא". אנו נתחיל את בדיקת כתב היד רק אם תתחייבו מראש שאם כתב היד יאושר כמתאים לפרסום בהוצאת "אדרא", אכן תפרסמו אותו בהוצאת "אדרא".

מי עובר על ההצעה?

הצעות לספרי מחקר ועיון בהוצאת "אדרא": את הצעתכם יקראו  הוועדה המדעית של הוצאת "אדרא". הם עשויים לדחות את כתב היד המוצע. הם עשויים לבקש מידע נוסף. כתב היד יועבר ל-`הערכת עמיתים`.  אלה יתבקשו לקרוא ולחוות דעתם לגבי איכותו האקדמית כמו גם לגבי איכות הכתיבה והעריכה.

אנו נאשר את קבלת הצעתכם ונודיע לכם בכתב על כל החלטה בעניינה.

ההוצאה איננה מוסרת למחברים שכתבי היד שלהם נדחו את הנימוקים להחלטת המועצה המדעית.

בחינה מדעית / אקדמית ובחינה כלכלית; שני תנאים להוצאת ספר לאור:

ספר ייצא לאור רק אם התמלאו בו שני תנאים גם יחד – התאמה אקדמית מדעית להוצאת "אדרא", ויכולתו של הספר לשאת את עצמו מבחינה כלכלית.

לאחר שהתמלאו שני התנאים המוזכרים לעיל ייערך וייחתם הסכם הוצאה לאור בין ההוצאה למחבר ויתחיל תהליך הפקת הספר.

כל תכתובת בין ההוצאה למחבר, לפני חתימת הסכם הוצאה לאור אין בה כדי לחייב את ההוצאה להוציא לאור את הספר.

מה צריך לשלוח להוצאה בעת הגשת הצעה להוצאה לאור?

קובץ דיגיטאלי (בתוכנת word ) הזהה לכתב היד המודפס – יש לשלוח את כתב היד בקובץ אחד המכיל את כל פרקי כתב היד או המאמרים באם מדובר על אסופת מאמרים. את הקבצים הדיגיטליים idrapublisher@gmail.com

דיוקן המחבר – תצלום בקובץ מסוג JPEG יש לשלוח במייל.

על מנת שההוצאה תוכל להוציא לאור את ספרך יש להסדיר את הבעלות על זכויות היוצרים בחיבור. הוצאת "אדרא"  מתנה הוצאה לאור של ספר בכך שזכויות היוצרים בחיבור שייכות במלואן למחבר, כי המחבר לא העביר ולא הקנה את זכויות היוצרים או כל חלק מהן לאחר וכי זכויות היוצרים יועברו בשלמותן להוצאה. דבר זה מוסדר בהסכם הוצאה לאור שנחתם בין ההוצאה למחבר.

קובצי מאמרים
בספרים המורכבים ממאמרים שנערכו על ידי מחברים שונים, חייב עורך הספר לקבל את רשותם הכתובה של תורמי המאמרים וההוצאה חייבת לקבל מכתב העברת זכויות יוצרים מכל תורם מאמר המסדיר את העברת זכויות היוצרים להוצאה.

אם הנך עורך/ת קובץ מאמרים אנא העבר/י ביחד עם הצעה להוצאה לאור מכתבי העברת זכויות חתומים על ידי תורמי המאמרים.
יש להוריד את המכתבים מהקישורים שלמטה ולהעבירם מלאים וחתומים כנדרש להוצאה.

הגשת כתב יד – להורדה

הוצאת אדרא מפרסמת ספרים המבוססים על עבודת דוקטור, או על דיסרטציות אקדמיות אחרות, אם מתקיימים התנאים שלהלן: (א) העבודה הנה פורצת דרך בתחומה; (ב) העבודה עובדה לספר; (ג) הספר ערוך לשונית ותוכנית על ידי עורך מקצועי. (ד) כתב היד אושר כמתאים לפרסום בהוצאת אדרא על ידי המועצה המדעית.

הסיבה העיקרית להפיכת עבודת דוקטור, או דוח מחקר, לספר הנה הרצון ולהנחיל את הידע הגלום בה לקהל קוראים רחב ככל האפשר. לכן, לפני שאתם מגישים את ההצעה, חשבו מי קהל היעד שאתם מייעדים לו את הספר ומה גודלו.

לפיכך, בעיבוד עבודת דוקטור לספר הביאו בחשבון את השינוי בקהל היעד: מעתה הספר מיועד לקהל קוראים כללי ולא לשופטי העבודה. לכן אפשר בהחלט להחליט על קיצורים ואפילו על ארגון מחדש של מבנה הספר, כדי שיהיה מעניין וידידותי לקוראים.

להלן כמה רעיונות מעשיים:

כדאי לשקול ויתור על פרטים המופיעים בעבודה בשפע ולעתים חוזרים על עצמם החשובים להוכחת התזה אך אינם חיוניים בספר המיועד לקהל הקוראים.

המבוא צריך להתייחס בקצרה לשיטת המחקר, למקורותיו ולמבנה הספר.

ראוי לקצץ ציטוטים, ובמיוחד ציטוטים קצרים בגוף החיבור המחייבים ציון מראה מקום, ראוי ואפשר בהחלט להשתמש בפרפרזה.

הערות שוליים חשובות רצוי להכליל בגוף הטקסט. במידת הצורך יש להשאיר הערות קצרות בלבד.

ראוי להימנע ככל האפשר משימוש בצורת הנפעל (לא 'נאמר/נבדק על ידי יצחק' אלא 'יצחק אמר/בדק').

כדאי להשתדל שדברים הנאמרים בספר יעמדו בפני עצמם ולהימנע ככל האפשר מאמירות כגון 'כפי שאמרתי בפרק כך וכך' או 'בסעיף כך וכך'.

סעיפים וסעיפי משנה רבים ומפורטים רצוי ביותר לאחד ויש להימנע ממספור מיותר. יש להעדיף כותרות ענייניות ללא מספרים.

אפשר בהחלט לקצץ ברשימה הביבליוגרפית ולהתמקד במה שרלוונטי ביותר לנושא הספר.

אם חלו חידושים בשדה המחקר מאז שהסתיימה העבודה, יש לעדכן את הספר.

בעיבוד עבודה הכתובה בסגנון טכני ורווּית מונחים מקצועיים ספציפיים, מומלץ ביותר להסביר פנים יותר לקורא: לבאר מונחים ולנקוט סגנון מילולי יותר וטכני פחות.

מומלץ להשתמש במילים ובמושגים עבריים כתחליף ללועזיים כאשר אלה בנמצא.

שלא כמקובל לעתים קרובות בעבודת דוקטור, בספר המיועד לקהל קוראים כללי ראוי להתחיל משפטים בדברים העיקריים של חוקר זה או אחר (לאו דווקא בציטוט) ולא בציון שמו. השם יבוא אחרי הדברים.

הספר צריך להיות מגובש מבחינה מבנהו: בצורת הכותרות, בצורת הערות השוליים וכד' ובאחידות הכתיב.

על הספרים המוצעים להוצאת אדרא כדי שתשקול את הוצאתם לאור לעמוד בסטנדרטים המפורטים להלן.

בספר המבוסס על עבודת דוקטור אנא עיינו בסעיף למעלההנחיות לעיבוד דוקטורט לספר .

בספרים שהם קובצי מאמרים יש להקפיד על אחידות מבנית (בצורת הכותרות, בצורת הערות השוליים וכד') ואחידות כתיבית: בכל המאמרים יוחלו כללי הכתיב הננקטים באדרא בכלל, ובעניינים שיש בהם בררה – הכללים הננקטים בספר בפרט, וההחלטה תוחל בכל הספר. העורכים המדעיים של הקבצים ינחו את כותבי המאמרים בדבר אחידות הגשתם.

ספרים שהם מונוגרפיות מקוריות יוגשו להוצאה לפי הכללים המפורטים להלן.

כתב היד צריך לכלול דפי שערים – שער ראשי (שם החיבור ושם כותבו) ושער לכל חלק עם יש כאלה – בעמודים נפרדים; תוכן העניינים; פתח דבר; רשימה ביבליוגרפית; רשימות איורים/תצלומים/לוחות (אם יש); שער לועזי (בדרך כלל באנגלית).

יש לצרף טקסט של כ-200 מילים לעטיפת הספר ובו תיאור תוכן הספר, וכן משפט או שניים על המחבר.

יש להגיש את כתב היד בדואר אלקטרוני idrapublisher@gmail.com  או לת.ד. 346 גבעת שמואל 5403209.

עיצוב הטקסט והתקנתו

הדפסה: בפונט דויד אחיד לעברית ו-Times New Roman ללועזית, ללא שימוש בפונטים נוספים, בגודל אותיות אחיד. ברווח כפול בין השורות (כל חלקי הטקסט, ובכללם ציטוטים והערות שוליים).

הערות השוליים ימוספרו בכל פרק מחדש. אין למספר את כל הערות השוליים במספור רציף.

רווח אחד בלבד בין מילה למילה: יש לוודא שלא יהיו רווחים יתרים בין מילים (אלא רווח אחד בלבד).

מספור רצוף: יש למספר את עמודי כתב היד ברצף מתחילתו ועד סופו.

תוכן העניינים לספר: לפרט עד לרמה של כותרת משנה לפרק, כלומר – רמה אחת מתחת לרמת הכותרת הראשית לפרק, לסדר כל כותרת בשורה חדשה, וכותרות המשנה מוזחות מעט מימין (למען בהירות המדרג). יש להקפיד על התאמה מלאה בין תוכן העניינים ובין כותרות הפרקים בגוף הספר.

עיצוב פסקאות: ללא יישור לשמאל. ללא רווח יתר בין פסקה לפסקה.
בכל פסקה ראשונה אחרי כותרת או אחרי רווח (מתודי או אחרי ציטוט המובא כפסקה נפרדת) – השורה הראשונה מיושרת לימין ללא זיח. בכל פסקה ממשיכה – זיח נראה לעין בשורה הראשונה.
ציטוט ארוך (חמש שורות או יותר) או בעל חשיבות מיוחדת להביא כפסקה נפרדת מוזחת כולה מצד ימין (בלבד), בגודל אותיות רגיל [לעתים הגודל ישונה בעת העריכה], עם רווח שורה לפניה ואחריה.

ציטוטים: ציטוט המובא בפסקה נפרדת לא יוקף במירכאות. אם יש מירכאות בתוך הציטוט הן יהיו מירכאות יחידות. ציטוט קצר מ-5 שורות או בעל חשיבות פחותה יובא ברצף הדברים שהוא קשור אליהם, באותה פסקה, ויוקף במירכאות יחידות. במקרה זה אם יש מירכאות גם בתוך הציטוט – הן יהיו מירכאות כפולות.
ציטוט מטקסט שנדפס בעברית יש להעתיק ככתבו וכלשונו ולא לשנות דבר, למעט התאמת טכניקת ההדגשה וסוג המירכאות (אם אלה נקרות בטקסט המצוטט) לכללי מאגנס. אם מתחייב תיקון המקור יש לציין את השינוי במפורש.
ציטוט מטקסט שנדפס בשפה אחרת יש לתרגם לעברית, ובמקרה זה יותקן הטקסט לפי כללי מאגנס. ואפשר ולעתים רצוי להביא את הטקסט כפרפרזה.
דילוג על חלק מן הציטוט יסומן כך: […] – שלוש נקודות בתוך סוגריים מרובעים.
הדגשה שאינה במקור תסומן כך: [ההדגשה שלי] (ללא ראשי תיבות שם הכותב).
אם בא סימן פיסוק לאחר הציטוט הוא יהיה מחוץ למירכאות הסוגרות.
מראה מקום רצוי להביא לאחר הציטוט (ולא לפניו). אם מראה המקום ניתן בסוגריים מיד סמוך לציטוט, סימן הפיסוק יבוא אחרי הסוגריים (ולא בין הציטוט למראה המקום). אם מראה המקום ניתן בהערת שוליים, מספר ההערה יובא אחרי סימן הפיסוק. כך: …….. '…….' (מראה מקום). או: …… '……'.1

עיצוב כותרות: יש לדאוג לטיפוגרפיה שתשקף באופן ברור לעין את מִדרג הכותרות. בשום סוג של כותרת אין לתת נקודה או נקודתיים בסופה.
בין שני חלקי כותרת לתת נקודתיים ולא קו מפריד. כותרת ראשית וכותרת משנית של מאמר או פרק יבואו כל אחת בשורה נפרדת.

סעיפים: סעיפים ממוספרים שכל אחד מהם בא בפסקה נפרדת, כך:
א. …………..
ב. ……………
סעיפים ממוספרים ברצף של פסקה אחת – המספור בסוגריים ובין הסעיפים נקודה-ופסיק, כך: (א) ….; (ב) ….; (ג) …. .
שיטת המספור – באותיות עבריות או בספָרות רגילות (ואין למַספר באותיות לועזיות או בספרות רומיות). אם באותיות או בספרות – ההחלטה נתונה בידי המחבר, ובלבד שיתמיד בכל הספר בשיטה שהחליט עליה.

מירכאות: מירכאות יחידות לכל עניין. מירכאות כפולות רק כאשר יש מירכאות בתוך מירכאות (הפנימיות כפולות). במצב של רצף בין שני סוגי מירכאות נבדלים יש לתת רווח ביניהם, כך: '…נאום ה' '; '…"…" '. במקרים יוצאים מהכלל יותרו מירכאות כפולות, לאחר התייעצות עם העורכים.

אותיות נטויות: אין להשתמש בהטיית אותיות בעברית לכל שימוש שהוא.

הדגשה: הדגשת תוכן – בפונט שמן בלבד. כך גם בציטוטים, ואחת היא מהי שיטת ההדגשה שננקטה במקור.

שמות ספרים: בעברית – ברצף משפט במירכאות (יחידות); בפריט ביבליוגרפי ללא מירכאות. שמות ספרים בלועזית – באות נוטה.

שמות אישים בלועזית: להוסיף בסוגריים בכתיב הלועזי את שם המשפחה בלבד ורק אם יש צורך (קשה לקרוא את השם על פי הכתיב העברי). אם מוסיפים שנות חיים, להוסיפן באותם סוגריים אחרי פסיק עברי ואת המספרים לכתוב מימין לשמאל בפונט עברי, כך: דני דידרו (Diderot, 1713–1784)…

קו מפריד המסמן טווח או ניגוד ('אן-דש'): קו מפריד המציין טווח או ניגוד – למשל בין מספרים כמו בסעיף הקודם, או כמו בביטוי 'הסכסוך היהודי–ערבי' – יש לסמן בשני מקפים רצופים, לצורך הבחנה בין קו כזה ובין מקף-מחבר (תכנת Word אינה מבחינה היטב ביניהם).
אפשרות אחרת: לסמן את הקו הזה: – , באמצעות לחיצה בו-זמנית על המקש Ctrl ועל מקש הקו שבקצה הימני העליון של המקלדת.

סימון קו מפריד ('אן-דש') או לוכסן: בדרך כלל ללא רווחים משני צדי הסימן. אבל אם הסימן מפריד בין איברים שלפחות אחד מהם כולל יותר ממילה אחת – יש להוסיף רווח גם מכל צד של הסימן, כך: גזרת ע"ו/ע"י, אבל: גזרת ע"ו / גזרת ע"י; הסכסוך היהודי–ערבי, אבל: הניגוד אנגליה — ארצות הברית.

סוגריים: סוגריים עגולים בדרך כלל. סוגריים מרובעים יבואו במצב של סוגריים בתוך סוגריים: (… […] …) או ישמשו בתוך ציטוט לסימון תוספת חיצונית או דילוג שאינו במקור, כך: 'בין נהר פרת ונהר [צ"ל לנהר] חידקל'; 'בין נהר פרת ונהר חידקל […] מיתמר דקל'.

שילוב טקסט לועזי בטקסט עברי: אם הטקסט הלועזי משולב בטקסט העברי בסוגריים, יש להקפיד שהסוגריים יהיו בפונט עברי. בשילוב בלי סוגריים סימן הפיסוק שבסוף הטקסט הלועזי (אם יש) יהיה בפונט ובכיוון עבריים.
כאשר רשימה של פריטים לועזיים משולבת במשפט עברי, סימני הפיסוק בין הפריטים יהיו עבריים. לדוגמה: המילים in, out, from וכדומה הן מילות יחס.
מילים לועזיות שאינן שמות פרטיים אין לפתוח באות רישית (capital letter) אלא אם כן זהו הנוהג בשפת המקור.
כעיקרון יש להמעיט ככל האפשר בהבאת צורות לועזיות.

מספרים: בטקסט שאינו מספרי במהותו (כגון טקסט העוסק בחישובים סטטיסטיים וכד') – מספרים מאחד עד עשר לכתוב במילים; מ-11 ומעלה לכתוב במספרים.
במשפט עברי לכתוב רצף מספרים מימין לשמאל, כך: 1713–1784.
במספרים מעל אלף להוסיף פסיק בין המאות לאלפים, בין האלפים למיליונים וכו', כך: 1,000; 1,000,000. לא כן בציון שנה: בשנת 1975.

תאריכים: ברצף של דברים – 20 באוקטובר 2002; י"ד במרחשוון תשס"ג. בפריט ביבליוגרפי (למשל בציון תאריך של עיתון או של מכתב בארכיון) – 20.10.2002. אין לקצר את השנה לשתי ספרות.

קיצור מילים: אין להשתמש בראשי תיבות כאשר אינם נקראים כמילה: תל אביב (ולא: ת"א), ארצות הברית (ולא: ארה"ב), וכיוצא בזה (ולא: וכיו"ב), על ידי (ולא: ע"י), אף על פי (ולא: אע"פ), הערה (ולא: הע'), וכדומה (ולא: וכד'), עמוד/ים (למשל: בספר 380 עמודים). אבל: וכו', עמ' (למשל: עמ' 12).
לקיצור מילים או שמות בעברית יש להשתמש אך ורק בגרש (אות אחת) או בגרשיים (יותר מאות אחת – לפני האחרונה) ובשום אופן לא בנקודות, כך: א"ב יהושע (ולא: א.ב. יהושע).

סימון מספרי הערות שוליים בטקסט: כשיש מספר הערה וסימן פיסוק ברצף, סימן הפיסוק יבוא לפני מספר ההערה (למעט קו מפריד שיש לפניו רווח), כך: …לפועלו של דידרו.1
יש להימנע מתליית הערות שוליים בכותרות של פרקים או של סעיפים.
הערת כוכבית באה בראש רשימת ההערות והיא מתייחסת למאמר/לפרק כולו; אין לסמן כוכבית בכותרת.

ציון מספרי עמודים בהפניה ביבליוגרפית: בציטוט או בהתייחסות לדברים ספציפיים של חוקרים אחרים יש להביא מספרי עמודים של העניין הנדון. אין להשתמש בצורות 'ואילך'/ff., אלא יש לנקוב מספרים מדויקים. בהפניה לחיבור שלם אין צורך לציין מספרי עמודים.

ביבליוגרפיה והפניות לספרים במדעי הרוח

שימו לב: לספרים בסדרת אשכולות ומדעי החברה כללים שונים המפורטים בהמשך.

בספרים שהם מונוגרפיות תבוא בסוף הספר רשימה ביבליוגרפית, וכל ההפניות בגוף הספר יהיו אל פריטים ברשימה. אין לכלול ברשימה פריטים שאין להם הפניות. אם יש צורך, אפשר להוסיף רשימה נפרדת של 'ביבליוגרפיה נוספת'.

רשימת קיצורים: הרשימה הביבליוגרפית תובא כרשימת קיצורים, וההפניות בגוף הספר יהיו אל הקיצורים האלה. הקיצור יורכב משם המחבר וממילה אחת או שתיים משם הספר/המאמר, ופסיק ביניהם, כך: שניט, סודיות.

הקיצור ייכתב על פי כללי הכתיב הנוהגים במאגנס, גם אם המילה בכותרת הספר/המאמר גופה כתובה אחרת. את שם הספר עצמו יש להעתיק ככתבו בספר.
בשורת הפריט הביבליוגרפי יבוא ראשון הקיצור ואחריו הפרטים המלאים של הפריט, וסימן = ביניהם, כך:
שניט, סודיות = דן שניט, סודיות, פרטיות והזכות לדעת בעבודה סוציאלית, ירושלים: מאגנס, תשס"א
בסוף כל פריט ברשימה לא תבוא נקודה.
קיצורים כאלה (עבריים!) יינתנו גם לפריטים לועזיים (מתוך תרגום מילה אחת או שתיים מכותרת הפריט), כך:
הלר, כישלון השליחות = Joseph Heller, ‘The Failure of a Mission: Bernadotte and Palestine 1948’, Journal of Contemporary History 14 (1979), pp. 515–534
הרשימה תסודר בסדר אל"ף-בי"ת של הקיצורים, ללא שום שיקול אחר (למשל, אם יש כמה מחברים בעלי אותו שם ולהם יותר מפריט אחד לכל אחד, סדר הפריטים לא יתחשב בכך, גם אם הפריטים יהיו מעורבבים בין המחברים הללו).
אם יש מחברים שלהם יותר מפריט אחד ברשימה, בכל פריט ופריט יש לכתוב בַּקיצור את השם במלואו. אין לכתוב בַּקיצור 'הנ"ל, …'.

ניתן לשקול שינוי ברשימת הקיצורים, כגון הפרדה בין רשימה עברית ורשימת לועזית או ציון שנת הפרסום במקום קיצור השם, לאחר התייעצות עם ההוצאה.

הפניות ביבליוגרפיות: בכל הפניה למראה מקום יש להפנות באמצעות הקיצור הביבליוגרפי. אין להפנות להערות קודמות שבהן צוין הפריט (באמצעות 'לעיל הערה…'), אלא לציין שוב את הקיצור במלואו. בהפניה עוקבת לאותו הקיצור יש לכתוב: שם (במקום כל הקיצור); בהפניה עוקבת לקיצור אחר של אותו המחבר יש לכתוב: הנ"ל, [המילה מהקיצור האחר].
בהפניה לחיבור שלם אין צורך לציין מספרי עמודים. בכלל זה הפניה למאמר, שהרי מספרי העמודים שלו מצוינים בביבליוגרפיה.

בספרים שהם קובצי מאמרים או כתבי עת מנגנון ההפניות שונה מבמונוגרפיות.

בקבצים הפרטים הביבליוגרפיים של מראי המקום יבואו במלואם בהערת השוליים הראשונה של המאמר. אם יש הפניה חוזרת באותו המאמר לאותו הפריט יש לציין את שם המחבר (לכתוב אותו בעברית) ולהפנות להערה הראשונה שבה הפרטים המלאים. כך:
[הערה 2] ראה Joseph Heller, ‘The Failure of a Mission: Bernadotte and Palestine 1948’, Journal of Contemporary History 14 (1979), pp. 515–534
[הערה 8] ראה הלר (לעיל הערה 2), עמ' 530.
אם בהערה 2 נזכרו שני פריטים של יוסף הלר, בהערה 8 יש להוסיף אחרי שמו גם את כותרת הפריט המסוים שעתה מפנים אליו.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן