הסדרה לפילוסופיה יהודית

פרופ' זאב הרוי

פרופ' זאב הרוי הוא פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, שם מלמד משנת תשל"ז.
מחקריו מתמקדים בפילוסופיה היהודית לדורותיה, כגון הרמב"ם, ר' חסדאי קרשקש, ושפינוזה. בין חיבוריו הספר על ר' חסדאי קרשקש בסדרה גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי בהוצאת מרכז זלמן שזר (תש"ע).  הוא חתן פרס אמ"ת במחשבת ישראל לשנת תשס"ט.

פרופ' חנוך בן פזי

פרופ' חנוך בן פזי, מרצה בכיר במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בר אילן.מחקריו מוקדשים למחשבה יהודית בעת החדשה ולפילוסופיה בת זמננו. ספריו: הפרשנות כמעשה מוסרי, תל אביב: רסלינג (הסדרה לפילוסופיה), 2012. עמנואל לוינס: האמנה החינוכית – אחריות, תקווה וברית, תל אביב – בני ברק: הקיבוץ המאוחד והוצאת מופ"ת 2016

ספרים בסדרה לפילוסופיה יהודית

המשיחיות היהודית בעידן האמנציפציה

ממלכות בית דוד לסוציאליזם של אחרית הימים

יעקב קולר

מחקר חדשני זה מפריך את הדעה הרװחת שעל פיה הרמן כהן (1918-1842) הוא המבשר את תחילתה של תורת המשיח היהודית המודרנית. ברם, כל הרעיונות המרכזײם של כהן בנוגע לתורת המשיח- דה־פרסוניפיקציה של המשיח, האוניברסלים האתי של התורה הזו, הקשר הפנימי עם המונותאיזם היהודי הרדיקלי, ױותר מכל הצגת סבלותיו ההיסטורײם של עם ישראל כסוכנות משיחית – כל האלמנטים האלו מופיעים כבר אצל ההוגים מהמחצית הראשונה של המאה ה־19 שכתביהם מרוכזים במחקר זה. במרבית המקרים מדובר ברבנים גרמנים בעלי נטיות ליברליות, שפיתחו בהקשרים שונים רעיונות משלהם בנוגע לטרנספורמציה מודרנית של תפיסת המשיח המסורתית ביהדות. מן הרעיונות הללו צמחה לכל המאוחר בשנת 1870 תיאוריה מיסיונרית סדורה שעוצבה מחדש על ידי הרמן כהן לכדי פילוסופיה דתית שיטתית ואידיאליסטית. חלקו הראשון של חיבור זה מוקדש להקדמה לתכנים ולהערות נרחבות על המקורות השונים. חלקו השני כולל פרקים מספרים פילוסופים, מאמרים תאולוגים ודרשות בית הכנסת – כל המקורות בחלק זה מופיעים כאן לראשונה בשפת העברית.

The Marvel of Relatedness

Ephraim Meir

This book is an invita on to discover the loftiness of a dialogical life, as eminently described by Jewish dialogical thinkers. Dialogue engenders meaningful speech and  me, generates common worlds and infuses us with the joy of crea ve inter-being. In populism living speech is repressed, while in interconnectedness it is restored.
Today's emphasis upon the individual and her rights is a remedy against totalitarianism. The I is no longer a mere instance of collec vity. However, is iden ty imaginable without alterity? Can one be oneself without the other? Are self-development and self-realiza on the primal goals of life?
The dialogical exercises presented here are a way to correct the loss of our sense of connectedness. They open a window to a meaningful life of vigilance and care for the other.

אלעד פילר

ספר זה מגיש לקורא העברי פירוש מקיף לחיבורו של פילון האלכסנדרוני על שהרע נוהג לארוב לטוב העוסק בפירוש פסוקים ח'-ט"ו של פרק ד' בבראשית הפותחים בהריגת קין את הבל אחיו. צעד אחר צעד עוקב המחבר אחרי היצירה כפי שפילון מגולל אותה לפנינו ומנתח את ההרכב והמבנה של היצירה וכן את האמצעים השונים שבהם פילון משתמש כדי ליצור את הסינתזה בין הטכסט המקראי, הפרשנות האליגורית, והמקורות והרעיונות החוץ מקראײם שהוא מביא לפרשנותו. כפי שעולה מקריאת יצירתו הנוכחית של פילון מעבר לעיסוק בטוב וברע מזמן חיבורו של פילון על שהרע נוהג לארוב לטוב, את הנגיעה בנושאים שונים שעלו על שולחנה של ההגות היהודית לדורותיה לפני פילון ואשר המשיכו להעסיק את הבאים אחריו ולחם לא נס עד ימינו. תהיות תיאולוגיות באשר למציאות האל, מהותו ותפיסתו כמו־גם שאלות פילוסופיות הנוגעות ליחס הראױ שבין השכל והחושים, טבעו של האדם ואושרו אשר לא היו מנת חלקה של המחשבה היהודית בלבד. רבים תהו על קנקנן של סוגיות אלה והעיסוק הרב בהן רלװנטי היום ממש כפי שהיה לפני כאלפײם שנה בימיו של פילון ועוד לפניו.

עמירה ערן

ספר זה מתאר את כוחו של אֵרוס, מהשתוקקות לאדם אהוב ועד השתוקקות לקרבת אלוהים, ומן הנהייה אחר ריגוש תכוף ועד הנהייה אחר האמת. הוא משרטט את תהליך הזיכוך והעיקור שעברה האהבה החושנית בכור ההיתוך של המחשבה הפילוסופית והדתית, עד שהופשטה כליל מסיגיִ הבשר, ולהט כיסופיה הופנה לאהוב מושלם.
ההשתוקקות השכלית תוארה על ידי אריסטו כחתירה לאושר. הוא ראה במימושה את מימוש טבע האדם. העונג נתפס כבן לוויה למימוש שעלה יפה, בין אם רוצתה תשוקה גופנית ובין אם הושׂ בעה תשוקה רוחנית. מחמת עוצמתו של העונג הגופני, ובייחוד עוצמתו של העונג המיני, הקבילו הפילוסופים והתיאולוגים בין השניים, שתהום פעורה ביניהם. העונג הגופני מושתת על שיתוף, הזדקקות לאחֵ ר ותלות נואשת בו, ואילו העונג השכלי מושתת על עצמיות הקיום, על אי תלות בזולת ועל בדידותה של הרוח.
הספר מראה כיצד הפך העונג השכלי לבן לוויה ליצירה גברית סוליסטית. הארוס השכלי הוא אולי המאפיין החשוב ביותר של החלופה הגברית לצורת החיים הגופנית. ראשיתו בערגה למימוש המהות הנוסחתית הקבועה שבכל דבר ודבר והמשכו בדבקות השכל במושכליו ובהולדת רעיונות. בכך נתפסה ההולדה הגברית, הולדת הרעיונות כרפואה לתחלואי ההולדה ולחולשת הקיום הגופני וכישועה מן המוות.

מטכניקה לתודעה -
התגבשות הכתיבה הרב ממדית מר’ שלמה אבן גבירול ועד לרמב"ם

דב שוורץ

כיצד יכול הוגה להביע דעות קיצוניות כשהוא בסביבה דתית?האם ניתן לנסח חוויה דתית במילים? האם יכול הוגה לפנות בדבריו לקהילות שונות? התשובה לשאלות אלה היא הכתיבה הרב ממדית. לא בכל התקופות היה ההוגה הדתי מודע ליכולת שבכתיבה, לעוצמה שברב ממדיות. ספר זה עוסק בהגות היהודית במאה השתים עשרה. הספר עוקב אחר התהליך של התגבשות הכתיבה הרב ממדית החל מהשימוש בטכניקות של הצנעה בכתביהם של ר' שלמה אבן גבירול ור' יהודה הלוי וכלה בתודעה של כתיבה. השלב הבשל של תודעת הכתיבה החל להופיע בפרשנותו של ר' אברהם אבן עזרא לספרי המקרא והגיע לשלמות בהגותו של הרמב"ם. ספר זה מציג תחנות בתהליך הכתיבה, ומעמיד את הקורא בפני הדרמה המתחוללת בדעתו של הגאון והמנהיג כשהוא מחבר את יצירותיו הפילוסופיות והתאולוגיות. 

בעריכת אבי אלקיים ושלומי מועלם

כיצד זה נוכחת הקדושה במעשה האמנות? לפילוסופיה הקלסית אין מענה לתהײה זו, שהרי כבר אריסטו עיצב את השיח על האל כ"תיאו־לוגיה", קרי, הדיבור על האל, או חוכמת האל, כשיח שכלתני. זרם התיאופואטיקה, שהתגבש בארה"ב בשנות השישים של המאה הקודמת, בא לתת מענה לשאלה דחופה זו. זרם רדיקלי זה, ששורשיו הרעיונײם נעוצים בהגותו המאוחרת של מרטין הײדגר, שם לו למטרה לענות על הצורך הבהול בניסוחה של שפה תיאולוגית חדשה.
התיאופואטיקה מציבה את הכתיבה הספרותית ואת מעשה האמנות כמודלים של הנכחת האלוהות החיה בחײ האדם. מתוך כך מעמידה התיאופואטיקה את המטאפורה, הסמל, המיתוס והײצוג האמנותי כמנגנוני הנכחה רבי־עוצמה של הקדושה.
אסופת מאמרים זאת מאגדת את מיטב מאמריהם של חוקרים מובילים בישראל בתחומי האסתטיקה והדתות. מטרתו היא לפרוס בפני הקוראים את מגװן רעיונותיה העמוקים וביטױיה העדינים של מחשבת התיאופואטיקה בעידן המודרני.

דב שוורץ

הטענה המרכזית של חיבור זה היא, שמהר"ל השתמש בתורות ובשיטות חשיבה מדעיות כדי לערער את המדע מתוכו. ככל הוגה חדשן אף מהר"ל סבר שההגות הפילוסופית והמיסטית שקדמה לו היא מיותרת. כל כך מפני שהמקראות ודברי חז"ל מתפרשים מתוך עצמם, ואינם נזקקים לפרשנות חיצונית. מהר"ל דחה תיווך כלשהו בין הלמדן לבין הטקסט שניתן בהתגלות. מחקר מקיף וחדשני זה חושף את מקורותיו של מהר"ל ואת תבניות המחשבה שלו, ומראה כיצד באופן אירוני הוא משתמש בשפה השכלתנית, אך למעשה דוחה את תכניה ואת משמעויותיה. הדיונים שבחיבור זה עוסקים בתפיסת האלוהות של מהר"ל, בסדרו של היקום, בתפיסת הנפש ובתורת הנבואה. לראשונה מתוודע הקורא הזהיר להגות מפורטת שכולה לעומתיות ושלילה

 

אברהם יהושע השל (1972-1907) נחקק בתודעה האמריקנית כגיבור, כפעיל חברתי מפורסם שצעד לצד מרטין לותר קינג בסלמה, וכפילוסוף יהודי-אמריקני שהנשיא אובמה מרבה לצטטו. מרטין לותר קינג אמר על השל: "אני חש שהרב השל הוא אחד האנשים הרלװנטײם לכל הזמנים, שניצבים תמיד בתובנה נבואית להדריך אותנו בימים קשים אלה". ספריו של השל תורגמו לשפות רבות, ומחקרים רבים בכל רחבי העולם הוקדשו להגותו ולפעלו. ואולם מעטים המחקרים שנכתבו על מקורות היהדות של הגותו, ועד לאחרונה לא רבים מספריו תורגמו לעברית. שורש הבעיה הוא בכך שכמעט לאיש מחוקריו של השל בעולם אין גישה ישירה לעושר מקורות היהדות שהשפיע על הגותו. הספר שבידיכם נועד לתקן מצב זה. קובץ זה הוא הזמנה לציבור האינטלקטואלי הרחב בישראל בכלל, ולחוקרי מדעי היהדות בפרט, לעײן בהגותו של אברהם יהושע השל, ולהצטרף לשיח מכונן שיממש את יכולתה של הגות זו לתרום לחברה הישראלית ולהעשירה.

מנחה לחנה הוא אסופת מאמרים ייחודית של טובי החוקרים בארץ ובעולם במחשבת ישראל לכבודה של פרופ' חנה כשר, חוקרת מובילה בעולם בפילוסופיה היהודית בימי־הביניים באוניברסיטת בר־אילן. באסופה זו נתקבץ לו עושר גדול מעולמה של הפילוסופיה היהודית של ימי־הביניים, הכולל דיונים מרתקים בהגותם של גדולי הפילוסופים הספרדיים שלנו כר' סעדיה גאון, ר' יהודה הלוי, הרמב"ם ושפינוזה.  כמו כן מופיעים בה עיונים עמוקים בפילוסופיה היהודית בעת החדשה אצל גאוני עולם ומעצבי דרך, כגון משה מנדלסון, ישעיהו ליבוביץ' ועמנואל לווינס.

יוסף שרביט

עבריות ומעבר לה: דיוקן אינטלקטואלי של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) מתחקה אחר מנהיגותו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) (1996-1922) ומתמקד בדמותו ההיסטורית כהוגה דעות, מחנך, מנהיג רוחני ואיש מעשה. משורטט דיוקנו האינטלקטואלי של מי שהיה מורה דרך כריזמטי, שלא היסס לנקוט עמדה בהירה וחדה, באחת התקופות הסבוכות של תולדות ישראל. הרב אשכנזי הילך על ציר דיאלקטי המאפיין תקופות מעבר ועידנים מהפכניים: הוא חי בעידן בו התרבות המערבית הייתה שרויה במשבר זהות, האסלאם הלוחמני החל מתעורר, המזרח הרחוק היה לאבן שואבת, בו העם היהודי שרד משואה איומה ומהתבוללות עמוקה וקם לתחיה על אדמתו. מניטו היה כעין גשר נטוי ממעל לתהומות הזהות השסועה של הזמנים המודרניים – גשר המגשר בין קודש לחול, בין מסורת למודרנה, בין מזרח למערב ובין הזהות האינדיווידואלית, הלאומית והאוניברסאלית.

 

ר' שם טוב אִבן שפרוט היה הוגה ספרדי בשלהי המאה הארבע עשרה. הוא היה ער לאירועים של תקופתו כפי שניכר בנושאי חיבוריו. הוא היה מעורב בוויכוח עם הנצרות, בפרשנות המקרא והאגדה וברפואה וכירומנטיה. זה שנים רבות נחשב פירושו למורה הנבוכים "אוצר טוב" לאבוד. כעת התגלתה ראשיתו של הפירוש, והיא מובאת בחיבור זה. כן עסק ר' שם טוב בדרשנות, וקיצר את ספרו של ר' בחיי בן אשר "כד הקמח". לקיצור קרא "מניע הכד". ערכי מועדים מובאים בחיבור זה.

חנה כשר

בספר חשוב זה בוחנת פרופ' חנה כשר את אחת הסוגיות המורכבות ביותר בתולדות המחשבה הפילוסופית היהודית לדורותיה, מרב סעדיה גאון ועד עמנואל לװינאס, והיא סוגײת רעיון בחירת עם ישראל ועליונותו על פני כל העמים. האם עם ישראל הוא 'העם הנבחר'? אם אכן עם ישראל מועדף על ידי האל, האם יש לאפליה זאת הצדקה מוסרית? האם רעיון עם ישראל כ’עם סגולה’ מניח תפישׂה גזענית?