הסדרה למדע ורוח

פרופ' שלמה גיורא שוהם

שלמה גיורא שוהם  הוא הוגה דעות בין-תחומי, שחשיבתו מושפעת מהפילוסופים והסופרים של תורת האקזיסטנציאליזם, חתן פרס ישראל לשנת תשס"ג (2003) ופרס א.מ.ת לשנת 2007. בין ספריו ניתן למנות את אהבה כפיתיון: חוה, קזנובה ודון חואן. עם עובד, 1993; אוהל המצורעים, עם עובד, 1993; אישיות וסטייה, אור עם, 1995; אלימות – האלם, צ'ריקובר, 1984; אלימות, אור עם, 1994; אנטישמיות : ואלהאלה, גלגלתא ואושוויץ, צ'ריקובר 1992; גאולה דרך הביבים: סטייה, אונטולוגיה ומיתוס, צ'ריקובר, 1980; הגשר אל האין: גנוסיס, קבלה ואקזיסטנציאליזם, דביר, 1991; הדיאלוג בין המיתוס לכאוס, הוצאת רמות – אוניברסיטת תל אביב, 2002; טירוף, סטייה ויצירה, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2002;   תרפיה פרומיתאית, טיפול אקסיסטנציאליסטי באמצעות דיאלוג ויצירה, הוצאת "אח", 1998.

 

פרופ' עודד מימון

עודד מימון הוא פרופסור באוניברסיטת תל אביב (Oracle Chair Professor) , ולפני כן היה ב MIT בארה"ב.  עודד עוסק במחקר ופיתוח בתחומי המתמטיקה של הבינה המלאכותית והתודעה. עודד כתב עשרה ספרי מחקר זוכי פרסים בתחומים של גילוי ידע מנתונים, וספר אחד בתחום התודעה. עודד גם למד ולימד בתחומי הפילוסופיה והפסיכולוגיה בארץ ובעולם (בר אילן, אוניברסיטת בנרס בהודו BHU, קולומביה בUNAD , ועוד)

בתחום התודעה עודד מפתח עכשיו את קונספט הלוגיקה הרכה, שמסבירה קבלת החלטות אנושיות.

בנוסף לעבודתו המדעית עודד מייעץ לחברות ממשלתיות ועסקיות (כגון ג'נרל מוטורס, אלביט, ורינט ועוד), ומשמש דירקטור בחברות ציבוריות בארץ ובעולם.  על עבודותיו גם קיבל צל"ש ממשרד ראש הממשלה.

אריך נוימן

"המשימה שבפניה עומדת האישה בתרבותנו הינה לפתח את הגבריות ואת ההיבטים הפטריארכליים של הנפש ללא ויתור על מהותה הנשית, ומשימה זו קשה במיוחד הודות לטבעה…".

בספר הפחד מהנשי ארבעה חיבורים מאת הפסיכולוג האנליטי ד"ר אריך נוימן המתורגמים לראשונה לעברית: השלבים הפסיכולוגיים של התפתחות האישה, הירח והתודעה המטריארכלית, על "חליל הקסם" של מוצרט והפחד מהנשי, החיבור שנתן לספר את שמו. נוימן מתאר בחיבוריו את התפתחות הנפש הנשית, השונה מאוד מדרכו ההרואית של הגבר. לתפיסתו, בעוד שהתודעה הפטריארכלית מסתמכת על היגיון והפשטה ומושבה בראש, מרכז התודעה המטריארכלית הינו הלב. עם זאת, התפתחותם של גברים, כמו גם של נשים, מושתתת על גורם יסודי בנפשם שנוימן מכנה "הפחד מהנשי". פחד זה בא לידי ביטוי בעיקר במעבר הכרחי של הנפש משלב התפתחותי אחד לשלב הבא; בכל מעבר לשלב חדש יש תמיד צורך להתמודד עם התנגדות עוינת האופיינית לשלב שיש להתגבר עליו, התנגדות הנקבעת על ידי האינרציה של הנפש. הבנת הנשי היא הכרחית לא רק כדי להבין את הפרט היחיד, אלא גם כדי לרפא את החברה.

רות נצר

בעקבות קרע בשנת 1913 בינו לפרויד עבר הפסיכיאטר הידוע ק.ג. יונג משבר נפשי חריף. בתקופה זו הוא התמסר לבדו למסע ריפוי יחודי של דמיונות הזויים בעמקי עולמו הפנימי. מסע זה הוליד את הציורים והטקסט של 'הספר האדום' שהם דיאלוגים שערך יונג עם דמויות דמיוניות בניסיון להבין את התת־מודע שלו ואת הלא־מודע הקולקטיבי. התהליך שתועד בשנים 1930–1913 ב'ספר האדום' הניב תובנות שהן הבסיס העיקרי לתורתו ולשיטת הטיפול של 'דמיון אקטיבי'. יונג, מהוגי הדעות הגדולים של המאה העשרים, ראה ב'ספר האדום' את עבודתו החשובה ביותר. בעת הופעת הספר באוקטובר 2009 הכריז ה'ניו־יורק טיימס' כי הוא "הגביע הקדוש של הלא מודע". הספר תורגם לשפות רבות, ועתיד לראות אור בתרגום מגרמנית לעברית בהוצאת אדרא, קיבל תהודה ענקית בכל העולם, והוכר כבעל ערך פסיכולוגי, אמנותי, מיתולוגי, תאולוגי והיסטורי.
ספרה של רות נצר מתווך בין הקורא העברי לבין הטקסט המיתי־סימבולי־מטפורי של 'הספר האדום' ומבאר את המשמעות הסמלית של ציוריו החידתיים ואת הקשר לסגנונות האמנותיים של תקופתו.
הספר עוסק בדילמות שנתקל בהן הקורא — האם יונג היה משוגע? או גאון מעמקים יצירתי? אמן אוטסיידר? ממי הושפע? מי היו הדמויות שיונג פוגש במסעו? האם יונג היה גנוסטי? האם יצר תורה דתית או תורת נפש של פסיכותרפיה? מדוע לא סיים את ספרו?

עורך: חמי בן נון

דעיכת הרוח הוא מסע מסעיר וקסום בעולם הרוח האנושית, מפגן של אהבת הרוח. כחמישים יוצרים נאספו להם יחדיו: תלמידיו, חבריו ואוהביו של ענק הרוח שלמה גיורא שוהם ביטאו במאמרים, שירים ויצירות את מנחתם לאיש הרנסנס הזה. היצירות מקיפות ארץ עצומה ואינסופית מכל תחומי הדעת והתרבות האנושית:
החייאת שפות לצד מערות מסתור, קוסמולוגיה לצד השאלות הלא־פתורות של הפיסיקה, מוזיאוני פשע לצד חתירה אל פסיכולוגיית המעמקים, סוסים טרויאניים לצד קרימינולוגיה יהודית רוחנית, קריאה הרמנויטית בטקסט של צ'ואנג טסה לצד עיון בשירת האהבה המיסטית של אל־חלאג', ברטראנד ראסל לצד דוד בן גוריון, תורות אישיות לצד בית הספר לידידות, ניתוח המרחב הפוליטי לצד הגיגים על חירות הביטוי, אשפוז כפוי לצד דמנציה, הומניזם תנ"כי לצד ענישה, פיוס לצד דעיכת השפעת ההומניזם ברפואה, פרק א’ בספר בראשית כמצע לקוסמולוגיה המודרנית לצד סיזיפוס וטנטלוס, אמן ויצירתו לצד האומץ לטפל ועוד ועוד, כולם ריחות, צלילים, מטעמים ותופינים, כולם מפגן מרהיב של תנועת מטוטלת עזה המתנגדת לדעיכת הרוח, נחשול של אופטימיזם, יצירה שופעת ונוטפת חוכמה ודעת. לשוטט בשביליו של הספר הוא עונג צרוף שכל שוחר דעת ירצה לחוות.

יהדות ואנתרופוסופיה – מחלוקות עתיקות בלבוש חדש הוא מחקר חדשני, יצירתי ומקורי, שבו דן ד"ר ישראל קורן בתפיסה של היהדות ושל קיומו של העם היהודי במשנת רודולף שטיינר, אבי התורה האנתרופוסופית.    

הכרך הראשון כולל מבוא מקיף ביותר לתורה האנתרופוסופית. ניתן לומר כי מונח לפנינו המבוא הביקורתי היחיד והמקיף ביותר לתורה זו בשפה העברית. בכרך זה דן המחבר בתפיסת התפתחות היקום והאנושות של שטיינר, במרכיב הכריסטולוגי במשנתו, בעקרון מדע הרוח שלו ובמחשבתו הפילוסופית. 

הכרך השני מתמקד בהשקפותיו של שטיינר על הציונות, על היהודים, ועל פרשנותו ליהדות. בשונה מהמחקרים האחרונים על שטיינר, שהתמקדו בעיקר בסוגיית הגזענות והאנטישמיות שבמשנתו, ספר זה דן בהשקפותיו בסוגיה היהודית כחלק ממחשבתו הכוללת. הספר מציג את מחשבת שטיינר כתורה כריסטולוגית-גנוסטית, שהיא המשך למסורות הקרויות מִסטריוֹת קדומות שתורתן חוללה קונפליקט עם היהדות. הספר מאפשר בחינה השוואתית, בין האופן שבו פירש שטיינר את הקיום היהודי ואת היהדות, לבין אופני פירושם במקורות היהדות עצמם.  

מהי תודעה? האם יש תודעה? האם התודעה היא אשליה? האם ניתן להתפתח בלעדיה? אם נשלול מן האדם את התודעה האם יישארו חוויות נפשיות כלשהן? האם רובוטים יכולים להגיע למצב תודעה? מה היחס בין תודעה ובין השאלה הפסיכופיזית? מה היחס בין תודעה וקוגניציה? מה היחס בין תודעה ושפה? מה הקשר בין תודעה ומוח? מה היחס בין תודעה ועולם? מה בין תודעה והזולת? מה מקומה של התודעה בדתות הגדולות ובגישות רוחניות ומיסטיות?