הסדרה לקבלה ולחסידות
עורכי הסדרה
משה חלמיש
פרופ' משה חלמיש שימש כראש המחלקה לפילוסופיה אוניברסיטת בר-אילן ועורך ראשי של 'דעת' – כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה, הפקולטה למדעי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן.
מחקריו האקדמיים עסקו בעיקר בשני נושאים שכמעט לא נדונו בספרות המחקר. הנושא הראשון עסק בקבלה בארצות המזרח, שבמסגרתו גם ההדיר חיבורים שונים מתוך כתבי-יד מתימן ומצפון אפריקה. הנושא השני, שהפך לעיקר הפעילות, הוא האינטראקציה בין עולם התפילה, ההלכה והמנהג, מצד אחד, לבין עולם הקבלה, מצד שני. בכך תרם גם לראייה נכונה יותר של פני התרבות היהודית בעת החדשה. חיבוריו של פרופ' חלמיש בתחום זה הם: הקבלה בתפילה, בהלכה ובמנהג (תש"ס. מהדורה שלישית בשנת תשע"א. 686 עמ'); הנהגות קבליות בשבת (תשס"ו. 556 עמ'); חקרי קבלה ותפילה (תשע"ב. 458 עמ'); הריטואל הקבלי – שילוב של הגות ומעש (תשע"ז. 392 עמ'). לצד אלה נתפרסמו מאמרים נוספים בתחום. מבין חיבוריו האחרים המתפרסים על פני כמה נושאים נמנה את: קטלוג של כתבי-היד הקבליים בספריית להמן בניו-יורק, אהל חיים (תשמ"ח. 352 עמ'); מבוא לקבלה (תשנ"ב/1991. 308 עמ'). הופיע בתרגום לאנגלית ב- 1998. 390 עמ'. פרופ' שרל מופסיק החל לתרגמו לצרפתית, אך נקטף בחתף; פירוש לספר התניא, נתיב לתניא (תשמ"ח. 336 עמ'. מהדורה שנייה בתשס"ה). כן ערך, והשתתף בעריכה של, חיבורים מדעיים רבים.
חביבה פדיה
פרופ' חביבה פדיה היא הוגת דעות, חוקרת יהדות, מיסטיקה, קבלה וחסידות, עוסקת בכתיבה מסאית של ביקורת ותרבות, יוצרת בתחום התיאטרון והמוזיקה ומשוררת. פרופ' מן המניין במחלקה להיסטוריה של עם ישראל יו"ר מרכז אליישר לחקר יהדות ספרד והמזרח ומופקדת קרן מתנאל באוניברסיטת בן גוריון.
פדיה היתה מעורבת במהפכת הפיוט וחלוצה בתחום זה מ-2003; בפעילות התרבותית, במוזיקה ובפיוט, היוותה מחלוצי ההפגשה של הפיוט עם המרחב הישראלי. הקימה את אנסמבל היונה למוזיקה מן המזרח והפיקה ספרי דיסקים. הקימה את התנועה הרוחנית לשלום ופרויקטים של מוזיקה ליד הגבול.
חביבה פדיה חברה בכמה ועדות בינלאומיות להבנה בין דתית ובכמה מיזמים וועדות בישראל כמו כן חברת המועצה להשכלה גבוהה בישראל.
ספרים בסדרה
אסתר מלכה
זוהר החלומות: פשר החלומות בספר הזוהר הוא מחקר חדשני ביותר על פשר החלומות בתורת הקבלה ומציג את השיטה הייחודית של הזוהר לביאור חלומות. בין השאלות שנדונות במחקר חשוב זה: מהו מקורו של החלום, האם הוא תולדה של תודעה פנימית של החולם או שמא מקורו חיצוני לאדם, כגון אל, מלאך או שד. היש ערך לחלום, האם חלומות שווא ידברו או שמא טמונים בו רסיסי מידע שיש לאתר ולפרש. במה שונה פרשנות החלום של חכמי העת העתיקה וימי הביניים מפשר החלומות של העידן המודרני. האם ניתן למנוע חלומות או לחילופין לעודד חלימה באמצעות ריטואלים מאגיים. האם רצוי שרק אוהביו של החולם יפענחו את חלומו. במה שונה פרשנות הזוהר את החלום מכל שאר השיטות לביאור החלום שקדמו לו בספרות חז"ל ובפילוסופיה היהודית של ימי הביניים.
הריטואל הקבלי: שילוב של הגות ומעש
משה חלמיש
מחקרים רבים הוקדשו להבנת ערכיה העיונײם של הקבלה החל בעולם האצילות וכלה בעולם העשײה והסטרא אחרא. ברם, מערכת העיון, האידאולוגיה הקבלית, גררה עמה השלכות מעשיות רבות, שהלכו ורבו ביותר למן המאה השש עשרה.
אדון הקארמה: קארמה וגלגול בקבלה
דפנא לוין
"אין העולם מתקיים אלא בסוד", אמר ר' אבא בזוהר. הצורך לשלוט באמצעות הידע על מנת להתמודד טוב יותר עם הלא ידוע, עם אי־הוודאות, אולי גם עם המוות, הצורך לדעת את עצמך ולהבין, הם המניעים את המסע האינסופי של האדם אל עבר פיצוחו של סוד הנהגתו של הבורא את עולמו. רק הידע מקרב את חשיפת המסתורין ומעניק עוצמה ושחרור של ממש. זהו מסע הנוגע בשולי גלימתו של האל.
סודות הניקוד העברי: שער הניקוד לר' יוסף ג'יקטילה
אורנה רחל וינר
חיבורי קבלה רבים מהתקופה הזו וכן מתקופות אחרות שמים דגש על האותיות, משמעותן, תפקידן בבריאת העולם, העיצוב שלהן כמכיל סמלים וסודות, משחקי מלים המבוססים על אותיות, שילובים וצירופים. נהוג לומר שהאותיות הן הדי-אנ-איי של העולם וכל אשר בו.
לעומת זאת ר' יוסף ג'יקטילה מעמיד את כל היקום והקיום על הניקוד. בעזרת הניקוד מציג רי"ג' את התיאוריות, הן הפילוסופית והן הקבלית, זו בצד זו. והלוז – הניקוד משתלב במערך הספירות. הניקוד משקף אפוא את התיאוריות על היקום.
Yoram Jacobson
The purpose of this book is to arouse the interest of the reader in the great spiritual movements which prevailed in the House of Israel, and even shook it violently from time to time, during the five-hundred years of its recent history, from the expulsion of the Jews from Spain: Lurianic Kabbalah, Shabbatean Messianism, and the Hasidic movement founded by the Baal Shem Tov. These movements are of major importance, not only in the field of abstract contemplation, but also in the arena of historical action.
עומדים לראות אור:
אריה נאמן, מהדורה ביקורתית של כף הקטורת
דפנא לוין, חשק שלמה לר' יוחנן אלימנו
אורנה רחל וינר, סודות הניקוד העברי לר' משה קורדובירו
