מִסְכַּוַיְה הוא פילוסוף אריסטוטלי שפעל במאות 11-10 ומושפע, בנוסף לאריסטו, מאפלטון, מהפילוסופיה הניאופלטונית ומאלכנדי. חיבור זה הוא חלק מ"עלם אלאח'לאק", מדע המידות העוסק בחינוך האדם במסגרת דיון פילוסופי-תיאולוגי. מטרתו היא הנחיית האדם לתקן את מידותיו כדי להגיע לאושר, דהיינו להתאחדות עם השכל האלוהי. הנחתו היא שהמידות ניתנות לעיצוב באמצעות פעילות חינוכית מתמדת, הנחת התואמת לדעתו את תפיסת האסלאם. חיבור זה הפך לטקסט סמכותי בפילוסופית האתית המוסלמית.

*

ד"ר יאיר שיפמן שימש כחבר סגל בכיר במחלקה לחינוך באוניברסיטה העברית וכראש החוג למחשבת ישראל ולערבית במכללה לחינוך על שם דוד ילין בירושלים. הוא עוסק בהוראת הלשון העברית, תולדות האסלאם ומחשבה יהודית ואסלאמית. מחקריו קושרים בין המחשבה היהודית והאסלאמית בימי הביניים ומוצגים בכנסים בארץ ובעולם. שיפמן פרסם ספרים רבים העוסקים בהגותם של משה נרבוני; שם טוב אבן פלקירה; אבן טפיל; אבן רשד; אלפראבי ואבן באג'ה.