ספרים חדשים באדרא

תרגום, מבואות וביאורים: אבי אלקיים

'גן תבונת הלב' לאלחֻסַיְן בֶּן מנְצוּר אלחַלַּאגֺ (922-858), מגדולי המיסטיקנים במין האנושי, הוא חיבור דקיק, מועט המחזיק את המרובה, המכיל תמצית עזה של ידע ומהות על המטפיזיקה, האפיסטמולוגיה והפסיכולוגיה של תבונת הלב. רעיונותיו, כסף צרוּף יטהרו, כתובים באופן בהיר ובדרך מעורפלת. קריאתו החוזרת והנשנית, כמו הקריאה בספר הדאוֹ – 'ספר הדרך והסגולה' של לאוֹ דזה, דורשת מאמץ מחשבתי ונפשי רב, המקיצה את הקוראים מתרדמתם, מאירה את הנקודה הפנימית בלִ בם ומחוללת בהם שינוי ותמורה, עד כי נהפך לִבם ותפעם רוחם.

בֻּסְתַאן אלמַעְרִפַהֿ /  גַּן תְּבוּנַת הַלֵּב לאלחֻסַיְן בֶּן מַנְצוּר אלחַלַּאג֗ 
מקור מול תרגום; המקור בערבית עם תרגום לעברית. 
כתב מבואות והוסיף ביאורים: אבי אלקיים.

Perspectives, Relationships and Relativity in Ibn al-'Arabi's Thought

Binyamin Abrahamov

In the Middle Ages Muslim scholars from various fields used the system of examining issues from different points of view. Some of them emphasized the relativity of religious values and others explained problems by providing relationships between pairs of principles or entities. However, the Greatest Master Ibn al-'Arabī (d. 1240) took this methodology farther than any other Muslim scholar by employing the devices of perspectives, relationships and relativity in order to discuss religious matters. His profound thoughts regarding metaphysics, mysticism, religious law and theology are imbued with these systems to such an extent that in his view it is inconceivable to know something unless one is aware of all its aspects. According to our author, from the rational perspective God is considered transcendent but from the imaginal perspective He is immanent. Likewise, from the cosmic point of view all religions are equal but from the terrestrial point of view they are different. Moreover, his philosophy includes God, who acts by employing perspectives that pertain to Him, to the Messenger and even to the human beings. Without doubt, his system of thought was revolutionary for his time and comes very close to modern ideas.

משה חלמיש

בן ל"ב פרקים הוא הספר. חלקו הראשון, המקיף בערך שביעית ממנו, הוא אוסף של (קרוב לשש מאות) פתגמים וניבי לשון שנִ קרו בדרך לימודי בספרות המחשבה היהודית ובאחיותיה (למעטַ ספרות חז"ל). למקצתם צורףֹ דיון קצר במקבילות. חלקו השני הוא מבחר ממאמרים שפורסמו במרוצת כיובל שנים, שלא נס ליחם. מרכזם בשדה הקבלה, וברקע עולם הרוח היהודי. השיתוף זורק אור על אורח החײם היהודי, בעיקר בעת החדשה. במאמרים אלה נערכו עתה מקצת שינױים והוספות, ױש מהם שעובדו מחדש וקיבלו 'פנים חדשות'. ילקוט זה מחולק לשערים: נושאים מן הפולחן הדתי, ערכים הגותײם, ענײני ארץ־ישראל, אישים ושיטות. מקצת המאמרים עדײן לא ראו אור הדפוס (הגם שכבר נמסרו לבימות שונות). רצױ אפוא לעײן במאמרים הנדפסים בילקוט זה, בחינת לישנא בתרא.

נמרים כחולים

סיפורים ועיונים ביצירתו של בורחס

שלומי מועלם

אדם נוטל על עצמו את משימת תיאורו של העולם. ברְבות השנים הוא יוצר מרחב דמיוני ומאכלסו בדמױותיהם של מחוזות, ממלכות, הרים, מפְרצים, ספינות, אײם, דגים, חדרים, מכשירים, כוכבים, סוסים ובני אדם. רגעים אחדים לפני מותו הוא מגלה כי מבוך הקװים הסבלני הזה משרטט את קװי המִתאר של תװי פניו". חורחה לואיס בורחס כתב מילים אלו על עצמו, באחרית הדבר של אחד מספריו. באורח דומה משימתו של קובץ תרגומים ועיונים זה היא כפולה: לתאר בקװים רחבים ודקים נושאי ליבּה ביצירתו המְבוכית של בורחס, ובד בבד להניח לקולו להישמע ולדמותו לבצבץ מבעד למילותיו. בחלק הראשון מוצגים, לראשונה בעברית, תרגומים לארבעת הסיפורים של הקובץ הזיכרון של שײקספיר (1983), ספר הפרוזה האחרון שהוציא בורחס בימי חײו. בחלקו השני מכונסים ארבעה מאמרים פרשנײם רחבי היקף העוסקים באופן רוחבי ובמבט סינופטי ברעיונות ונושאים מרכזײם שהעסיקו את בורחס לאורך כל יצירתו: יחסי תרבױות מזרח ומערב, הפילוסופיה של הזמן ומצב הקיום האנושי בתוך הזמן, עיצובה של הזהות האישית מתוך ובאמצעות מעשה הכתיבה הספרותית, וטבעם האניגמטי של האובײקטים הפנטסטײם.

Ephraim Meir

This book is an invita on to discover the loftiness of a dialogical life, as eminently described by Jewish dialogical thinkers. Dialogue engenders meaningful speech and  me, generates common worlds and infuses us with the joy of crea ve inter-being. In populism living speech is repressed, while in interconnectedness it is restored.
Today's emphasis upon the individual and her rights is a remedy against totalitarianism. The I is no longer a mere instance of collec vity. However, is iden ty imaginable without alterity? Can one be oneself without the other? Are self-development and self-realiza on the primal goals of life?
The dialogical exercises presented here are a way to correct the loss of our sense of connectedness. They open a window to a meaningful life of vigilance and care for the other.

רפאל שוח״ט

ספר זה חושף לראשונה את דמותו של הר' חײם מװלוז'ין, ראש ישיבת װלוז'ין המיתולוגי, הישיבה שהפכה לאם כל הישיבות בעת החדשה, מתוך שאלותיהם של תלמיד ישיבתו בשנים האחרונות של חײו. השאלות נוגעות כמעט בכל תחום של החײם היהודײם וחושפות אדם שקול ומלומד, איש הלכה ואיש קבלה, עם חוש הומור ובעל השקפת עולם מגװנת ומעמיקה. עד עכשיו דנו בהגותו של ר' חײם מתוך ספרו נפש החײם בלבד, ספר שנועד להנחיל את התפיסה האמונית ותורנית של ר' חײם. ספר זה, שמקורותיו הוסתרו בתוך ספרים שונים ובכתבי יד שאיש לא עמד על מוצאם וחשיבותם עד היום, מוסיף את הפן היומיומי של ראש ישיבה, ומחנך, איש הלכה, ואיש הגות, הדואג לתלמידיו ולעתיד עמו.

הדת העלווית - אנתולוגיה

מאיר בר-אשר ואריה קופסקי

הדת העלווית, שברוב תולדותיה הייתה ידועה בשם נציריה, הופיעה בעיראק לפני למעלה מאלף שנים. זוהי דת סודית שבה נמזגו יסודות מדתות שונות. מוצאה של הדת עודנו לוט בערפל, אך מראשיתה הייתה לה זיקה אמיצה לאסלאם השיעי. ליסודות השיעיים נוספו במרוצת הדורות אמונות וריטואלים שמקורם בדתות פגאניות, בדת הזורואסטרית ובנצרות, והם שהקנו לדת את אופייה המיוחד. לאורך כל תולדותיהם היו העלווים מיעוט דתי נרדף. בשנות השבעים של המאה העשרים תפסו בני המיעוט העלווי את כס השלטון בסוריה, ועוצמתם לא התערערה עד לאחרונה. ריכוז גדול נוסף של מאמינים חי במחוז אתאי שבדרום תורכיה.ַ ַ האנתולוגיה המוגשת כאן לקוראים היא פרי עיסוקם רב־השנים של המחברים בדת העלווית, והיא מציגה לראשונה מבחר מכתביה העלומים של הדת. בראש האסופה נוסף מבוא רחב יריעה שבו נפרס הרקע למגוון הנושאים שנקבצו בה: סוד האלוהות של הדת העלווית; פולחן וטקסים; לוח השנה והמועדים; תורת גלגול הנשמות; זהותם של בני הדת והגדרתם העצמית; יחסם לאסלאם ולדתות אחרות; החניכה וההצטרפות למעגל יודעי הסוד.

אלעד פילר

ספר זה מגיש לקורא העברי פירוש מקיף לחיבורו של פילון האלכסנדרוני על שהרע נוהג לארוב לטוב העוסק בפירוש פסוקים ח'-ט"ו של פרק ד' בבראשית הפותחים בהריגת קין את הבל אחיו. צעד אחר צעד עוקב המחבר אחרי היצירה כפי שפילון מגולל אותה לפנינו ומנתח את ההרכב והמבנה של היצירה וכן את האמצעים השונים שבהם פילון משתמש כדי ליצור את הסינתזה בין הטכסט המקראי, הפרשנות האליגורית, והמקורות והרעיונות החוץ מקראײם שהוא מביא לפרשנותו. כפי שעולה מקריאת יצירתו הנוכחית של פילון מעבר לעיסוק בטוב וברע מזמן חיבורו של פילון על שהרע נוהג לארוב לטוב, את הנגיעה בנושאים שונים שעלו על שולחנה של ההגות היהודית לדורותיה לפני פילון ואשר המשיכו להעסיק את הבאים אחריו ולחֵ ָ ם לא נס עד ימינו. תהיות תיאולוגיות באשר למציאות האל, מהותו ותפיסתו כמו־גם שאלות פילוסופיות הנוגעות ליחס הראױ שבין השכל והחושים, טבעו של האדם ואושרו אשר לא היו מנת חלקה של המחשבה היהודית בלבד. רבים תהו על קנקנן של סוגיות אלה והעיסוק הרב בהן רלװנטי היום ממש כפי שהיה לפני כאלפײם שנה בימיו של פילון ועוד לפניו.

הנהגת המתבודד/ אבן באג׳ה

תירגם מערבית לעברית, העיר והקדים מבואות: יאיר שיפמן

אבִן בַּאגַ'ה ​(1138-1085​) היה איש אשכולות מוסלמי הנחשב כמיסד הפילוסופיה האריסטוטלית בספרד. הוא עסק בתחומי ידע רבים – פיסיקה, אסטרונומיה, מוסיקה, רפואה ופילוסופיה ואף מילא במשך כ־20 שנה את משרת הוזיר של השליט יחיא אבן אבו בכר. "תדביר אלמתוחד" הוא חיבורו המפורסם ביותר ובו הוא מנסה להנחות את החותר להגיע לשלמות אנושית החי בחברה בלתי מושלמת. מבחינה זו הוא מושפע מאריסטו הרואה את תכלית המדינה בטיפוח החײם התבונײם של אזרחיה, שהרי ללא העיון אין האדם ראױ להיקרא אדם. הפתרון הוא בהתחברות עם בני האדם הבלתי מושלמים לצורך הקיום הפיסי בלבד כאשר עיקר חײו הוא ההתבודדות מהחברה הקלוקלת כדי לדבוק בשכל הפועל ולהשיג את האושר האנושי העליון. זאת מאחר שהאדם הוא בעל חײם הוגה שײעודו הוא הדבקות בשכל הפועל וזו תושג רק לאחר מאמץ אינטלקטואלי מתמיד. אדם כזה אינו בודד, שכן החברה שלו היא החברה הרוחנית עם הפילוסופים אשר אינה כרוכה במפגש פיסי עמהם.

יעקב ברנאי

שבתאות: היבטים היסטוריוגרפיים כולל קובץ מחקרים חשוב של ההיסטוריון פרופ' יעקב ברנאי שצירם העיקרי הוא ההיסטוריוגרפיה על השבתאות. נוספו לו מאמרים על ההיסטוריה החברתית של השבתאות, הרצאות בלתי ידועות של גרשם שלום ונספח ספרותי של המחבר על שבתי צבי. אחת המסקנות המרכזיות העולות מתוך ספר זה, היא שמאז הופעתו של שבתי צבי והמרתו במחצית המאה השבע עשרה ועד לימינו, אין כמעט קהילה יהודית, זרם רעיוני או פוליטי יהודי וישראלי, יוצרים בכל התחומים, בתרבות היהודית והישראלית ובמדינות ובשפות רבות: הוגי דעות, סופרים, משוררים, מחזאים, ציירים, פסלים, מנהיגים מדיניים כולל נשיאי מדינת ישראל, התקשורת הישראלית ובמחקר ההיסטורי שהשבתאות לא השאירה עליהם חותם.  

*

דפנא לוין

מזה ארבע מאות שנה שמוצאים עצמם ההוגים והחוקרים במחשבת ישראל מרותקים לדמױותיהם של האר"י הקדוש ותלמידו המובהק ר' חײם ױטאל, מגדולי המקובלים שקמו בעם היהודי. ספר זה מנתח לראשונה בתולדות המחקר את מערכת היחסים יוצאת הדופן אשר נרקמה בין האר"י לר' חײם ױטאל כמערכת בין מורה ותלמיד, מורה החונך את תלמידו לעולמות הרוח והמסתורין ומײעדו לרשת את מקומו. מחקר זה מציע בפתחו ניתוח פנומנולוגי של התהליכים, הרכיבים והנושאים המאפײנים את החניכה אצל המסורות הרוחניות השונות במזרח ובמערב. עם זאת, חניכתו של האר"י הקדוש את תלמידו המובהק ר' חײם ױטאל עומדת במרכזו של חיבור זה כאחד מסיפורי החניכה המופלאים והיותר מפורטים במסורות הרוחניות בעולם בכלל ובמסורת הקבלית בפרט. 

מטכניקה לתודעה -
התגבשות הכתיבה הרב ממדית מר’ שלמה אבן גבירול ועד לרמב"ם

דב שוורץ

כיצד יכול הוגה להביע דעות קיצוניות כשהוא בסביבה דתית?האם ניתן לנסח חוויה דתית במילים? האם יכול הוגה לפנות בדבריו לקהילות שונות? התשובה לשאלות אלה היא הכתיבה הרב ממדית. לא בכל התקופות היה ההוגה הדתי מודע ליכולת שבכתיבה, לעוצמה שברב ממדיות. ספר זה עוסק בהגות היהודית במאה השתים עשרה. הספר עוקב אחר התהליך של התגבשות הכתיבה הרב ממדית החל מהשימוש בטכניקות של הצנעה בכתביהם של ר' שלמה אבן גבירול ור' יהודה הלוי וכלה בתודעה של כתיבה. השלב הבשל של תודעת הכתיבה החל להופיע בפרשנותו של ר' אברהם אבן עזרא לספרי המקרא והגיע לשלמות בהגותו של הרמב"ם. ספר זה מציג תחנות בתהליך הכתיבה, ומעמיד את הקורא בפני הדרמה המתחוללת בדעתו של הגאון והמנהיג כשהוא מחבר את יצירותיו הפילוסופיות והתאולוגיות. 

יהדות - תרגיל בניהול פיננסי. הפטישיזציה של הגוויל: מקורותיה וחוטריה ההיסטוריים

ארז כסיף

מאמץ אינטלקטואלי-תרבותי עצום הושקע בחידת פיצוח חוטריה ההיסטורײם של היהדות, שלו היו שותפים – להוציא היסטוריונים של היהדות – חוקרים ממנעד דיסציפלינרי רחב וביניהם סוציולוגים, פילוסופים ופסיכולוגים. שערו הראשון של חיבור זה מציע לקורא הצצה ביקורתית בחלק מנכסי צאן הברזל הספרותײם הללו.

שערו השני שוזר נרטיב חדשני לענײן מקורותיה של היהדות. הוא מציע להבין את משמעותה ההיסטורית של היהדות  בפרקטיקה הפולחנית שלה כעבודת גװיל  כדת ספר – ופחות מתוך חומרי המשקע הרעיונײם-תיאולוגײם שסיפקה. על פי הטיעון שעומד במרכז הדברים, יהדות הגװיל היא במקורה מיזם אימפריאלי-פרסי אחמני, הקשור בטבורו באתגרים הגיאו-פוליטײם והכלכלײם, שעמדו בפני האימפריה הדריוסית באמצע המאה החמישית לפנה"ס יותר מאשר בתרבות  היהודאית העתיקה מתקופת הבית הראשון.

שערו השלישי מבקש להציג לקורא חלק מההשלכות ההיסטוריות לטװח הקצר והארוך של דינמיקה היסטורית זו. בטװח הקצר, הוא מציע להבין את ההיסטוריה של תקופת הבית השני לאור התפקיד הכלכלי שמילא בית המקדש, החל מתקופתם של עזרא ונחמיה 'מקדשי הגװיל' ועד החרבתו במרד הגדול. בטװח הארוך, יהדות הגװיל העזראית היא הפיגום ההיסטורי למופעיה של הקנאות הפונדמנטליסטית לצורותיה  ביהדות, בנצרות וביתר שאת באסלאם – והיא מבשר חשוב של לאומיות 'הדם והאדמה' על גלגוליה המודרנײם. כמו כן מציג החיבור בפני הקורא העברי את הרעיון, כי יהדות ההלכה היא במידה רבה תגובה להצלחתה הפנונמנלית של הנצרות החל מהמאה השנײה, כך שהאחרונה השפיעה על היהדות לא פחות משהושפעה ממנה. 

 

אפרים יעקב

אלְגַּדֵּס, מחוז, כפר משפחה ואיש בתימן מאת ד"ר אפרים יעקב מנוחת כבוד (נפטר 2015) הינו פרק בהיסטוריה של דרום תימן. זהו נדבך נוסף חשוב ומרכזי בבניית מסד נתונים לחקר יהדות דרום תימן המבוסס כולו על עבודת שדה, היסטוריה שבעל פה, והוא אינו נשען על חומר כתוב כלשהו. ספר ייחודי זה, פרי עמל רב של איסוף וליקוט, הוא מסמך נדיר לקורותיה של משפחה כפרית אמידה ובעלת השפעה מן הכפר אלגדס – מכפריה הּחשובים של דרום תימן.

ד"ר אפרים (אפי) יעקב הוא מחשובי חוקרי תימן בדורנו. כל מעייניו נתונים היו להכרת מורשתה התרבותית של יהדות תימן, לשימורה ולהנחלתה. חיבה יתרה שמורה הייתה בלבו להתעמקות במורשתם של יהודי דרום הארץ על מחוזותיה השונים, שהיקר ביניהם בעיניו היה חוגריה, מקום הולדתם של אבותיו ואבות אבותיו. בין מחקריו ניתן למנות את החיבורים הבאים: מעיל קטֹן: פירוש לספר מעיל שמואל לרבי שמואל דוד אוטולינגי' מאת מרי יחיא צאלח (תשנ"ב, 1992); תימנה: מבוא לארץ אלחוּגַרִיַּה' למרי יוסף רצ'א (תשנ"ה, 1995); אלוה מתימן יבוא: פרקים בתולדות הקבלה בתימן (תשע"ו, 2016). יהי זכרו ברוך. 

 



דב שוורץ

הטענה המרכזית של חיבור זה היא, שמהר"ל השתמש בתורות ובשיטות חשיבה מדעיות כדי לערער את המדע מתוכו. ככל הוגה חדשן אף מהר"ל סבר שההגות הפילוסופית והמיסטית שקדמה לו היא מיותרת. כל כך מפני שהמקראות ודברי חז"ל מתפרשים מתוך עצמם, ואינם נזקקים לפרשנות חיצונית. מהר"ל דחה תיווך כלשהו בין הלמדן לבין הטקסט שניתן בהתגלות. מחקר מקיף וחדשני זה חושף את מקורותיו של מהר"ל ואת תבניות המחשבה שלו, ומראה כיצד באופן אירוני הוא משתמש בשפה השכלתנית, אך למעשה דוחה את תכניה ואת משמעויותיה. הדיונים שבחיבור זה עוסקים בתפיסת האלוהות של מהר"ל, בסדרו של היקום, בתפיסת הנפש ובתורת הנבואה. לראשונה מתוודע הקורא הזהיר להגות מפורטת שכולה לעומתיות ושלילה.

 

Ephraim Meir

​In a time of religious violence, a dialogical theology of a Jewish cast provides a means for overcoming religious fanaticism. Faith in the Plural presents a deed-centered dialogical theology rooted in Jewish dialogical philosophy. It is suggested that the search for dialogical elements in religious sources and traditions and the lively contact with religious others offer remedies for religious aberrations.

Binyamin Abrahamov

The present book examines the Sufis' and mainly Ibn al-̔Arabī's approaches to the five pillars of Islam. A chapter of ritual purity is added, because this precept is a necessary condition for the implementation of some pillars. The Sufis' approaches to these precepts vacillate between acceptance and rejection. Their acceptance of the pillars is expressed in different ways; mystical , theological, philosophical and ethical considerations are introduced to explain the formal rites of the five pillars.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן