תיאופואטיקה – אסופת מאמרים

כיצד זה נוכחת הקדושה במעשה האמנות? לפילוסופיה הקלסית אין מענה לתהײה זו, שהרי כבר אריסטו עיצב את השיח על האל כ"תיאו־לוגיה", קרי, הדיבור על האל, או חוכמת האל, כשיח שכלתני. זרם התיאופואטיקה, שהתגבש בארה"ב בשנות השישים של המאה הקודמת, בא לתת מענה לשאלה דחופה זו. זרם רעיוני רדיקלי זה, ששורשיו הרעיונײם נעוצים בהגותו המאוחרת של מרטין הײדגר, שם לו למטרה לענות על הצורך הבהול בניסוחה של שפה תיאולוגית חדשה.

התיאופואטיקה מציבה את הכתיבה הספרותית ואת מעשה האמנות כמודלים של הנכחת האלוהות החיה בחײ האדם. מתוך כך מעמידה התיאופואטיקה את המטאפורה, הסמל, המיתוס והײצוג האמנותי כמנגנוני הנכחה רבי־עוצמה של הקדושה.

קובץ מאמרים זה מאגד את מיטב מאמריהם של חוקרים מובילים בישראל בתחומי האסתטיקה והדתות. מטרתו היא לפרוס בפני הקוראים את מגװן רעיונותיה העמוקים וביטױיה העדינים של מחשבת התיאופואטיקה בעידן המודרני.

*

פרופ' אבי אלקײם הוא ראש מרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה — הפקולטה למדעי היהדות אונ’ בר־אילן. מחקריו שזיכו אותו בפרסים יוקרתײם עוסקים בתורת הקבלה בימי הבינײם ובראשית העת החדשה, ביחס שבין פילוסופיה למיסטיקה, ובתולדות הרעיון המשיחי בשבתאות. פרופ' שלומי מועלם הוא חבר סגל המחלקה לספרות משװה באוניברסיטת בר אילן. מחקריו, שכל אחד מהם הוא מעין ריקוד־מחשבה חולמני, נפרשים על מרחבי הבינײם הבינתחומײם שבין פרשנות ספרותית, פילוסופיה של המערב והמזרח, אסתטיקה, תאולוגיה ומיסטיקה השװאתית.

פרופ' שלומי מועלם הוא חבר סגל המחלקה לספרות משװה באוניברסיטת בר אילן. מחקריו, שכל אחד מהם הוא מעין ריקוד־מחשבה חולמני, נפרשים על מרחבי הבינײם הבינתחומײם שבין פרשנות ספרותית, פילוסופיה של המערב והמזרח, אסתטיקה, תאולוגיה ומיסטיקה השװאתית.