השפעת רבי חסדאי קרשקש על תורת העצם של ברוך שפינוזה

בספר זה מתחקה המחבר בצורה אנליטית על אודות ההשפעה של תפיסותיו התיאולוגיות, המטפיזיות והפיזיקליות של רבי חסדאי קרשׂקשׂ (1340–1410) על תורת העצם של ברוך שפינוזה (1632–1677). חוקרים רבים שעסקו בהגותם של פילוסופים אלו הצביעו על הכיוון הכללי של קרבה זו בין השניים, אולם מעולם לא נעשה ניסיון אנליטי מקיף לבחון את מהות הקשר ואת מידת ההשפעה המדויקת של קרשׂקשׂ על שפינוזה. מחקר זה מתמקד בשני היבטים מוגדרים ומרכזיים בהגותם של ההוגים: הראשון, ביחס בין הוכחת האל של קרשׂקשׂ לזו של שפינוזה. השני, בקשר בין אבני היסוד המטפיזיות של שפינוזה אל המטפיזיקה והפיזיקה של קרשׂקשׂ.

מסקנותיו של מחקר זה מראות נקודות רבות של השפעה אשר מגיעות לעיתים לכדי זהות תוכן ומבנה שבין שפינוזה לקרשׂקשׂ — תחת הנושאים שנחקרו. חלק מנקודות אלו היו ידועות לחוקרים השונים לאורך השנים, אולם תוכנן המדויק, הקשרן, יחסן לתורות פילוסופיות אחרות ומובהקותן לא הייתה ידועה. תרומתו הייחודית של מחקר זה נעוצה בהבהרתם המעמיקה של נקודות אלו. 

*

ד"ר אבישי גלילי, בעל תואר ראשון בחינוך גופני, תואר שני בפילוסופיה, ודוקטורט בפילוסופיה יהודית. הוא מורה בתיכון ומרצה במכללת תל חי. ד"ר גלילי חוקר את תחומי הפילוסופיה היהודית הרציונליסטית של ימי הביניים, את הרציונליזם של העת החדשה בדגש על תורת שפינוזה, ואת תורותיהם של עמנואל קאנט ושלמה מימון. הוא עוסק כיום בפיתוח מודל מטפיזי במסגרת פוסט־דוקטורט במעבדה לחקר התודעה ולוגיקה רכה שבאוניברסיטת תל אביב בראשותו של פרופ׳ עודד מימון.