תבונה נגד עצמה

דב שוורץ

48.0065.00

הטענה המרכזית של חיבור זה היא, שמהר"ל השתמש בתורות ובשיטות חשיבה מדעיות כדי לערער את המדע מתוכו. ככל הוגה חדשן אף מהר"ל סבר שההגות הפילוסופית והמיסטית שקדמה לו היא מיותרת. כל כך מפני שהמקראות ודברי חז"ל מתפרשים מתוך עצמם, ואינם נזקקים לפרשנות חיצונית. מהר"ל דחה תיווך כלשהו בין הלמדן לבין הטקסט שניתן בהתגלות. מחקר מקיף וחדשני זה חושף את מקורותיו של מהר"ל ואת תבניות המחשבה שלו, ומראה כיצד באופן אירוני הוא משתמש בשפה השכלתנית, אך למעשה דוחה את תכניה ואת משמעויותיה. הדיונים שבחיבור זה עוסקים בתפיסת האלוהות של מהר"ל, בסדרו של היקום, בתפיסת הנפש ובתורת הנבואה. לראשונה מתוודע הקורא הזהיר להגות מפורטת שכולה לעומתיות ושלילה.

פרופ' דב שוורץ הוא ראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, ראש הקתדרה להוראת משנתו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, ראש המכון ע"ש זרח ורהפטיג לחקר הציונות הדתית באוניברסיטה זו ועמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן בירושלים.

פרופ' שוורץ, זוכה פרס אמת לשנת 2015 במחשבת ישראל, הוא חוקר מוביל דרך, יוצר חשוב, מרכזי ופורה ביותר שכתב עשרות ספרים ומאות מאמרים בתחום ההגות היהודית לדורותיה, לסוגיה ולענפיה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן