חדשות אדרא
משה חלמיש
סדר יומו של מקובל הוא מחקר חדשני וייחודי המנתח בסדר כרונולוגי את ההנחיות המרובות הפזורות בין דפי הספרות הקבלית לדרך התנהלותו של אדם בשגרה היומית.
המחבר מציג את קווי המתאר של החשיבה הקבלית העומדת לצד ומעבר לעולם ההלכה, אשר הטביעה את חותמה בליטורגיקה ובפרקסיס היומיומי.
המחבר משרטט את סדר יומו של המקובל באמצעות חמישה תחומים:
א) סדר יום – מהלך חייו השוטף של המקובל; ב) בית הכנסת – התופס מקום חשוב בעולמו הדתי של האדם – ואפיוניו; ג) מערכת התפילה לפי סדר תפילות היום והמועדים; ד) עניינים הקשורים במעשה יומיומי-גשמי מובהק כמו אכילה; ה) החיים במסגרת המעגל המשפחתי.
מחקר זה אינו כולל את החיים המיסטיים הממלאים ימיהם של בני עלייה מועטים באמצעים בלתי שגרתיים.
עורך: אבי אלקיים
סהדותא דמהימנותא הוא ספר חזיונות מן היפים ביותר שהתחברו בידי המאמינים השבתאיים. חיברו חכם שלמה לאנייאדו (נפטר 1714), רבה הראשי של קהילת אר"ץ – ארם צובא, היא העיר חלבּ אשר בסוריה, בין השנים 1700-1650. דיין ופוסק גדול היה שרק מעט מתשובותיו שרדו. עם בואו של שבתי צבי לקהילת אר"ץ בח' באב תכ"ה (20.07.1665) דבק בו חכם לאנייאדו והאמין במשיחיותו כל ימי חייו. את חזיונותיו המשיחיים השבתאיים המרהיבים יקרי הערך והאמונה תיעד לרבים. השמים נפתחו לחכם לאנייאדו ויחל לראות מראות אלוהים. הרוחות נשׂאוהו אל מלכות השמים וירא חזיונות על הקב"ה, כיסא הכבוד, שבתי צבי, האבות הקדושים, משה רבינו וארבע ועשרים אלף מלאכי עליון. ציור מסעותיו של שבתי צבי רכוב על אריה בשמי מרומים, יורד לירושלים של מטה, יושב על כיסא הכבוד בבית המקדש, ומפרש את סודה המשיחי של התורה לכל באי העולם הוא מן היפים בתיאורי המשיח בספרי הדמיונות של היהודים. פרופ' אבי אלקיים ההדיר מחדש את החיבור על פי כתבי יד והוסיף מבואות וביאורים המציעים כיוונים חדשים להבנת חיבור יקר ערך זה.
אבינועם רוזנק על "עבריות ומעבר לה"
"….מגוונות פרדוקסלית זו, שאוחזת את החבל של ההשכלה והורה בשני קצותיו, היתה משאת נפשו וחזונו האינטלקטואלי, הרוחני, הדתי והציוני של מניטו. ספרו של שרביט הוא הזמנה נפלאה בחזון זה על שלל גווניו, וראוי להודות לשרביט על הצוהר שפתח לקורא העברי במסורת מופלאה זו…"
אברהם יהושע השל ב"כאן"
ראיון עם דרור בונדי עם יציאת הספר "לך לך" - עיונים בתורתו
של אברהם יהושע השל, בהוצאת אדרא
עם פרופ' יובל אלבשן ואמילי עמרוסי ברשת ב', 8.2.19 . הראיון החלה מדקה 1:32:40 בקישור למטה באתר "כאן"
השל עולה לירושלים
יהושע השל בעריכת בנימין איש שלום ודרור בונדי
ערב השקה חגיגי לקובץ המאמרים הראשון בשפה העברית על הגותו של אברהם יהושע השל. יום חמישי, 7 פברואר 2019, ב אדר א' תשע"ט, ביד הרב ניסים בירושלים. כל הפרטים בהזמנה המצורפת. הרשמה מראש כאן
מחכים לראותכם!
יום רביעי כ"ט באדר א' תשע"ט | 6 מרץ 2019
אולם בק, אוניברסיטת בר אילן
מספר המקומות מוגבל – הכניסה מותנית בהרשמה מראש בלבד
בקרוב! יהדות ואנתרופוסופיה - מחלוקות עתיקות בלבוש חדש
יהדות ואנתרופוסופיה − מחלוקות עתיקות בלבוש חדש הוא מחקר חדשני, יצירתי ומקורי שבו דן ד"ר ישראל קורן לראשונה בתפיסת רודולף שטיינר, אבי התורה האנתרופוסופית, את היהדות ואת קיומו של העם היהודי. הכרך הראשון כולל מבוא מקיף לתורה האנתרופוסופית − המבוא הביקורתי היחיד והמקיף ביותר לתורה זו בשפה העברית. בכרך זה דן המחבר בתפיסת התפתחות היקום והאנושות של שטיינר, במרכיב הכריסטולוגי במשנתו, בעקרון מדע הרוח שלו ובמחשבתו הפילוסופית. הכרך השני מתמקד בהשקפותיו של שטיינר על הציונות, על היהודים, ובפרשנותו ליהדות. המחבר מציע השוואה מקיפה בין תפיסת שטיינר את היהדות, לבין פרשנות הנשענת על מקורות היהדות עצמם.
כף הקטורת- פירוש קבלי לספר תהילים לרבינו יוסף טאיטאצאק בההדרתו של אריה נאמן שהיה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בענייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים, ועוד . המחבר ר' יוסף טאיטאצאק (רכ"ז-ש"ז) מגדולי חכמי ספרד, נדד לפורטוג, ומשם לאיטליה ולבסוף קבע את מקומו בשאלוניקי עיר הקודש. איש אשכולות היה ר' יוסף טאיטאצאק ותחומי בקיאותו כללו את ההלכה, הקבלה, האסרונומיה, המוסר, פרשנות המקרא ופילוסופיה סכולסטית. חיבוריו הקבליים מהווים תעודה מופלאה על תורת הסוד העברית בין דור הזוהר לבין דור מקובלי צפת עיר הקודש, השפעתו על מורי הדרך בתנועה המשיחית השבתאית. חוזה מדינת היהודים בנימין זאב הרצל היה מצאצאיו.
אברהם יהושע השל (1972-1907) נחקק בתודעה האמריקנית כגיבור, כפעיל חברתי מפורסם שצעד לצד מרטין לותר קינג בסלמה, וכפילוסוף יהודי-אמריקני שהנשיא אובמה מרבה לצטטו. מרטין לותר קינג אמר על השל: "אני חש שהרב השל הוא אחד האנשים הרלװנטײם לכל הזמנים, שניצבים תמיד בתובנה נבואית להדריך אותנו בימים קשים אלה". ספריו של השל תורגמו לשפות רבות, ומחקרים רבים בכל רחבי העולם הוקדשו להגותו ולפעלו. ואולם מעטים המחקרים שנכתבו על מקורות היהדות של הגותו, ועד לאחרונה לא רבים מספריו תורגמו לעברית. שורש הבעיה הוא בכך שכמעט לאיש מחוקריו של השל בעולם אין גישה ישירה לעושר מקורות היהדות שהשפיע על הגותו. הספר שבידיכם נועד לתקן מצב זה. קובץ זה הוא הזמנה לציבור האינטלקטואלי הרחב בישראל בכלל, ולחוקרי מדעי היהדות בפרט, לעײן בהגותו של אברהם יהושע השל, ולהצטרף לשיח מכונן שיממש את יכולתה של הגות זו לתרום לחברה הישראלית ולהעשירה.
"מעט מאוד ידוע על שרה האשכנזית, אשתו השלישית של משיח השקר שבתי צבי. אלכסנדר ון דר הוון צירף בספרו את קטעי העדויות עליה לתמונה של אשה בעלת השפעה חשובה בשבתאות, שהיתה בכללותה תנועה שנשים מילאו בה תפקיד מרכזי…"
"הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) ביקש להציב את תורת ישראל כגשר בין המסורת לאוניברסליות • משנתו, כפי שהיא עולה מביוגרפיה שנכתבה על אודותיו, ביקשה להיפרד מההיסטוריה היהודית, ולהתחיל עידן עברי…"
מלטינית: פאול פיליפ לבר. מהדיר: יוסי שוויג
וידויי אוגוסטינוס הקדוש, בתרגומו מלטינית של פּאול פיליפּ לֶבֶר־טוֹב, נחשב לאחד מיצירות המופת המשפיעות ביותר בספרות האירופאית, הפילוסופיה המודרנית ותרבות המערב בכללותה. לפנינו אוטוביוגרפיה רוחנית של אוגוסטינוס הנהנתן ורודף התענוגות, שהפך לקדוש בעל־חזון. היא מבטאת אדם מחפש־אלוהים שלא מצא את מבוקשו בעולם הפילוסופיה והאקדמיה. אוגוסטינוס הזר הנודד, המשתוקק למנוחה ונחלה, מוצא לבסוף את מקום מנוחתו באל — לא דרך עיון ביקורתי אלא דרך חוויה מיסטית-קיומית.
התרגום העברי הראשון של המומר פאול פיליפ לֶבֶר־טוֹב (1954-1878), חובר בהשראת הכתיבה המוקדמת של מרטין בובר. לֶבֶר־טוֹב, כסופר עברי מובהק, יכול היה להיחשב אחד מצעירי חבורת ברנר-גנסין-שופמן, אולם מאחר שהמיר את דתו — נדחה ונשכח. עם זאת, השפעתו על הוגים יהודים כמו הלל צייטלין, י״ח ברנר ור׳ בנימין עומדת בעינה.
יוסף שרביט
עבריות ומעבר לה: דיוקן אינטלקטואלי של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) מתחקה אחר מנהיגותו של הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) (1996-1922) ומתמקד בדמותו ההיסטורית כהוגה דעות, מחנך, מנהיג רוחני ואיש מעשה. משורטט דיוקנו האינטלקטואלי של מי שהיה מורה דרך כריזמטי, שלא היסס לנקוט עמדה בהירה וחדה, באחת התקופות הסבוכות של תולדות ישראל. הרב אשכנזי הילך על ציר דיאלקטי המאפיין תקופות מעבר ועידנים מהפכניים: הוא חי בעידן בו התרבות המערבית הייתה שרויה במשבר זהות, האסלאם הלוחמני החל מתעורר, המזרח הרחוק היה לאבן שואבת, בו העם היהודי שרד משואה איומה ומהתבוללות עמוקה וקם לתחיה על אדמתו. מניטו היה כעין גשר נטוי ממעל לתהומות הזהות השסועה של הזמנים המודרניים – גשר המגשר בין קודש לחול, בין מסורת למודרנה, בין מזרח למערב ובין הזהות האינדיווידואלית, הלאומית והאוניברסאלית.
אלכסנדר ון דר הוון
שרה האשכנזיה מלכת השבתאים הוא מחקר יוצא דופן המביא את סיפורה המרתק של שרה האשכנזיה, מלכתו של המשיח שבתי צבי, ושופך אור על תפקידה בתנועה השבתאית. המחקר מתאר כיצד, בשנים שלפני נישואיה לשבתי צבי, רכשה שרה לא רק מוניטין של פריצות אלא גם כישרון ניכר לשכנע אחרים בכישוריה הדתיים, ובכלל זה טענתה כי היא עתידה להינשא למלך המשיח. בחצר המשיחית של שבתי צבי נקלעה שרה למאבקי כוחות עם נביא התנועה הסגפן נתן העזתי וסירבה להסכין עם התפקיד הכנוע שביקשו לייחס לה, רעיה המשמשת כמטאפורה של השכינה לפי תורת הסוד הקבלית. במקום זאת, ובשידוד מערכות רוחני דרמטי שיהדהד כעבור מאות שנים בהגותם של כותבים, כגון דייוויד יום, לודוויג פויירבך וזיגמונד פרויד, מילאה שרה – כך טוען מחקר מרתק זה – תפקיד מכונן באופייה החתרני, האל-מטאפורי, של התנועה השבתאית המאוחרת.
מנחה לחנה הוא אסופת מאמרים ייחודית של טובי החוקרים בארץ ובעולם במחשבת ישראל לכבודה של פרופ' חנה כשר, חוקרת מובילה בעולם בפילוסופיה היהודית בימי־הביניים באוניברסיטת בר־אילן. באסופה זו נתקבץ לו עושר גדול מעולמה של הפילוסופיה היהודית של ימי־הביניים, הכולל דיונים מרתקים בהגותם של גדולי הפילוסופים הספרדיים שלנו כר' סעדיה גאון, ר' יהודה הלוי, הרמב"ם ושפינוזה. כמו כן, מופיעים בה עיונים עמוקים בפילוסופיה היהודית בעת החדשה אצל גאוני עולם ומעצבי דרך, כגון משה מנדלסון, ישעיהו ליבוביץ' ועמנואל לווינס.
ספרים חדשים
