הסדרה למחשבת הנצרות

חיים היימס

פרופ' חיים היימס, דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. מחקריו עוסקים בהיסטוריה של ימי הביניים התיכונים ובמיוחד ביחסים שבין הדתות, הפולמוס הבין דתי, מיסטיקה, פילוסופיה, אפוקליפטיקה, מינות, מגיה ואזוטריקה. בין ספריו:

The Art of Conversion: Christianity and Kabbalah in the Thirteenth Century (Brill: Lieden, 2000)

Like Angels on Jacob’s Ladder: Abraham Abulafia, the Franciscans and Joachimism (SUNY: Albany, 2007)

ברברה מאייר

פרופ׳ ברברה מאייר (Prof. Barbara Meyer)  היא מרצה בכירה בתכנית ללימודי דתות באוניברסיטת תל אביב. תחומי המחקר שלה הם כריסטולוגיה בת זמננו, תפיסת הרוע בהגות היהודית והנוצרית, ובחינה בין-דתית של תיאולוגיות של החוק. בשנת 2004 ראה אור ספרה Christologie im Schatten der Shoah – im Lichte Israels. Studien zu Paul van Buren und Friedrich-Wilhelm Marquardt, והוא עתיד לראות אור בתרגום לאנגלית. בין פרסומיה העוסקים בתיאולוגיה במבט בין-דתי, החוק בהגות הנוצרית שלאחר השואה וזהותו היהודית של ישו, ראה אור "משמעותו הדוגמטית של יהדותו של ישו", בספר ישו הנוצרי והעם היהודי בזמן הזה: מחקרים חדשים ביחסי גומלין תיאולוגיים, בעריכת פיליפ קאנינגהאם ואחרים (הוצ' ארדמנס, 2001), ו-"ללכת בדרכי הכוכב: פול ואן ביורן", בספר אמונה, אמת ותבונה: מבטים חדשים על כוכב הגאולה לפרנץ רוזנצוויג, בעריכת יהוידע עמיר ואחרים (שנת 2012). ד"ר מאייר מבקשת לבחון את ההגות הנוצרית בת-ימינו הן מנקודת מבטה של הכנסייה הנוצרית, והן על יסוד הגישה הבין-דתית, ולחקור את השינויים באופן בו נתפסה היהדות והיהודים על ידי הנוצרים, כמו גם את הדינמיקה של הבנתה-העצמית של הנצרות והאופן בו היא נדרשת למקורותיה היהודיים.

אריה קופסקי

פרופ' אריה קופסקי הוא פרופסור מן המניין בחוג ללימודי ארץ-ישראל, אוניברסיטת חיפה. מחקר: נצרות מזרחית, הדת הנוציירית-עלאווית. בין ספריו:

 Eusebius of Caesarea Against Paganism (Leiden: Brill 2000).

The Nusayri-Alawi religion: An Enquiry into Its Theology and Liturgy, by Meir M. Bar-Asher & Aryeh Kofsky (Leiden: Brill 2002).

Syriac Idiosyncrasies: Theology and Hermeneutics in Early Syriac Literature, by Aryeh Kofsky & Serge Ruzer (Leiden: Brill 2010).

וידויי אוגוסטינוס הקדוש

מלטינית: פאול פיליפ לבר. מהדיר: יוסי שוויג

וידויי אוגוסטינוס הקדוש, בתרגומו מלטינית של פּאול פיליפּ לֶבֶר־טוֹב, נחשב לאחד מיצירות המופת המשפיעות ביותר בספרות האירופאית, הפילוסופיה המודרנית ותרבות המערב בכללותה. לפנינו אוטוביוגרפיה רוחנית של אוגוסטינוס הנהנתן ורודף התענוגות, שהפך לקדוש בעל־חזון. היא מבטאת אדם מחפש־אלוהים שלא מצא את מבוקשו בעולם הפילוסופיה והאקדמיה. אוגוסטינוס הזר הנודד, המשתוקק למנוחה ונחלה, מוצא לבסוף את מקום מנוחתו באל — לא דרך עיון ביקורתי אלא דרך חוויה מיסטית-קיומית.

התרגום העברי הראשון של המומר פאול פיליפ לֶבֶר־טוֹב (1954-1878), חובר בהשראת הכתיבה המוקדמת של מרטין בובר. לֶבֶר־טוֹב, כסופר עברי מובהק, יכול היה להיחשב אחד מצעירי חבורת ברנר-גנסין-שופמן, אולם מאחר שהמיר את דתו — נדחה ונשכח. עם זאת, השפעתו על הוגים יהודים כמו הלל צייטלין, י״ח ברנר ור׳ בנימין עומדת בעינה.

ספר זה פורש תמונה רחבה של התפתחות רעיונות מרכזײם באמונה הנוצרית הקדומה — מראשיתם ביהדות של המאה הראשונה לספירה, שממנה צמחה הנצרות, ועד מערכת אמונית כוללת ומשוכללת במאה
החמישית. המחברים דנים בתמורות הדרמטיות שחלו באמונות היסוד של הנצרות במהלך תקופה מוקדמת זו, ומתמקדים בהתגבשותן מתוך
מתח מתמיד ודיאלקטיקה פנימית.

עומדים לראות אור:

חיים היימס, רמון לול – האוהב והנאהב

אריה קופסקי, חיי קדוש נוצרי