הסדרה לפילוסופיה יהודית
עורכי הסדרה:
פרופ' זאב הרוי
פרופ' חנוך בן פזי
פרופ' חנוך בן פזי, מרצה בכיר במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בר אילן.מחקריו מוקדשים למחשבה יהודית בעת החדשה ולפילוסופיה בת זמננו. ספריו: הפרשנות כמעשה מוסרי, תל אביב: רסלינג (הסדרה לפילוסופיה), 2012. עמנואל לוינס: האמנה החינוכית – אחריות, תקווה וברית, תל אביב – בני ברק: הקיבוץ המאוחד והוצאת מופ"ת 2016
ספרים בסדרה לפילוסופיה יהודית
אברהם יהושע השל (1972-1907) נחקק בתודעה האמריקנית כגיבור, כפעיל חברתי מפורסם שצעד לצד מרטין לותר קינג בסלמה, וכפילוסוף יהודי-אמריקני שהנשיא אובמה מרבה לצטטו. מרטין לותר קינג אמר על השל: "אני חש שהרב השל הוא אחד האנשים הרלװנטײם לכל הזמנים, שניצבים תמיד בתובנה נבואית להדריך אותנו בימים קשים אלה". ספריו של השל תורגמו לשפות רבות, ומחקרים רבים בכל רחבי העולם הוקדשו להגותו ולפעלו. ואולם מעטים המחקרים שנכתבו על מקורות היהדות של הגותו, ועד לאחרונה לא רבים מספריו תורגמו לעברית. שורש הבעיה הוא בכך שכמעט לאיש מחוקריו של השל בעולם אין גישה ישירה לעושר מקורות היהדות שהשפיע על הגותו. הספר שבידיכם נועד לתקן מצב זה. קובץ זה הוא הזמנה לציבור האינטלקטואלי הרחב בישראל בכלל, ולחוקרי מדעי היהדות בפרט, לעײן בהגותו של אברהם יהושע השל, ולהצטרף לשיח מכונן שיממש את יכולתה של הגות זו לתרום לחברה הישראלית ולהעשירה.
יוסף שרביט
עבריות ומעבר לה: דיוקן אינטלקטואלי של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) מתחקה אחר מנהיגותו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) (1996-1922) ומתמקד בדמותו ההיסטורית כהוגה דעות, מחנך, מנהיג רוחני ואיש מעשה. משורטט דיוקנו האינטלקטואלי של מי שהיה מורה דרך כריזמטי, שלא היסס לנקוט עמדה בהירה וחדה, באחת התקופות הסבוכות של תולדות ישראל. הרב אשכנזי הילך על ציר דיאלקטי המאפיין תקופות מעבר ועידנים מהפכניים: הוא חי בעידן בו התרבות המערבית הייתה שרויה במשבר זהות, האסלאם הלוחמני החל מתעורר, המזרח הרחוק היה לאבן שואבת, בו העם היהודי שרד משואה איומה ומהתבוללות עמוקה וקם לתחיה על אדמתו. מניטו היה כעין גשר נטוי ממעל לתהומות הזהות השסועה של הזמנים המודרניים – גשר המגשר בין קודש לחול, בין מסורת למודרנה, בין מזרח למערב ובין הזהות האינדיווידואלית, הלאומית והאוניברסאלית.
מנחה לחנה הוא אסופת מאמרים ייחודית של טובי החוקרים בארץ ובעולם במחשבת ישראל לכבודה של פרופ' חנה כשר, חוקרת מובילה בעולם בפילוסופיה היהודית בימי־הביניים באוניברסיטת בר־אילן. באסופה זו נתקבץ לו עושר גדול מעולמה של הפילוסופיה היהודית של ימי־הביניים, הכולל דיונים מרתקים בהגותם של גדולי הפילוסופים הספרדיים שלנו כר' סעדיה גאון, ר' יהודה הלוי, הרמב"ם ושפינוזה. כמו כן, מופיעים בה עיונים עמוקים בפילוסופיה היהודית בעת החדשה אצל גאוני עולם ומעצבי דרך, כגון משה מנדלסון, ישעיהו ליבוביץ' ועמנואל לווינס.
ר' שם טוב אִבן שפרוט היה הוגה ספרדי בשלהי המאה הארבע עשרה. הוא היה ער לאירועים של תקופתו כפי שניכר בנושאי חיבוריו. הוא היה מעורב בוויכוח עם הנצרות, בפרשנות המקרא והאגדה וברפואה וכירומנטיה. זה שנים רבות נחשב פירושו למורה הנבוכים "אוצר טוב" לאבוד. כעת התגלתה ראשיתו של הפירוש, והיא מובאת בחיבור זה. כן עסק ר' שם טוב בדרשנות, וקיצר את ספרו של ר' בחיי בן אשר "כד הקמח". לקיצור קרא "מניע הכד". ערכי מועדים מובאים בחיבור זה.
חנה כשר
בספר חשוב זה בוחנת פרופ' חנה כשר את אחת הסוגיות המורכבות ביותר בתולדות המחשבה הפילוסופית היהודית לדורותיה, מרב סעדיה גאון ועד עמנואל לװינאס, והיא סוגײת רעיון בחירת עם ישראל ועליונותו על פני כל העמים. האם עם ישראל הוא 'העם הנבחר'? אם אכן עם ישראל מועדף על ידי האל, האם יש לאפליה זאת הצדקה מוסרית? האם רעיון עם ישראל כ’עם סגולה’ מניח תפישׂה גזענית?
