הספר שָׁח קֳבָל עולם: הנצרות שָׁבָה אל יהדותה עוסק במסעה הארוך של הכנסייה הקתולית אל מחוץ ליהדות, ולשיבתה, בחלוף השנים, אל שורשיה היהודיים. ממסע של היפרדות הדרכים המלווה בדחיית החוק המקראי תוך לעג ליהודים ולגורלם כי "הִנֵּה בֵיתְכֶם יֵעָזֵב לָכֶם שָׁמֵם" (מתי כג: 37), אל מפגש דרכים מלווה במחילה ובצער על התנהלות ארוכת שנים כואבת זו. מפגש שפניו ממוקדים בעולם הזה, ההיסטורי, וצופה פני עתיד ברוחם של נביאי ישראל וחזונם. כחלק מתהליך שיבת הכנסייה אל מקורותיה היהודיים יש לראות גם את יחסה לאנטישמיות ולשואה. כאן, מתברר, הכנסייה לא נקטה אמנם עמדה דוקטרינרית חד־משמעית הנוגעת לשני אלה ולהשלכתם על העם היהודי וגורלו, אך השתדלה לדון בהם בכובד ראש, ובמיוחד בסעיפים מסויימים של הכרזות "בעת הזאת" ו"כבוד האדם" של ועידת הוותיקן השנייה (1965), ובהצהרה "אנו זוכרים" — מחשבות על השואה (1998). על סוגייה זו, ועל מסע השיבה הכללי של הכנסייה אל שורשיה ואל קשייה לאמץ התפנית הזו כחלק מהווייתה, יעסוק הספר בחינת נדבך נוסף לשיח היהודי-נוצרי ארוך השנים. ספר שבצידו תידון גם השאלה, התוכל היהדות עצמה להכיר בתרומתה של הקתוליות לעולם חרף פרישתה מתחומה, ועתה, עם שובה ולאור המהלכים המעודדים שהיא בצעה בשישים השנים האחרונות ביחסיה עם היהדות ועם העם היהודי.

*

איתן גינזברג הוא היסטוריון שמתמחה בסוגיות מרכזיות הקשורות לאמריקה הלטינית המודרנית, לרבות ג'נוסייד, יישוב סכסוכים, תרבות והתנגדות והקתוליות של העידן המודרני. הוא לימד באוניברסיטת תל־אביב, במכללת סמינר הקיבוצים ובמכללה האקדמית ספיר, ומשמש כיום עמית הוראה במכללת באקדמית אחוה ועמית מחקר במכון סברדלין להיסטוריה ותרבות של אמריקה הלטינית באוניברסיטת תל־אביב. בין מאמריו האחרונים "האפשר שיתקיים רצח עם ללא כוונה? עיון מחודש בשאלה שנויה במחלוקת" (עלי משפט, דצמבר 2024) ו"תִּקְוַת הַבִּנְאוּם" (הזמן הזה, מאי 2025). בין ספריו: הכנסייה הקתולית ורוח המודרנה: אמונה ותיקון חברתי מליאו ה־13 ועד פרנסיסקוס ה־1 (רסלינג, 2025) ו־ Camilo Torres: Priest, Liberation Theologian, Guerrilla Fighter (Routledge, 2025).