ספרים חדשים באדרא
חורחה לואיס בורחס בילה את שנות ילדותו בשיטוטים ובקריאה במעמקי ספרײתו של אביו. היה זה המרחב שבו התפתח פולחן ספרים של חײו ושבו נחרץ גורלו להיות "איש של מילים". אין פלא שדבקה נפשו בכתביהם של המקובלים מיד כאשר נחשף בנעוריו לתורת הסוד של הקבלה, המלמדת על האותיות כמקורו של היקום ועל הספר האלוהי בעל אינסוף רובדי המשמעות.
יהדות ואנתרופוסופיה – מחלוקות עתיקות בלבוש חדש הוא מחקר חדשני, יצירתי ומקורי בשני כרכים שבו דן ד"ר ישראל קורן לראשונה בתפיסת רודולף שטיינר, אבי התורה האנתרופוסופית, את היהדות ואת קיומו של העם היהודי.
הכרך הראשון כולל מבוא מקיף ביותר לתורה האנתרופוסופית. ניתן לומר כי מונח לפנינו המבוא הביקורתי היחיד והמקיף ביותר לתורה זו בשפה העברית. בכרך זה דן המחבר בתפיסת התפתחות היקום והאנושות של שטיינר, במרכיב הכריסטולוגי במשנתו, בעקרון מדע הרוח שלו ובמחשבתו הפילוסופית.
הכרך השני מתמקד בהשקפותיו של שטיינר על הציונות, על היהודים, ועל פרשנותו ליהדות. בשונה מהמחקרים האחרונים על שטיינר, שהתמקדו בעיקר בסוגיית הגזענות והאנטישמיות שבמשנתו, ספר זה דן בהשקפותיו בסוגיה היהודית כחלק ממחשבתו הכוללת. הספר מציג את מחשבת שטיינר כתורה כריסטולוגית-גנוסטית, שהיא המשך למסורות הקרויות מִסטריוֹת קדומות שתורתן חוללה קונפליקט עם היהדות. הספר מאפשר בחינה השוואתית, בין האופן שבו פירש שטיינר את הקיום היהודי ואת היהדות, לבין אופני פירושם במקורות היהדות עצמם.
משה חלמיש
סדר יומו של מקובל הוא מחקר חדשני וייחודי המנתח בסדר כרונולוגי את ההנחיות המרובות הפזורות בין דפי הספרות הקבלית לדרך התנהלותו של אדם בשגרה היומית.
המחבר מציג את קווי המתאר של החשיבה הקבלית העומדת לצד ומעבר לעולם ההלכה, אשר הטביעה את חותמה בליטורגיקה ובפרקסיס היומיומי.
המחבר משרטט את סדר יומו של המקובל באמצעות חמישה תחומים:
א) סדר יום – מהלך חייו השוטף של המקובל; ב) בית הכנסת – התופס מקום חשוב בעולמו הדתי של האדם – ואפיוניו; ג) מערכת התפילה לפי סדר תפילות היום והמועדים; ד) עניינים הקשורים במעשה יומיומי-גשמי מובהק כמו אכילה; ה) החיים במסגרת המעגל המשפחתי.
מחקר זה אינו כולל את החיים המיסטיים הממלאים ימיהם של בני עלייה מועטים באמצעים בלתי שגרתיים.
עורך: אבי אלקיים
סהדותא דמהימנותא הוא ספר חזיונות מן היפים ביותר שהתחברו בידי המאמינים השבתאיים. חיברו חכם שלמה לאנייאדו (נפטר 1714), רבה הראשי של קהילת אר"ץ – ארם צובא, היא העיר חלבּ אשר בסוריה, בין השנים 1700-1650. דיין ופוסק גדול היה שרק מעט מתשובותיו שרדו. עם בואו של שבתי צבי לקהילת אר"ץ בח' באב תכ"ה (20.07.1665) דבק בו חכם לאנייאדו והאמין במשיחיותו כל ימי חייו. את חזיונותיו המשיחיים השבתאיים המרהיבים יקרי הערך והאמונה תיעד לרבים. השמים נפתחו לחכם לאנייאדו ויחל לראות מראות אלוהים. הרוחות נשׂאוהו אל מלכות השמים וירא חזיונות על הקב"ה, כיסא הכבוד, שבתי צבי, האבות הקדושים, משה רבינו וארבע ועשרים אלף מלאכי עליון. ציור מסעותיו של שבתי צבי רכוב על אריה בשמי מרומים, יורד לירושלים של מטה, יושב על כיסא הכבוד בבית המקדש, ומפרש את סודה המשיחי של התורה לכל באי העולם הוא מן היפים בתיאורי המשיח בספרי הדמיונות של היהודים. פרופ' אבי אלקיים ההדיר מחדש את החיבור על פי כתבי יד והוסיף מבואות וביאורים המציעים כיוונים חדשים להבנת חיבור יקר ערך זה.
