במהלך  ימי הביניים ועד לתקופה הויקטוריאנית  פרחו באירופה  במקביל  חברות  סוד, חלקן סמי סודיות, סמי אוקולטיסטיות  שחלקו  או שאבו  יסודות, רעיונות, טקסים וסמלים  משותפים  מהמיסטריות העתיקות, מההרמטיזם, מהנאופלטוניזם,  מהפיתגוריזם, מהטמפלרים,  מאבירי הגביע הקדוש, מן האלכימיה, האסטרונומיה, האסטרולוגיה, ממסדר צלב הוורד ומהקבלה  היהודית  והנוצרית. למוד כתביהם של חברות סוד אלו מלמד על השפעות הדדיות, לעיתים על  העתקת טקסים, סמלים וסממנים אחרים אלו מאלו.  אחת  מאותן  אחוות  סוד  הייתה הבנייה החופשית.  הפילוסופיה של הבנייה החופשית  על טקסיותה  אכן  מתייחסת  לאותן  חברות סוד  עתיקות יומין  ובהן אף  הקבלה היהודית והקבלה הנוצרית שצמחה ממנה. במילים אחרות הבנייה החופשית הינה שיטה סינקרטית, בבחינת  קונגלומרט  של רעיונות  השאובים  ממקורות רבים ושונים  והמקובצים יחדיו. אולם  בעוד  חברות הסוד למיניהן נעלמו  מן העולם, אחוות הבונים  החופשיים אשר נתמכה על ידי רבים מן הזרמים הללו  במידה כזאת או אחרת, שרדה מעבר להן, עברה רפורמציה  בתחילת המאה השמונה עשרה ומונה היום  מיליוני  חברים.  כך  גם הקבלה היהודית  המסורתית  לא רק ששרדה עד עצם היום הזה, אף  היא חוותה רנסאנס  של ממש מאז המאה השש עשרה שלא לדבר על  פריחתם של  לבושים אוקולטיסטיים  וניואייג'יים  שלבשה מאז ועד היום.

חיבור זה עוסק  בהשפעתה  של הקבלה על הבנייה החופשית. הוא בוחן  עד כמה טענתה של  זו  לקרבתה לקבלה וליהדות ככלל, נאמנה למקור, כיצד פירשה את  סמליה ואת אותם מוטיבים קבליים שאימצה  לחיקה, ואת האופן  שבו התאימה אותם לצרכיה.  לאמתו של דבר  מנסה  חיבור זה לברר  על איזו  קבלה מדובר,  האם  מדובר בקבלה העברית,  או בקבלה הנוצרית  או במה  שמתכנה 'קבלה אוקולטית'.