מן ה'אָיִן' אל ה'אני' – קריאות קבליות במשנתו ההסיסטוריוסופית של הרב יהודה לאון אשכנזי (מניטו)

איך יכול להיות שמבורא מושלם יצאו בריות חסרות ועלובות, ואיך מהטוב המוחלט יצא רוע ענקי כמו זה שאנחנו חװים בהיסטוריה של העולם?

בספר שלפנינו עונה הרב יהודא לאון אשכנזי (מניטו) – מגדולי הוגי הדעות היהודײם בצרפת של המאה העשרים (1922-1996) – על שתי שאלות מפתח אלו של הקבלה באמצעות תמונת עולם ששורשיה טמונים בחביוני השתלשלות אינסוף עולמות רוחנײם שהעולם הגשמי אותו אנחנו מכירים באמצעות חושינו הוא רק קצה הקרחון שלה. הבורא, שהוא הטוב המוחלט, ברא בריאה שתקבל את כל השפע האינסופי שבידו להעניק. אולם טוב אמתי איננו זה המוענק בחינם, אלא זה שמאפשר לצד השני לרכשו בזכות מעשיו. "בנקודה זו אין ספק שהקבלה שונה מכל המסורות האחרות," יסביר הרב אשכנזי, "מאחר שלפיה לא יכול להתקײם מצב של עליה רוחנית הניתנת בחינם. נהפוך הוא: על פי הקבלה, הנשמה חײבת לעבור דרך שלבים והדרגות של עולם התיקון על מנת להפוך את צורת הקיום שמהותה קבלת הישות, לצורת קיום חדשה שמהותה נתינת הישות לאחר. בסופו של דבר, ה"צמצום" והשתלשלות העולמות, הנאצלים והנבראים, כולם מכװנים אך ורק לתכלית אחת: הפיכת הבריאה המקבלת לבריאה מוסרית המחקה את בוראה ולומדת להעניק את השפע האלוהי שהיא מקבלת בחינם ולהעבירו הלאה, שהיא מהות הגאולה״.

העולם הזה הוא מקום התיקון, ולדידו של הרב אשכנזי, המפעל העיקרי בהיסטוריה הוא המאמץ הקולקטיבי של עם ישראל להוליד זהות מוסרית מושלמת שבכוחה לגאול את האנושות כולה. ײחודיותו של הרב אשכנזי טמונה בראײת המסורת היהשודית כמכלול קוהרנטי, תוך יצירת סינתזה בין יסודות קבלײם, פרשנות מקראית וחשיבה מטאפיזית ואתית, אותם גיבש לכלל תורה מתודית שלמה.