מנשיית התשוקה הנשית אל ישועת השכל הגברית

ספר זה מתאר את כוחו של אֵרוס, מהשתוקקות לאדם אהוב ועד השתוקקות לקרבת אלוהים, ומן הנהייה אחר ריגוש תכוף ועד הנהייה אחר האמת. הוא משרטט את תהליך הזיכוך והעיקור שעברה האהבה החושנית בכור ההיתוך של המחשבה הפילוסופית והדתית, עד שהופשטה כליל מסיגיִ הבשר, ולהט כיסופיה הופנה לאהוב מושלם.

ההשתוקקות השכלית תוארה על ידי אריסטו כחתירה לאושר. הוא ראה במימושה את מימוש טבע האדם. העונג נתפס כבן לוויה למימוש שעלה יפה, בין אם רוצתה תשוקה גופנית ובין אם הושׂ בעה תשוקה רוחנית. מחמת עוצמתו של העונג הגופני, ובייחוד עוצמתו של העונג המיני, הקבילו הפילוסופים והתיאולוגים בין השניים, שתהום פעורה ביניהם. העונג הגופני מושתת על שיתוף, הזדקקות לאחֵר ותלות נואשת בו, ואילו העונג השכלי מושתת על עצמיות הקיום, על אי תלות בזולת ועל בדידותה של הרוח.
הספר מראה כיצד הפך העונשג השכלי לבן לוויה ליצירה גברית סוליסטית. הארוס השכלי הוא אולי המאפיין החשוב ביותר של החלופה הגברית לצורת החיים הגופנית. ראשיתו בערגה למימוש המהות הנוסחתית הקבועה שבכל דבר ודבר והמשכו בדבקות השכל במושכליו ובהולדת רעיונות. בכך נתפסה ההולדה הגברית, הולדת הרעיונות כרפואה לתחלואי ההולדה ולחולשת הקיום הגופני וכישועה מן המוות.

*

עמירה ערן, ילידת קיבוץ המעפיל, היא חוקרת המחשבה היהודית בימי הביניים ומתמחה בהשפעת התיאולוגיה
המוסלמית על הרמב"ם ובני חוגו. לצד ספרי מחקר כמו מאמונה תמה לאמונה רמה (הקיבוץ המאוחד 1998); מורה
לנבוכים — גישתו החינוכית של הרמב״ם (מכון מלטון לחינוך ומכון מופת,2018); אברהם אבן דאוד — ספר האמונה הרמה
בתרגום שלמה אבן לביא, ספר האמונה הנִ שאה בתרגום שמואל אבן מטוט והביאור האנונימי לספר האמונה הרמה (מכון בן צבי 2018), חיברה רומן: מראית עין (הקיבוץ המאוחד 2006) וספרי שירה: ואיך תהיה לי תשובה (עקד, 1994); בין כה וכה (הקיבוץ המאוחד, 1996).