התעלומה של האורות, הוא מארג פוליפוני, רב-תרבותי ורב-דורי, האוצר בחובו שפע התבוננויות מקוריות, מעמיקות, ומרחיבות-לב בתרבות האנושית על פניה השונים, מתוך שימת-דגש על ריבוי, שוני ומגוון יצירתי והגותי מתקופות שונות, תרבויות רבות-פנים ואזורי-עולם מגוונים. כך, מציע המחבר דיון ביצירתה של המשוררת טלי לטוביצקי בזיקה למשוררת ספפו מלסבוס, ביצירתן של הפילוסופית סימון וייל והפעילה החברתית, הקרימינולוגית והמשוררת, ויקי שירן, בהשוואה לשיר מאת המשורר הניגרי זוכה פרס נובל, וולה סויינקה; סוקר את סוגיית קדושת ירושלים בשחר ימי האסלאם, עובר אל משוררים בני שושלת טאנג בסין, מבקר אצל משורר איראני בבגדאד של המאה התשיעית, מתבונן באלמנטים שטרם הוער עליהם בשירה היהודית בספרד המוסלמית והנוצרית; עומד על יחסם של הרמב"ם לבעלי החיים, עוסק בריטואלים של שתיית תה ביפן ובריטואלים של שתיית יין באסיה ובאירופה; דן במושג "האדם החופשי" באתיקה לשפינוזה; מרחיב על מרחב ההתגלות העליון בכתבי מקובלים יהודיים, מצאצאי מגורשי ספרד ופורטוגל; קורא בשיר הלאדינו "ארבולס" בזיקה למקורות קבליים ולשירתו של פדריקו גרסיה לורקה; מהרהר בתודעתם הקיומית של כמה וכמה הוגים ויוצרים יהודיים טרם מלחמת העולם השניה ואחריה (מסלוניקי, פריז, וינה וברלין,) אשר השואה (או עליית-הנאצים) חתומה במחשבתם, ומגיע עד לדיונים מרתקים ביצירה אמנותית בישראל בתחילת המאה העשרים-ואחת, כשבתווך עולה מכתיבתו קול אישי בלתי-משתמע בגנות אלימות, תודעה היררכית, שיעבוד ואי-שוויון; ובזכות עולם רחום וחרותני, המעמיק את יסודות השיוויון בין בני-האדם, את תפיסת החיים-ביחד, הנכונה לקבל את כל המגלמים שונות וחריגה מתרבות הרוב – דווקא משום שא ֵחרותם מרחיבה את התרבות, את הנפש והתודעה, את חיי העיּון והמעשה.

מהתעלומה של האורות קורנת אהבתו של רז לכל גילוי של פילוסופיה, מדע, שירה, מוסיקה אמנות פלסטית וזיכרון רב-תרבותי; ואמירה אופטימית ולבבית בזכות הומניזם חוצה גבולות ותרבויות. רובם המכריע של פרקי החיבור ראו אור בכתבי עת ספרותיים ואקדמיים וכמאמרים שליוו דיסקים חדשים (אהוד בנאי וברי סחרוף) או צורפו כאחרית-דבר לספרים – במהלך השנים האחרונות.