חדשות אדרא
בקרוב!
מבחר כתבי אלפאראבי
תרגם מערבית והוסיף מבואות והערות: יאיר שיפמן
אלפאראבי, "המורה השני" אחרי אריסטו, הוא מײסד המחשבה הפוליטית באסלאם שהושפע רבות מכתבי אפלטון. עיקר הגותו היא השגת האידיאל של שלמות האדם ואושרו. אושר זה ניתן להשגה באמצעות מימוש הפוטנציאל השכלי של האדם אשר בשיאו אמור הוא להגיע לידיעת סיבת הסיבות לקיומם של כל הישים עלי אדמות. שלמות זו תושג במדינה המעולה, שבה ישלוט הפילוסוף-המחוקק-הנביא. בצד היותו ניחן בשלמות הגופנית, המוסרית והשכלית יש לו אף היכולת להנחיל את האמת הפילוסופית לכל אדם לפי יכולת תפיסתו. המחוקק הוא בעל מעמד אלוהי, אם כי לא במובן הדתי של המילה, ולחוקיו משמעות מחײבת, אם כי הם ניתנים לשינױ מעת לעת.
200 שנה לפטירתו של ר׳ חיים מוולוז׳ין ״אבי ישיבות ווילנא״
רפא״ל שוחט ל״מקור ראשון״
מאבקו המאופק בחסידות אך לא בחסידים, והסתייגותו מעושי נפלאות מזה ומתנועת ההשכלה מזה: מאתיים שנה לפטירתו של ר' חיים מוולוז'ין, מייסד הישיבה המפורסמת ומעצב מורשתו של הגאון מווילנה
בקרוב!
טבילה בשכינה
עיונים חדשים בחקר החסידות
ציפי קויפמן
ספר זה מציג עיונים חדשים בחקר ההגות החסידית. הוא מכנס אל תוכו עשרים ושבעה מאמרים חדשים ופורצי דרך מפרי עטה של חוקרת החסידות ד"ר ציפי קויפמן ז"ל. במחקרים אלו פורשת המחברת את התיאוריות החדשניות שלה בתורת החסידות החל מראשיתה בחקר נסיעתו של הבעש"ט לארץ ישראל ועד חקר דמותה של ימימה אביטל כצדקת חסידית בת זמננו. לצד מחקרים על דמויות חסידיות כמו הבעש"ט, רבי נחמן מברסלב, ר' זושא מאנופולי ור' ברוך ממז'יבוז', ר' שמחה בונים מפשיסחה, ר' אברהם המלאך ור' יצחק הוטנר נמצא בספר זה דיונים חשובים בנושאים עקרוניים כמו טבילה, לידה ונשים בחסידות.
*
"במאמרה על תמריל, גם כאן אפשר להבחין בזהירות גדולה בניתוח ובהסתכלות שהיא רגישה למורכבת שבנושאי מחקרה, מורכבות שיכולה לפרנס מחקר מרתק. כך, למשל, ראייתה את החסידות המוקדמת כבעלת תכונות הנחשבות לנקביות, והיא גם רואה בר' זושא דמות "נקבית" מבחינת סולם הערכים של החסידות או כאשר היא מדגישה את כפל הפנים של תמריל כאישה שיש בה גם תכונות הנחשבות לגבריות בחברה החסידית. גם תיאורה את ימימה אביטל, דמות משל מורה רוחנית מפורסמת בת ימינו, ודרך פעולתה בתבנית של צדקת חסידית, חורגת ממה שמקובל בחברה המסורתית. אולם, גישתה אינה סוציולוגית, כפי שהיא מדגישה במקומות רבים, אלא הגותית, כיוון שעניינה המיוחד היה בצורות של חיים דתיים בזיקתם לאלוהות, ולא במבנים המוסדיים או ריטואליים כשלעצמם, או במבנים תיאולוגיים מופשטים”.
פרופ' משה אידל, החוג למחשבת ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים
בקרוב!
צוּפיוּת ויחסי יהודים-מוסלמיםִ
דרך אברהם - הדרך הצוּפית הישראלית
יפיע קתרין רנדל
דרך אברהם – הדרך הצוּ פית הישראלית, היא אחווה צוּ פית ישראלית, קבוצה של יהודים ומוסלמים העוסקים ביחד בפעילות צוּ פית, ובכך סוללים נתיבים של שלום בין שתי המסורות האמוניות באיזור שסוע סכסוכים. ספר זה חוקר את יסודותיה ומהותה של פעילות צוּפית זו ואת יכולתה לתרום לשלום איזורי. הספר, המבוסס על סדרה של ריאיונות עומק עם חברי דרך אברהם, מציג גישה מקורית לחקר הפיוס, הממקמת את פעולתן של קבוצות שאינן פעילות שלום במובן המסורתי של המילה בתוך ההקשר הרחב יותר של יוזמות שלום מהשטח. כיצד אלו הבאים מדתות שונות אינם רואים סתירה בקבלת פרקטיקה צוּ פית משותפת? המרואיינים רואים במפגשים בין מיסטיקנים מוסלמים ויהודים במזרח התיכון בימי הביניים מסורת משותפת ליהודים ומוסלמים, המאפשרת להתקדם בדרך רוחנית. תיאור עומק ראשון זה של אחוות דרך אברהם – הדרך הצוּ פית הישראלית הוא מקור רב ערך לחוקרי צו ּפיות, ולכל מי שמעוניין ביחסי יהודים-מוסלמים, וצועד בנתיבות השלום.
בקרוב!
המשיחיות היהודית בעידן האמנציפציה
ממלכות בית דוד לסוציאליזם של אחרית הימים
יעקב קולר
מחקר חדשני זה מפריך את הדעה הרװחת שעל פיה הרמן כהן (1918-1842) הוא המבשר את תחילתה של תורת המשיח היהודית המודרנית. ברם, כל הרעיונות המרכזײם של כהן בנוגע לתורת המשיח- דה־פרסוניפיקציה של המשיח, האוניברסלים האתי של התורה הזו, הקשר הפנימי עם המונותאיזם היהודי הרדיקלי, ױותר מכל הצגת סבלותיו ההיסטורײם של עם ישראל כסוכנות משיחית – כל האלמנטים האלו מופיעים כבר אצל ההוגים מהמחצית הראשונה של המאה ה־19 שכתביהם מרוכזים במחקר זה. במרבית המקרים מדובר ברבנים גרמנים בעלי נטיות ליברליות, שפיתחו בהקשרים שונים רעיונות משלהם בנוגע לטרנספורמציה מודרנית של תפיסת המשיח המסורתית ביהדות. מן הרעיונות הללו צמחה לכל המאוחר בשנת 1870 תיאוריה מיסיונרית סדורה שעוצבה מחדש, על ידי הרמן כהן, לכדי פילוסופיה דתית שיטתית ואידיאליסטית. חלקו הראשון של חיבור זה מוקדש להקדמה לתכנים ולהערות נרחבות על המקורות השונים. חלקו השני כולל פרקים מספרים פילוסופים, מאמרים תאולוגים ודרשות בית הכנסת – כל המקורות בחלק זה מופיעים כאן לראשונה בשפת העברית.
