אלהי – תפילות הלב לשבעה לילות ושבעה ימים / מֻחְיִי אל־דִּין אִבְּן אל־עַרַבִּי

מֻחְיִי אל־דִּין אִבְּן אל־עַרַבִּי (1240-1165), מגדולי ענקי הרוח שקמו במין האנושי, כתב למעלה מ־350 חיבורים, שהרחיבו והעמיקו את התודעה הפילוסופית, התיאולוגית והמיסטית של בני אנוש ושינו פניה לבלי הכר מאז ולעולם. בין מפעלותיו הספרותיים הכבירים גם התקין תפילות: כִּתַאבּ אַוְרַאד אל־אֻסְבּוּע: תפילות לב אישיות ואינטימיות לשבעת ימי השבוע, ארבע עשרה תפילות, לילה ויום, שבהם שפך צקון לחשו לפני קונו. הוא גם התקין תפילה שמיוחסות לה סגולות מאגיות להגנה ולשמירה, בשם חִזְבּ אל־וִקַאיַהֿ. לראשונה מופיעות תפילותיו אלו של אִבְּן אל־עַרַבִּי במהדורה דו־לשונית מנוקדת, בשפת המקור בערבית ובשפת התרגום לעברית בת־זמננו.

תפילותיו של אִבְּן אל־עַרַבִּי מיועדות לכל מי שיש לו עניין בהבנת הפלא הגדול של 'האדם המתפלל' במין האנושי, ולמי שעבודת הלב יקרה לו, ללא הבדל דת, גזע, מין ומגדר; אלה שיודעים לפני מי הם מתפללים, שאינם עושים תפילתם קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום, תפילה זכה וטהורה, שהגיון לבם כוסף לשׂיג ושׂיח אישי ואינטימי עם ריבונם, עד כלות נשמתם באהובם.