כאשר חושבים על "מתנחלים" בארץ הקודש, קשה להעלות על הדעת המוני פרוטסטנטים משיחיים שהגיעו לכאן מאירופה ומצפון־אמריקה. ואולם, זוהי התמונה הנפרשׂת בספר זה. מאז ומעולם חווה האזור תהליכי התיישבות, כיבוש, חורבן ויישוב מחדש, וחוזר חלילה. עם זאת, סיפורם של הפרוטסטנטים שהתיישבו בארץ ותבעו את שלהם, תוך כדי הפעלת מיסיון בקרב האוכלוסייה השכנה, טרם סופר במלואו. המתיישבים הפרוטסטנטים בישראל פורשׂ את סיפורם זה, והוא גם מספר בהרחבה על כמאה אלף פרוטסטנטים החיים כיום במדינת ישראל, ובחוגים מסוימים אף בקצב גידול קבוע.

המחקר שלי מצא בסיס מורכב משותף בין כל הפלגים הללו, בסיס משותף שדחף חברי קהילה רבים לעזוב את ארצות מוצאם ולהגר לישראל במסווה של להט דתי וסולידריות עם העם היהודי, כמו עמיתיהם מהמאה התשע־עשרה. נחשפו מניעים נסתרים בקרב ההנהגה, אם מפוקפקים ממש ואם כאלה שנולדו מאידיאולוגיה מיסיונרית; חלק מהמניעים היו קשורים להישרדות, ואחרים נבעו משאיפה לכוח או לתגמול כספי. זאת ועוד, מחקרי זיהה גישה בסיסית של אנטישמיות או פילושמיות בכל אחד מהפלגים. כפי שתיווכחו, הגבול בין שתי הגישות הללו הוא דק – אולי באופן מפתיע. לכתות ששרדו, ואף שגשגו, בישראל יש מנהיגוּת שממשיכה לשחק משחק כפול – מצהירה כלפי חוץ על תמיכה בציונות תוך שאיפה פנימית למימוש סדר יום אחר לחלוטין. חברי הקהילות הללו, שהם ברובם אנשים אדוקים, אינם מודעים על פי רוב לכך שהגירת מנהיגיהם לישראל לא נבעה אך ורק מתוך רצון לעזור לעם היהודי בישראל.