הסדרה לקבלה ולחסידות
עורכי הסדרה
משה חלמיש
פרופ' משה חלמיש שימש כראש המחלקה לפילוסופיה אוניברסיטת בר-אילן ועורך ראשי של 'דעת' – כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה, הפקולטה למדעי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן.
מחקריו האקדמיים עסקו בעיקר בשני נושאים שכמעט לא נדונו בספרות המחקר. הנושא הראשון עסק בקבלה בארצות המזרח, שבמסגרתו גם ההדיר חיבורים שונים מתוך כתבי-יד מתימן ומצפון אפריקה. הנושא השני, שהפך לעיקר הפעילות, הוא האינטראקציה בין עולם התפילה, ההלכה והמנהג, מצד אחד, לבין עולם הקבלה, מצד שני. בכך תרם גם לראייה נכונה יותר של פני התרבות היהודית בעת החדשה. חיבוריו של פרופ' חלמיש בתחום זה הם: הקבלה בתפילה, בהלכה ובמנהג (תש"ס. מהדורה שלישית בשנת תשע"א. 686 עמ'); הנהגות קבליות בשבת (תשס"ו. 556 עמ'); חקרי קבלה ותפילה (תשע"ב. 458 עמ'); הריטואל הקבלי – שילוב של הגות ומעש (תשע"ז. 392 עמ'). לצד אלה נתפרסמו מאמרים נוספים בתחום. מבין חיבוריו האחרים המתפרסים על פני כמה נושאים נמנה את: קטלוג של כתבי-היד הקבליים בספריית להמן בניו-יורק, אהל חיים (תשמ"ח. 352 עמ'); מבוא לקבלה (תשנ"ב/1991. 308 עמ'). הופיע בתרגום לאנגלית ב- 1998. 390 עמ'. פרופ' שרל מופסיק החל לתרגמו לצרפתית, אך נקטף בחתף; פירוש לספר התניא, נתיב לתניא (תשמ"ח. 336 עמ'. מהדורה שנייה בתשס"ה). כן ערך, והשתתף בעריכה של, חיבורים מדעיים רבים.
חביבה פדיה
פרופ' חביבה פדיה היא הוגת דעות, חוקרת יהדות, מיסטיקה, קבלה וחסידות, עוסקת בכתיבה מסאית של ביקורת ותרבות, יוצרת בתחום התיאטרון והמוזיקה ומשוררת. פרופ' מן המניין במחלקה להיסטוריה של עם ישראל יו"ר מרכז אליישר לחקר יהדות ספרד והמזרח ומופקדת קרן מתנאל באוניברסיטת בן גוריון.
פדיה היתה מעורבת במהפכת הפיוט וחלוצה בתחום זה מ-2003; בפעילות התרבותית, במוזיקה ובפיוט, היוותה מחלוצי ההפגשה של הפיוט עם המרחב הישראלי. הקימה את אנסמבל היונה למוזיקה מן המזרח והפיקה ספרי דיסקים. הקימה את התנועה הרוחנית לשלום ופרויקטים של מוזיקה ליד הגבול.
חביבה פדיה חברה בכמה ועדות בינלאומיות להבנה בין דתית ובכמה מיזמים וועדות בישראל כמו כן חברת המועצה להשכלה גבוהה בישראל.
ספרים בסדרה
אורנה רחל וינר
בתוך מכלול הנושאים שכתב עליהם ר' משה קורדובירו בספריו החשובים הוא העמיד במקום של כבוד שערים מיוחדים לסודות הניקוד בקבלה ובתורת הסוד העברית. בפרקים אלו עסקה ד"ר אורנה רחל וינר והנגישה אותם לציבור הרחב כיצירה נפרדת בעלת לכידות והקשרים פנימיים. זאת עשתה בעזרת קיבוץ הטקסטים הנדונים והגשתם מנוקדים בלוויית מבואות וביאורים.
ד"ר וינר היא מובילת המחקר האקדמי בחקר הניקוד בזרמים המרכזיים של הקבלה התיאוסופית בימי הביניים בספרד ובמוצאי ימי הביניים בעיר המקובלים צפת. מחקריה הם מלאכת מחשבת בכך שהם מחקרים בינתחומיים, המשלבים במחקר הקבלה ניתוח בלשני פונולוגי של סודות הניקוד של מקובלי ספרד. סודות הניקוד כתובים בשפת המקובלים בלשון קשה, סבוכה ומורכבת ביותר. אף כי הנושאים קשים ומורכבים מאוד מצליחה ד"ר וינר בכישרונה הספרותי להבהיר הבהר היטב את רעיונותיהם. סגנונה הוא מלאכת מחשבת, דבר דבור על אופניו. אין ספק כי מחקריה של ד"ר וינר הם ציון דרך בתולדות המחקר האקדמי על תורת הניקוד של מקובלי ספרד.
רבקה מצנר
מחקר חדשני ויצירתי זה דן במפגש שבין הקבלה ובין הפסיכואנליזה. האם מפגש בין קבלת האר"י לבין התיאוריה הפסיכואנליטית של ביון יכול להאיר באור חדש את המושגים הקוסמיים והנפשיים? ואם כן האם יש לכך השלכות קליניות ויום־יומיות? קבלת האר"י, מיסודו של רבי יצחק לוריא, שנכתבה במאה ה־16, והתיאוריה של וילפרד ר' ביון, פסיכואנליטיקאי בריטי, שחי במאה ה־20, דנות במספר מושגים מרכזיים דומים מפרספקטיבה שונה, האונטולוגית והאפיסטמולוגית בהתאמה. הספר עורך השוואה בין ארבעה מושגים קבליים ופסיכואנליטיים. מתוך בחינת הדמיון והשוני שביניהם מורחבת הבנת המושגים. הם אינם חופפים, אבל דומים ברוח הדברים או במונחים פסיכואנליטיים ב־ state of mindשלהם. ביון ניסה למנוע ממושגיו להפוך לרוויים. ּ למרות זאת, במהלך השנים הגיעו המושגים לרוויה מסוימת באורח בלתי נמנע. ההסתכלות במושגים אלה מנקודת המבט של קבלת האר"י מגלה בהם פנים נוספות, מעוררת השראה, ומאפשרת ריענון של המושגים וחשיבה חדשה עליהם, על המטופלים שלנו, עלינו כמטפלים ובעיקר עלינו כבני אדם. בד בבד, ההיעזרות בכלים הפסיכואנליטיים מאפשרת התבוננות נוספת במושגים הקבליים.
דורית קידר
מה אפשר לעשות כשהמציאות רוויה בתחושות של חרדה תמידית משדים רוחות וליליות הנמצאים בכל מקום בו זמנית? בתנאים שכאלו, יש לעמוד על המשמר באופן קבוע ובעזרת מבחר קמיעות ולחשים, לדאוג לעתיד טוב יותר. לעיתים חמסה אינה מספיקה ויש להתאמץ ולרכוש קערת השבעה.
"מי כתבה קערת השבעה?" הוא מסע מרתק הכולל חמש תחנות, שבכל אחת מהן מורם המסך מעל מלאכת הכתיבה של הנשים שפעלו בעת העתיקה; החל מנשים מסופוטמיות שאחזו בקנה וכתבו בכתב יתדות, דרך נשות האימפריה הרומית שאחזו נוצה וכתבו לטינית בכתב מסתלסל ועד לנשים היהודיות של האימפריה הסאסאנית שאחזו במכחול וכתבו בארמית בכתב מרובע, השבעות על גבי קערות. הספר מסיר את הרעלה שהסוותה שרשרת של נשים פִּלאיות ששלחו ידן בכתיבה ומחזיר אותן אל מקומן הראוי בזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי שלנו.
דורית קידר היא סופרת וחוקרת המתמחה בדת ומגדר. דורית קידר פרסמה את הרומן ההיסטורי "כומיש בת מחלפתא — ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית" (2013) ואת ספר המחקר "לילית השדה היהודית — 1000 שנים של הפרעת אישיות גבולית" (2010). קידר כתבה מבחר סיפורים קצרים שהתפרסמו בכתבי עת בארץ ובעולם.
חשק שלמה הוא אחד הפירושים היותר חשובים שנכתבו על מגילת שיר השירים בתולדות פרשנות המקרא היהודית, המציע פרשנות מהפכנית להבנת סוד האהבה. הוא נתחבר בשלהי המאה ה־ 15 בידי ר' יוחנן אלימנו באיטליה בתקופת הרנסאנס. משמעותה של האהבה, אחריה הוא מחפש, מהדהדת את רוח תקופתו — האהבה הרנסאנסית.
ר' יוחנן אלימנו היה מלומד רנסאנסי מחונן, מקובל יהודי, פילוסוף, פרשן המקרא ואינטלקטואל קוסמופוליטי. טיפוח המדעים לרבות המדעים האוקולטיים, לצד ידענות מופלגת בפילוסופיה היוונית והערבית, בספרות של תקופתו, בקאנון היהודי לרבות בקבלה, מוצאים את ביטויים בפרשנות שהציע לאהבה, כמין מעשה אלכימאי רב הוד בחינת סינקרטיזם רנסאנסי מובהק.
דב שוורץ
ככל תנועה חשובה וגורלית בתולדותיו של עם ישראל אף החסידות לא הופיעה בחלל הריק. האדמו"רים הושפעו ממגמות בהגות היהודית, ועיצבו את תורתם המהפכנית מתוך הסתמכות ישירה ועקיפה על תורות שהתפתחו בראשית העת החדשה.
במקביל הייתה ההגות החסידית בעלת השפעה על רעיונות שהתרקמו בהגות היהודית עד היום. חיבור זה דן בהשפעתם של המהר"ל והיש"ר מקנדיה על החסידות וממשיך לדון
בהשפעת החסידות על הגותו הרחבה של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הוא גם עוקב אחר השפעות פנים חסידיות, ועוסק בהשפעת האדמו"ר הזקן על תורת הגאולה של ר' דובער
שניאורסון, בנו, ועל ר' אהרן מסטרושלה, תלמידו. החיבורמאפשר הבנה מלאה יותר של ההגות החסידית בעבר ובהווה, והוא דן במגוון של תורות חסידיות.
חורחה לואיס בורחס בילה את שנות ילדותו בשיטוטים ובקריאה במעמקי ספרײתו של אביו. היה זה המרחב שבו התפתח פולחן ספרים של חײו ושבו נחרץ גורלו להיות "איש של מילים". אין פלא שדבקה נפשו בכתביהם של המקובלים מיד כאשר נחשף בנעוריו לתורת הסוד של הקבלה, המלמדת על האותיות כמקורו של היקום ועל הספר האלוהי בעל אינסוף רובדי המשמעות.
משה חלמיש
סדר יומו של מקובל הוא מחקר חדשני וייחודי המנתח בסדר כרונולוגי את ההנחיות המרובות הפזורות בין דפי הספרות הקבלית לדרך התנהלותו של אדם בשגרה היומית.
המחבר מציג את קווי המתאר של החשיבה הקבלית העומדת לצד ומעבר לעולם ההלכה, אשר הטביעה את חותמה בליטורגיקה ובפרקסיס היומיומי.
המחבר משרטט את סדר יומו של המקובל באמצעות חמישה תחומים:
א) סדר יום – מהלך חייו השוטף של המקובל; ב) בית הכנסת – התופס מקום חשוב בעולמו הדתי של האדם – ואפיוניו; ג) מערכת התפילה לפי סדר תפילות היום והמועדים; ד) עניינים הקשורים במעשה יומיומי-גשמי מובהק כמו אכילה; ה) החיים במסגרת המעגל המשפחתי.
מחקר זה אינו כולל את החיים המיסטיים הממלאים ימיהם של בני עלייה מועטים באמצעים בלתי שגרתיים.
מפירוש קבלי לספר תהילים לרבינו יוסף טאיטאצאק
פירוש קבלי לספר תהילים לרבינו יוסף טאיטאצאק בההדרתו של אריה נאמן שהיה ספון וטמון מאות בשנים בכתבי יד, מהווה אוצר בלום ורב ערך בעינייני קבלה, משיחיות, ביקורת הנצרות, זמני קץ, שמיטות, גילגולים ועוד. המחבר ר' יוסף טאיטאצאק [רכ"ז–ש"ז] מגדולי חכמי ספרד, נדד לפורטוגל, ומשם לאיטליה ולבסוף קבע את מקום מושבו בשׂאלוניקי עיר הקודש. איש אשכולות היה ר' יוסף טאיטאצאק ותחומי בקיאותו כללו את ההלכה, הקבלה, האסטרונומיה, המוסר, פרשנות המקרא ופילוסופיה סכולסטית. חיבוריו הקבליים מהווים תעודה מופלאה על תורת הסוד העברית בין דור הזוהר לבין דור מקובלי צפת עיר הקודש, השפעתו על מורי הדרך בתנועה המשיחית השבתאית. חוזה מדינת היהודים בנימין זאב הרצל היה מצאצאיו.
אסתר מלכה
זוהר החלומות: פשר החלומות בספר הזוהר הוא מחקר חדשני ביותר על פשר החלומות בתורת הקבלה ומציג את השיטה הייחודית של הזוהר לביאור חלומות. בין השאלות שנדונות במחקר חשוב זה: מהו מקורו של החלום, האם הוא תולדה של תודעה פנימית של החולם או שמא מקורו חיצוני לאדם, כגון אל, מלאך או שד. היש ערך לחלום, האם חלומות שווא ידברו או שמא טמונים בו רסיסי מידע שיש לאתר ולפרש. במה שונה פרשנות החלום של חכמי העת העתיקה וימי הביניים מפשר החלומות של העידן המודרני. האם ניתן למנוע חלומות או לחילופין לעודד חלימה באמצעות ריטואלים מאגיים. האם רצוי שרק אוהביו של החולם יפענחו את חלומו. במה שונה פרשנות הזוהר את החלום מכל שאר השיטות לביאור החלום שקדמו לו בספרות חז"ל ובפילוסופיה היהודית של ימי הביניים.
משה חלמיש
מחקרים רבים הוקדשו להבנת ערכיה העיונײם של הקבלה החל בעולם האצילות וכלה בעולם העשײה והסטרא אחרא. ברם, מערכת העיון, האידאולוגיה הקבלית, גררה עמה השלכות מעשיות רבות, שהלכו ורבו ביותר למן המאה השש עשרה.
אדון הקארמה: קארמה וגלגול בקבלה
דפנא לוין
"אין העולם מתקיים אלא בסוד", אמר ר' אבא בזוהר. הצורך לשלוט באמצעות הידע על מנת להתמודד טוב יותר עם הלא ידוע, עם אי־הוודאות, אולי גם עם המוות, הצורך לדעת את עצמך ולהבין, הם המניעים את המסע האינסופי של האדם אל עבר פיצוחו של סוד הנהגתו של הבורא את עולמו. רק הידע מקרב את חשיפת המסתורין ומעניק עוצמה ושחרור של ממש. זהו מסע הנוגע בשולי גלימתו של האל.
מהדורה שנייה ומתוקנת לסודות הניקוד העברי: שער הניקוד לר' יוסף ג'יקטילה
אורנה רחל וינר
Yoram Jacobson
The purpose of this book is to arouse the interest of the reader in the great spiritual movements which prevailed in the House of Israel, and even shook it violently from time to time, during the five-hundred years of its recent history, from the expulsion of the Jews from Spain: Lurianic Kabbalah, Shabbatean Messianism, and the Hasidic movement founded by the Baal Shem Tov. These movements are of major importance, not only in the field of abstract contemplation, but also in the arena of historical action.
עומדים לראות אור:
אורנה רחל וינר, סודות הניקוד העברי לר' משה קורדובירו
